נתתי לך הכול.
היית בלב שלי בכל רגע ביום.
נשמתי אותך והלכתי איתך לישון.
הייתי מוכנה לקטוף לך את הירח.
כל מה שתבקשי.
וחיכיתי בצמא לחיוך. למילה טוב. לאכפתיות.
אבל הלב שלך שהיה מרוסק בכלל לא ראה אותי.
אכזבת אותי. שרטת אותי בצלקות שלי.
נתת לי סטירה ואז הושטתי גם את הלחי השניה.
וכשנמאס לך להכאיב לי, הלכת.
ולקחת מהלב שלי חתיכה.
ואז הבנתי שהגיע הזמן להפסיק.
ניתקתי איתך קשר, מחקתי כל חלק שהיה בינינו, התמונות, הזיכרונות. בלב שלי שרפתי הכל.
ועדיין כשאני הולכת שם, הלב שלי מתרחב ומתכווץ חזק בחזרה
ואני מקווה שתראי אותי
ככה בטעות
ואני אציץ לרגע ואלך בחיוך.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
8 תגובות
בוכההה
ואווו
כתבת את זה כ"כ יפההה
אני רוצה להגיב לפוסט הזה.
אין לי מה.
הייתי שם.
זה כואב,
זה שורף.
-ואז הבנתי שהגיע הזמן להפסיק.-
את חזקה ילדה.
יש משהו מאוד חזק בניתוק הזה,
בהשלמה הזאת.
מאחלת לך שיבואו אנשים וירפאו לך את הלב.
הוא כבר מתחיל קצת להתרפא.
ובאמת חלק מזה זה להכיר אנשים חדשים וליצור חברויות חדשות
אאוץץץ אאוץץץ כאב ליייי אני נשבעת שכבר לייי
הרגשתי אתזה כלכך עמוק שם בפנים..
חוויתי אותו הדבר לפני חודש בדיוק..
אני רוצה לדבר איתך ילדה שכותבת כלכך יפה את הלב שלי
קראתי את מה שכתבתי וחלפה בי שוב צמרמורת
אני מקווה שזה מאחוריך הסיפור הזה
😢
😭😭😭
המילים שלך שורפות.
כמעט חרכו לי את הלב.
ו…
לי כבר נגמרו המילים. ורק נשאר לי לאחל לך, שהשם ייתן לך כוח לעשות את הצעד שהכי נכון לנפש שלך, ושירפא לך את הלב אהובה. זה שורף מדי לקרוא את הסבל שלך, באמת המילים שלך כאבו לי. מקווה שנזכה לראות אותך עם המילים שלך, שנוגעות כזה עמוק, והפעם שיבשרו טוב, אמן, ושבאמת יהיה לך טוב נשמה. מגיע לך.
אמן. תודה אהובה.
אני כתבתי דרמטי אבל ברוך ה זה כבר מאחורי
ואני מתקדמת קדימה