דור ההמשך

פתק 6
שרי

נצחון
הוא הביט בי בעינייו הקטנות וכחולות כמים
נשא אלי מבט ללא אומר דברים
רק עינייו התחננו וכאילו אמרו
קח אותי איתך אל תלך אל תשאיר
אותי פה לבד .
ואני מחזיר לו בדיבור בעיניים, בלי שהחיילים יקשרו ביני ובין הילד ואז לשתיינו יהיה סוף מר.
אני אומר לו ומסמן בעייני שעוד מעט כולנו נשתחחר ואז אני אאמץ אותו לליבי ואנשקהו ואתן לו את כל מה שהוריו הקדושים לא הספיקו, והילד כאילו מבין, הוא שותק. וממשיך, ממשיך ללכת , ללכת בצעדת המוות, למוות, למוות שלנו, כל זמן המלחמה החזקנו מעמד ושרדנו ועכשיו?
ועכשיו, עכשיו צריך עוד קצת מאמץ, נחזיק חזק ובעז"ה נחיה, מכל העיינים שמסביבי אותו משאלה, משאלה שעומדת לנגד עייניו המון זמן והיא לחיות, לזכות לחיות .
והילד הקטן עוד שניה כבר לא יחזיק עוד מעמד, ואני מסמן לו בעייני שיתקרב, והוא מתקרב אלי חרש בלי שקול צעדיו ישעמו או יראו, הוא מתקרב ואני מוציא מכיסי פרוסת לחם אחרונה שלי ונותן לילד. והילד לוקח את הפרוסה ומתחיל לאכול ואני רואה שרק טוב עשיתי, העיינים הכבויות שלו פתאום הוארו וידעתי עשיתי את המעשה הנכון.
ומרחוק נשמעים קולות של טנקים וצעידה, נעצרנו על מקומינו בלי יכולת לזוז, הבטנו סביבנו מבוהלים וחוששים, ואז משום מקום הם מגיחים לעברינו, צבא השיחרור, כולנו נושמים לרווחה.
מפי כולנו נשמעות צהלות של שמחה בכי צחוק ועצב, הכל ביחד מתערבב, ניצלנו, שרדנו! כן, שרדנו את שנות המלחמה, שנות האימה.
אני לוקח איתי את הילד הטהור, מאמץ אותו לליבי, מאמץ אותו כבן.
כולנו הולכים לאותו כיון, לכיון החיפושים אחרי השרידים כמונו, מסביבי יש צעקות של בכי ושמחה של עצב ואכזבה, ואני מה אהיה?
את כולם הרגו לי, כל מה שהיה לי נעלם, נשאר לי רק אותו, את הילד שאמצתי לי .
פתאום התברר לנו שלילד יש אחות קטנה ששהתה כל זמן המלחמה בביתי גויים הלכנו לחפש עד שמאצנו.
ואני החלטתי כמו שאמצתי את אחיה כך אאמץ אותה.
לקחתי את שתי הילדים לילדי, יהיה לי דור המשך .
עלינו כולנו לארץ, שם גם התחתנתי ונולדו לי ילדים אבל הרגע הכי מרגש זה היה ביום בו סגרתי מעגל, עם הנצאים! ביום בו הכנסתי את בני הבכור לחופה, אותו הילד הקטן ששרד את שנות האימה שנות השאוה .
זהו, ידעתי סגרתי מעגל, הוכחתי להיטלר ימח"ש שהוא לא ניצח במערכה הזו, אלא אני ניצחתי, אני בחרתי בחיים, בחרתי לחיות כיהודי כשר וסגרתי את המעגל, הצלחתי לנצח .
ובמערכה הזאת ידעתי אני עוד אנצח .
ביום שבו הכנסתי את בתי , בת הזקונים ,
לחופה ידעתי שאני במערכה הזאת ניצחתי הצלחתי ועמדתי חזק .
וניצחתי ולעולם הרשעים לא ינצחו .
גם אם הם חשבו להשמיד ולהכחיד אותי מהעלום ח"ו, הם לא הצליחו .

