מה שרואים מכאן… /2
הסתכלתי על דיני ולא ידעתי מאיפה להתחיל…. מהשיער המתנפנף הרבה מעבר לכתפיים או מהגרביים הקרובות לנעליים יותר מלברכיים.
סימנתי לה בתנועות אילמות, חבל שלא מלמדים פנטומימה במכללה, כי במקום לאסוף, למתוח לכסות, נוסף קפל לשרוול ונפתח עוד כפתור.
אבל תקנון זה תקנון..
ואז נזכרתי בתלמידה אחרת, גדולה במעט מזו שלפני..
זו שצעדה למכללה ביום הראשון עם הרבה חשק ומוטיבציה להשפיע על דור ההמשך. להיות דמות משפיעה ומשמעותית לתלמידותיה. ברצון העז להיות מחנכת.
הבטתי בדיני שכעת המשיכה לשוחח עם חברותיה בזמן שהן אכלו את הסנדוויץ' אבל היא פוצצה בלון וורוד של מסטיק.
עוד סעיף בתקנון…
חשבתי על התלמידה הזו שצעדה למכללה וחשבה שמספיק להיות מורה. אבל היום יודעת שצריך להיות גם שוטרת, שופטת, סטנדאפיסטית, גננת, פסיכולוגית או לפחות יועצת. ואם לא קוסמת אז לפחות קצת מעניינת.
הפיצוץ השני של בלון המסטיק החזיר אותי לכיתה ולמצב שאי אפשר להמשיך ולהתעלם ממנו.
"דיני, גשי אליי לרגע מחוץ לכיתה", יצאתי אחריה כשבליבי תפילה לה' שישים בפי את המילים הנכונות.
היא הביטה בי עם חשש קל בעיניים.
"אני יודעת שזה לא קל, אבל אני מאמינה בך. אני יודעת שאת מסוגלת".
היא הסתכלה בי מבולבלת.
חייכתי אליה, מסמנת לה שהיא יכולה לחזור לכיתה.
את המסטיק היא זרקה לפח כבר בצעד הראשון לכיתה.
יום למחרת,
השיער המשיך להתנפנף אבל עכשיו היה אסוף לקוקו רופף.
הגרביים התקרבו קצת יותר לברכיים.
ומאז, כשהייתי עושה לה פנטומימה היא היתה מבינה…
במיוחד עם זה היה מלווה בחיוך.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
24 תגובות
היא באמת מורה?
מה זאת אומרת
רק תיקון קטן.. (אחרי הכל אני לומדת איך להיות מורה..) "במיוחד *אם* זה היה מלווה בחיוך".
וכל הכבוד על הכתבה. העלת נקודה חשובה שאני בטוחה שתזיז משהו לבנות מהסמינר….
"ברור שכותבים אם בא', רק רציתי לבדוק אם אתן מרוכזות…" (סמיילי קורץ)
תודה על ההארה, חוסר תשומת לב בכתיבה מהירה.
אני חייבת לדעת עם את באמת מורה
אם כן- וואו שירבו כמוך.
כן, אני מורה,
תודה
אהבתי. כל כך נכון וטוב. הלוואי.
את מדהימה אין מלים!
ממש לא מובן מאליו
והייתי נותנת לך גביע הערכה על דרך החשיבה
ועל, ובעיקר- הביצוע בפועל שמאמינה שזה קצת דרש..
תודה על הבלוג הזה?
ואוו, מדהים!
חבל שהיום מורה נהייה כזה מקצוע פשוט, ורובן של המורות לא ממלאות אותו כמו שצריך…
אשרייך שזכית להיות מהאלו שכן.
זה קשה.
הלוואי עלי מורה כזו..
טוב לשמוע שיש עוד מורות כאלה היום
נדיר
וואו מורה שאכפת לה, בכנות, התרגשתי לקרוא את מה שכתבת. את נשמעת מורה מדהימה.
התלמידות שלך זכו בך!
מהזוית הסתכלות שלי בתור תלמידה אני יכולה לומר שזה לגמרי משפיע על התלמידה גם אם לא רואים ישר את התוצאות בשטח?
אם הייתה לי מורה כמוך
גם אני הייתי מגיבה ככה
'מורה שאכפת לה', אם את כאן, אשמח שתגיבי..
קודם כל, אהבתי ממש את הפוסט שלך:) את כותבת מעניין ובמיוחד התוכן עצמו, מרגישים את האכפתיות..
הזכרת את זה שהלכת לסמינר, היה בך את הרצון העז להשפיע על דור העתיד.. והגעת למציאות וקלטת שזה מורכב משחשבת..
איך את שורדת??
נכון. מורה אמיתית לא צריכה לשרוד. היא צריכה לבוא בכיף. בהנאה. מתוך שליחות.
אבל תכלס זה קשה.. ובטח בהתחלה.
את משיגה משמעת בכיתה? זה היה לך מיד בהתחלה או שלקח זמן?
היו רגעים שהרגשת שאת לא יודעת מה לעשות או איך להתמודד? עם הכיתה/עם תלמידה ספציפית? מה עשית אז?
סליחה על כמות השאלות חח. פשוט אני בסמינר, עם רצון בוערר להיות מורה, אבל הפחד מתחיל לשתק אותי. ממילויי מקום פה ושם אני פשוט לא יודעת אם אי פעם אהיה מסוגלת להיות מורה טובה כמו שאני חולמת?
ואוו בול ותוסיפי לזה את המשכורת,
אתן נדירות!
מסכימה איתך- הרבה פעמים זה קשה ולא תמיד מרגישים את הכיף, ההנאה, השליחות. במשך הזמן יותר קל כי צוברים ניסיון אבל תמיד יהיו התמודדויות. גם אחרי שנים במקצוע יכולה להיות (ותהיה ?) תלמידה שתאתגר יותר מבחינת המשמעת. אבל לאורך כל הדרך צריך לזכור שזו שליחות. שבידיים שלנו יש אחריות גדולה וגם זכות גדולה להשפיע ולעצב את דור העתיד ושמכל תלמיד ייצא דור המשך ולנו היה חלק בזה.
אז מה שמחזיק אותי זה אהבה לתלמידות. אין מישהי שאי אפשר לאהוב. כל אחת זה עולם שלם וגם אם זו מישהי שמאתגרת אותי צריך לקלף עוד קליפה ולהכיר אותה יותר. להתחבר אליה.
דבר נוסף, לזכור שזה לא אישי!!!
יש משהו שמפריע לתלמידה ולנסות להבין מהו. הידיעה זה חצי פתרון. האם עבר עליה משהו? לפעמים לקרוא החוצה ורק להקשיב מוציא את כל העוקץ. ואם זו כיתה (במיוחד אצל מורה מחליפה, אגב זה הכי קשה מבחינת המשמעת. את בטח זוכרת את עצמך כתלמידה שמחכה למורה מחליפה כדי שיהיה שיעור חופשי, לא?) אז לסחוף אותן. לקלוט את סגנון הכיתה ואיך לדבר אליהן- חנוך לכיתה לפי דרכה- מי במבצעים ופרסים ומי בדרך אחרת. להראות חוזק ומשמעת כי תלמידים רוצים את זה. צריכים את זה. יחד עם אהבה ואכפתיות, הוגנות.
היו לי כפי ששאלת רגעים של בעיות משמעת או סיטואציה לא פשוטה להתמודדות. אין תשובה אחת, לכל בעיה או סיטואציה יש פתרון אחר, אבל אם זוכרים כמו שכתבתי לפני, שזה לא אישי אז קל להתמודד עם זה ולתת את התגובה הנכונה ובלי לחץ. הדרך הטובה ביותר לדעתי האישית זה הרבה חוש הומור. לא ציניות! רוב ההתנהגויות של התלמידות כמתיחה ושובבות או כאפילו הפרעה, פתרתי בחוש הומור יחד עם הצבת הגבול.
בעז"ה אמשיך ואכתוב פוסטים בתקווה שיועילו ושיהנו מהם
וואו תודה ממש על התגובה!!!
לא יודעת אם את עדיין מציצה פה? בכל זאת עברו כמה ימים;) אבל אם כן ואם אני לא חופרת חח, אז:
כתבת 'להראות חוזק ומשמעת'.
ברור לי מעל לכל ספק שתלמידות צריכות את זה. חוץ מהחום והאכפתיות וכו.
אבל השאלה היא אם זה משהו שבא עם הזמן ועם הניסיון?
או שאם מישהי מלכתחילה עדינה כזאתי הלך עליה בקטע הזה??
פוסט מקסים!
התחברתי אליו מאוד…
אבל גם שתדעי, את מורה מאוד מיוחדת אם זאת הדרך שלך לגרום לבנות להקשיב לתקנון…
המורה שלי, כשהיא היתה רואה מסטיק, זה ישר היה כעס…
אז את נס מהלך…
וגם שהתלמידה המסוימת הזאת היא משהו יחודי.. לא מתוך עוקץ אני אומרת את זה..
מתוך הידיעה שרוב הבנות שכן עוברות ככה על התקנון לא ישר זורקות את המסטיק לפח… כמו שאת כתבת.
אני באמת תוהה אם ישנה מציאות כזאת..
לגבי הכעס, תמיד לזכור שזה לא אישי. לרוב, התלמידות לא עושות בדווקא כי הן שונאות את המורה. הן עושות דברים כי כרגע בא להן. במשך השנים (עם הניסיון הגיעו התובנות…) הבנתי שבכיתות הגבוהות זה שהתלמידות אוהבות, מעריכות, מורה לא מהווה עבורן סתירה לכך שהן לפעמים מפריעות או עוברות על התקנון למשל.
אבל כשהן רואות שמכבדים אותן כבני אדם ומאמינים בהן זה פועל! לא אומרת שמיד יהיה שינוי או שהוא יהיה לתמיד. במקרה כמו זה שכתבתי ובמיוחד במסטיק למשל, היא זורקת כי מכבדת את הבקשה שלי אבל לאחר רבע שעה או חצי שעה (לפעמים גם 5 דקות…) היא תלעס מסטיק חדש. כי אולי אני לא אשים לב ? . הכל זה איזה פרשנות נותנים לדבר, לא לוקחת כחוצפה. אבל כן עומדת על זה שיש תקנון לה כתלמידה ולי כמורה לעשות את התפקיד שלי. בדרך כלל זה מצליח
וואו איזה בלוג חמוד.
את מורה מהממת
אעע אמאלה.
הלוואי שהיית מורה שלי.
את מהממת.
ואווו את מורה מיוחדתתת
תלמדי את כל המורות להיות כמוךךך
אני מאמינה שזה כן משהו שיכול להגיע עם הניסיון. כשיש לך ניסיון את יודעת שכל החוזק והמשמעת הם לטובת התלמיד ואת משדרת את זה החוצה. התלמיד רואה שהמורה לא חסרת בטחון ויותר קל לו להשמע לדבריה. אין ספק שהניסיון בכל תחום בחיים וכך גם בהוראה מוסיף ליכולות. בהצלחה בלימודייך. וודאי תהיי מורה נהדרת במיוחד שאת מגיעה עם רצון בוער להיות מורה.
תודה רבה!!!
ואי מורה, כיף שאכפת לך ואת נשמעת מורה מהממת?
כיף לתלמידות שלך?