תבטיחי לי שלא אטבע…

גלים
רגע יורדים רגע עולים
ואני מנסה להרים את הראש מעל למים
ולנסות להלחם.

טובעת
מים בולעת,
לא אצא מכאן אותו דבר, אני יודעת.
אם אצא בכלל…

הכוחות אוזלים,
ואולי בכלל לשחרר צריך,
לתת ליד חזקה יותר להדריך.
לכוון את הזרם לפי מה שרואה לנכון.
אך אולי זו בריחה,
ששקט נפשי מבטיחה ?!
רוצה להרפות, לשחרר.
לא להאבק כשיודעת שאין סיכוי.

תוהה אם אמשיך להרים את הראש מעל למים,
כשכולי מפרפרת
ומנסה לשרוד בו זמנית בשני עולמות…

מנסה לקחת נשימה עמוקה ולצלול פנימה.
את הכוחות שבי לגלות.
שמישהו יבוא ויבטיח
שאחרי שהסערה תישכך,
אגיע לחוף בטוח,
ואוכל עיניים לפתוח.
להבין
שכל התלאות והבלבול,
היו חלק מתכנון המסע,
מסע שהייתי צריכה לעבור.