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
אכפת לך מעצמך? אל תדחיקי!
טלפון

S

היי שותפות! תרשו לי להעלות נושא שקורה הרבה בגיל ההתבגרות. ה-ד-ח-ק-ה-! מי לא ש...
גיל ההתבגרות: ברוגז!
icon_38

כפי שנאמר - מצב כפית

לגיל ההתבגרות, שלום לך מכתב זה מיועד לכעס שלי עלייך ואני הולכת להתחיל לשפוך א...
ציפיתי ליותר, והתאכזבתי 😔
29

בת ישראל

האמת?? ממך לא ציפיתי. חשבתי שתקשיבי לי, תעודדי, תסתכלי במבט העמוק הזה שלך, הח...
בוחרת מיצרים
newEmotionIcon_21

אורצל

נכנסתי למדבר צועדת למצרים בעיניים פקוחות בדעה צלולה סביבי שממה מדרונות חלקים ...
למה לא הייתי גשם?
ספר

גשם

מילים על מילים כמו דיסק צרוב הן באות ויחדיו מרכיבות את המושג השוואות ואיך אדע...
הבוחר בנביאים טובים /29
כתר

מיכלי

יוסף והאחים.   האמת, לא ידעתי מה לכתוב, ואיך לכתוב. אבל   secret  ביקשה....
מיומנה של ג'ינג'ית - שאלותשובות ⁉
28

מושקי הג'ינג'ית 🤪

בננותתת 🍌🍌🍌 ברוכות הבאות לשאלותשובותתת ⁉⁉⁉ שילבתי פה שאלות ששואלים אותי בתגוב...
לשתוק, תמיד.
newEmotionIcon_09

נקודה פסיק

פעם הייתי צורחת. צורחת ממש. בוכה בצרחות. זה תמיד היה קורה בלילות, כשהכאב הרג ...
פוסטים חדשים
מחפשת אותי
Frame

אורצל

תוהה אם רק אני מחפשת את ליבי ולעיתים גם את נשמתי
זה נכון! אבל קשה...
newEmotionIcon_03_50

קישורית

הטעות הכי מטופשת בחיים היא לחשוב על זה שהכי פגע בך, לא יפגע בך שוב.
חסד?
ציפור

תלושה🍂

חסד לא בהכרח מראה על המידות, לפעמים הוא נובע מריצוי. וזה סתם חסד… חסד מ...
אכפת לך מעצמך? אל תדחיקי!
טלפון

S

היי שותפות! תרשו לי להעלות נושא שקורה הרבה בגיל ההתבגרות. ה-ד-ח-ק-ה-! מי לא ש...
גיל ההתבגרות: ברוגז!
icon_38

כפי שנאמר - מצב כפית

לגיל ההתבגרות, שלום לך מכתב זה מיועד לכעס שלי עלייך ואני הולכת להתחיל לשפוך א...
ציפיתי ליותר, והתאכזבתי 😔
29

בת ישראל

האמת?? ממך לא ציפיתי. חשבתי שתקשיבי לי, תעודדי, תסתכלי במבט העמוק הזה שלך, הח...
פשוט תכנסו
32

אחת😍

היי יש לי כמה שאלות אשמח אם תענו:) במה את רוצה לעבוד שתהיי גדולה? את עובדת עכ...
פוסט חרוט
10

פיאגו

קראת פעם פוסט שלא הפסקת לחשוב עליו? שבכית ממנו? שלא הצלחת לנשום מרוב צחוק? הי...

22 תגובות

  1. אמאאא, איזה סיפור!!!
    ועם כתיבה כמו שלך… וואו! זה פשוט מצמרר…
    את כותבת פשוט עוצמתיי…
    אהבתי מאוד את הסיפור!!

  2. ווואוו את מהממת!! אין לי מילים על הכתיבה שלך!!
    רק משו קטן שעיצבן אותי זה הטעות כתיב בנאצים;) חוץ מזה-שלמותתתת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות