הי, אפשר שאלה? /בחוקותי2

עד לפרטים הקטנים

לשאלה

בשיחה ה..אין לי מילים בכלל לתאר כמה היא מתוקה – הרבי מביא בעצם שאלה כפולה.

או שתי שאלות, פשוט:)

השאלה הראשונה – שאותה הזכרתי בתחילת השבוע – מדברת על ייעודי הגאולה.

אחרי הכל, הם נועדו בכלל – לפחות לרוב הדעות – כדי לשרת אותנו, ולאפשר "שיהיו ישראל פנויים בתורה ובחכמתה". אז למה כל הנביאים מדברים על השפע הגשמי כאילו הוא הדבר היחיד (או לכל הפחות – המרכזי) שיהיה בגאולה??

והשאלה השניה – תאומה זהה כמעט של הראשונה – עוסקת בכלל בפרשת השבוע.

בפרשה שלנו – בחוקותי – מוזכר שוב הציווי ללכת בדרך התורה ולקיים את כל המצוות.

ואם אכן נעשה זאת נזכה ל..וואט?

לא לגאולה.

לא שפע רוחני.

ויודעות מה? אפילו לא שנזכה לגן עדן בסוף ימינו.

התורה בעצם מבטיחה לנו שכר הכי גשמי שיש – לבהמות יהיה אוכל, והאויבים מאי שם לא יצורו עלינו.

אישית, הייתי מצפה לשמוע את מה שתמיד מבטיחים לנו – לעשות נחת רוח לה', לזכות לג"ע או לקרב את הגאולה.

מה קרה פתאום?

וחוצמיזה, אם נציץ לרגע במפרשים נגלה שרובם סוברים שהשפע הגשמי הזה הוא בכלל לא שכר (אחרי הכל, אי אפשר להשוות בכלל בין שכר רוחני לגשמי).

זו פשוט הבטחה שאם אנחנו מצידנו נעשה מאמץ לקיים תומ"צ, הקב"ה מצידו ידאג שיהיה לנו קל וטוב ושומדבר לא יפריע ללימוד התורה.

ואם ככה, השאלה רק מתחזקת – איך יכולהיות שהתורה מתמקדת בגשמיות הזו?

אם נהיה כנות רגע עם עצמנו, תכלס לא קל לעבוד את הקב"ה נטו "כי ככה ה' רוצה". ואם לדייק, זה לא רק "לא קל". באמת ובתמים קשה לקיים מצוות וללמוד תורה "לשמה".

לכן צריך להבטיח שכר.

לא לכולם מדבר שכר רוחני, אבל כולם מבינים בגשמיות. מה נוח יותר ומה פחות. מה עדיף ומה הממ הייתי מעדיפה לוותר עליו. לכן התורה מבטיחה שכר גשמי.

בשיחה, הרבי מבאר שגם בגאולה יהיו חילוקי דרגות והתקדמות רוחנית.

לכן בעצם יהיה בגאולה סנהדרין, כי יהיו את הת"ח שידעו יותר, ואת האנשים הפשוטים שיצטרכו ללמוד תורה איפשהו.

ואם באמת יהיו חילוקי מדרגות, יהיה סביר לחלוטין להבין שיהיה צורך בהבטחות של שכר.

ואם כבר הלכנו על הבטחות של שכר, הכי הגיוני זה להבטיח את מה שבטוח כולם ירצו – שפע גשמי.

לא?

אז הכל טוב, יפה ומקסים.

ואפילו ענינו על כל השאלות:)

אבל.. אם אנחנו אוחזות בסיכום רק בסוף אות ג' והשיחה עוד ממשיכה, כנראה שלא ממש הכל מושלם;)

מי שעוד זוכרת מה למדנו בחומש בתחילת השבוע, תדע לצטט שבכלל "אם בחוקותי תלכו" מדבר על מצב של "שתהיו עמלים בתורה". יהודים שהם באמת במצב רוחני נעלה.

ותכלס – בגאולה, למרות כל חילוקי הדרגות, כולנו נהיה עסוקים רק באלוקות והדרגה הרוחנית שלנו תהיה בלי השוואה בכלל לזמן הגלות.

ואם ככה, נאלץ לחפש לנו תירוץ חדש:)

הסבר יפהפה כזה, מתוק.

שפשוט יסביר את הכל מחדש, באור אחר לגמרי:)

הרבי אומר שהמילה בחוקותי היא מגיעה מאותו שורש של המילה "חקיקה".

סתומרת, אנחנו מדברת על מצב שבו חוקי התורה חקוקים בנו והם חלק ממנו ממש.

בדיוק כמו ההבדל בין לקשקש עם גואש על אבן, שזה דבר שפשוט אפשר לקרצף אח"כ ולא ישאר זכר לצבעים. לעומת לחרוט משהו באבן הזו, שאז שומדבר בעולם לא יכול למחוק את מה שכתבתי.

זוכרות את לוחות הברית?

עשרת הדיברות לא היו סתם כתובות על האבנים, הן היו חקוקות בהן לגמרי.

ויותר מזה – הן היו חקוקות מצד אל צד, שזה משל למשהו שלא רק חודר קצת, אלא ממש חודר לפנימיות – מקצה לקצה.

באותה מידה שעשרת הדיברות צריכות להיות חקוקות וחדורות בנו, גם התורה והמצוות צריכים לחדור לפנימיות לשנו ולהשפיע עלינו.

ו..כן, גם הגאולה שממש עוד כמה דקות מגיעה היא גאולה אמיתית שתשפיע גם על הפרטים הקטנים.

איך רואים שזה באמת משפיע? אם זה מגיע ממש עד לפרטים הכי קטנים ושוליים. לחיצוניות.

מכירות את בדיחת הסטטוס שמתארת מצד אחד את האמוג'ים שהוא שולח "וואי אחרי אני מת מצחוק פההההה ", אבל במציאות הפרצוף שלו נראה בערך ככה ?

זו דוגמה מצויינת לאדם שלא באמת חי את העניין.

אבל בסיטואציות שבהן אנחנו שמחות באמת ובתמים – כמו נניח הרגע שאחות גדולה נהיית כלה, או אפילו "רק" לקבל 100 עגול ויפה בבגרות בהיסטוריה – השמחה הזו לא מסתכמת באוסף אימוג'ים, אלא באמת פתאום קל יותר ונחמד, יש מצברוח טוב ואפילו אפילו חיוך קטן (או גדול;)) מבצבץ לו.

וכש-להבדיל – קורה משהו באמת כואב ועצוב, זה גמכן משפיע עלינו..
פתאום אין כוח, ואין תאבון, הראש כואב, ורק מתחשק לברוח אל המיטה.

התורה היא המהות הפנימית של היהודי, והמהות הפנימית של כל העולם.

וממילא ההשפעה של לימוד תורה אמיתי היא גם חודרת בכל דבר.

גם בפרטים הקטנים, הגשמיים.

ככל שזה אמיתי יותר, זה חקוק עמוק יותר.

ולכן בגאולה כשהלימוד יהיה לגמרי שלא בערך, גם השפע הגשמי וההשפעה על הגשמיות תהיה שלא בערך בכלל:)

ואם לעצתי תשמעו, תלמדו את השיחה מבפנים.

היא קצרצרה ממש, ובאמת שיחה מיוחדת שכיף ללמוד:)