אש
האיר עליי היום
נתן לי הכח לנשום
הרגשתי כה שלווה
שאש השמחה
דעכה.
אט אט ידיי מתרחקות
מאש שמאיימת לחנוק
ת’עולם
בעצם היעלמותה
משם.
הרמתי ראשי לרקיע
אבל הלילה עדיין לא הופיע.
אין צורך בניסיונות ליבוי!
חשבתי לי בצווי.
ואין לי אלא ללכת
למקום שממה
לשבת לבד בדממה.
ולחכות.
לחכות שאור השמש יכבה
לחכות שהחושך ייעלה
וייתן לי רשות
לבצע ניתוק
ואת אשי להבעיר שוב.
הלכתי
חכיתי
עדיין מחכה.
זאת שעת דמדומים
וליקוי חמה.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
7 תגובות
אוי, זה…..
יפהפה!!!
את מיוחדת, ברבורית!!
תודה לך אילנית!
רגשת❤
ואוו,
פוסט נדיר ויפה.
הכתיבה מדהימה כרגיל.
קראתי בקול, כל מילה= זהב
וואו שותפה יקרה!
תודה לך ששוב קראת וגם הגבת… כרגיל?.
זה באמת נותן לי הרבה אז תודה רבה לך שוב!
ברבוריתת שליייי אוהבתותךךך
פוסט מדהים מדהים מדהים!!!
ועמוק,
כ"כ עמוק.
התעמקתי רבות בשביל להבין אותו באמת,
בשביל להבין מה הוא בא לומר לי.
זה פשוט מטורףףף
את ילדה מטורפתתת
???
נמריתתת
אוהבת אותך המון גם כן:)
איזה תגובה מחממת!
אני שמחה שלקחת את זה לכיוון של מה שזה בא לומר לך ולא מה שאני הרגשתי. זאת תקוותי, שכל אחת תיקח את זה למקום שטוב בשבילה:)
אוהבת אותך, מדהימה!
?
ליקוי חמה…
וואו, זה גאוני.
אהבתי, ברבורון.