שכל או אמונה?!

בואי נתוועד על זה/12

לפרק הקודם לחצי כאן

הי שותפות! מה שלומכן? 🙂

האמת שהתגעגעתי…
מנסיבות משמחות ב"ה נאלצתי להפסיק את הבלוג לזמן מה. (מישהי שמה לב בכלל לחסרונו? )
ועכשו, אחרי חודש () ב"ה מצאתי זמן לכתוב שוב :).

מה אתן אומרות, מה המטרה שלנו והעיקר בחיים? השכל או האמונה?

לכאורה אמונה… נכון? זה די ברור. אמונה זה הבסיס של יהודי!!!
רגע, אבל אם כך, למה לחסידות שלנו קוראים "חב"ד" – חכמה בינה דעת? זאת אומרת… הדגש הוא על השכל…?!

אז יבואו כל החכמות ויגידו שהאמונה צריכה להתלבש בשכל… זה נכון. אבל שוב, מה העיקר ומה הטפל? מהי המטרה הסופית?

ובכלל.. איך אמונה ושכל הולכים יחד? הרי אומרים "איפה שנגמר השכל שם מתחילה האמונה", לא כך?

לכאורה, ברגע שאני מבינה משהו בשכל – זו כבר לא אמונה. כי אני מבינה את זה.

טוב, זה כמובן לא נכון.
עובדה שמחנכים אותנו לשלב בין שניהם . אבל איך אפשר להבין זאת?

אז ככה,
תרשו לי לדמות את עבודת ה' שלנו לעוגת שכבות.
כשהשכבה התחתונה והבסיסית – היא אמונה בלי שכל.
או במילים אחרות – קבלת עול.
טאדדם….
טוב, זה לא באמת אמור להפתיע.
רק שלפעמים מרוב שמדברים איתנו על חב"ד והבנה בשכל, אנחנו מפספסות את הבסיס.
שזה קבלת עול.
(וכאן יבואו כל הכפ"חיות ויספרו על הפסטי המהמם שלהן)

בלי קבלת עול, אי אפשר להגיע לעבודת ה' אמיתית.
בלי הבנה שיש מישהו ומשהו מעלי. שיש דברים שהם למעלה מהשגתי ושלא את הכל אני יכולה להבין – יהיה לי קשה מאוד להתקדם ולהתמיד בקיום מצוות. כי אז, מה יגרום לי לעשות דברים שאני לא מבינה מה מטרתם ועניינם? ולא חסר דברים כאלה…

אז כמו שאמרנו,
הבסיס של העוגה שלנו –
קבלת עול.

נעבור עכשו לשכבה התחתונה שמעל הבסיס. שכבת השוקולד/וניל/תות – שכל אחת תבחר את הטעם שהיא אוהבת :).
כי כאן מגיע המקום האישי שלנו בעבודת ה'. השכל.
הקב"ה נתן לנו שכל בכדי שנעשה בו שימוש. בכדי שהאלוקות תחדור גם בו, כמו בכל דבר כאן בבריה… וזוהי עניינה של תורת חסידות חב"ד. להחדיר את האמונה בשכל. את מה שעומד מאחורי כל דבר. זה מה שמייחד את החסידות שלנו ועל כן שמה – חב"ד – חכמה בינה ודעת – כוחות השכל.
במקום מסוים, זו המטרה שלנו. כי כמו כל דבר בעולם, גם את השכל יש לעלות לקדושה. וגם בו צריך לעשות שימוש בשביל העבודת ה' שלנו.

אבל, בל נשכח את השכבה העליונה והאחרונה.
זה בעצם מה שנשאר ממה שהכנו לבסיס… נשים גם מלמעלה :)..

כי עם כל הכבוד לשכל שלנו. הוא עדיין מוגבל. ועם כל הרצון הטוב להבין ולהפנים בשכל, לא הכל אנחנו מסוגלים להבין.
ולכן, אחרי ההשתדלות להבין מה שאנחנו יכולים – צריכה שוב לבוא האמונה. בכדי שאמשיך למרות שיש דברים שלא הבנתי. למרות שיש דברים שלא הצלחתי להכניס בשכל.

התורה היא חכמה אלוקית.
מי אנו, בני האדם, שנבין אותה לכל פרטיה ודקדוקיה?

בעצם, גם ההבנה בשכל, צריכה להיות חדורה באמונה וקבלת עול.

אז כן, השכבה האמצעית היא הטעימה מכולם.
ההבנה בשכל משמשת כמטרה חשובה ביותר.

אבל, בל נשכח, שבלי הבסיס – אמונה מתוך קבלת עול – נפסיד את הכל.
וגם הדברים שאנחנו כן קצת מבינות,
מתוך קבלת עול צריכים להיעשות…
כי זה הבסיס, כבר אמרנו? 🙂

אז לפני ואחרי הכל –
קבלת עול.
וההבנה בשכל – זו המטרה 🙂

לחיים לחיים!