שישמור

אלוקים
היא הייתה רק בת 5 ששמעה לראשונה על המושג ׳מוות׳
אמא ואבא ישבו על כיסאות נמוכים ובכו הרבה, הם חשבו שהיא לא רואה
הרבה אנשים נכנסו אליהם הביתה באותם ימים, הם אמרו כל מיני משפטים שהיא לא הבינה כמו ״המקום ינחם אתכם״ ו״ברוך דיין האמת״. היא לא כל כך הבינה מי זה המקום ומה זה דיין האמת אבל הסבירו לה שיש אלוקים, ורק הוא יכול לעזור להם עכשיו.

זה קרה בסתם בוקר, אמא קמה מוקדם, והלכה לחדר של עדן, להעיר אותה גם. כשהיא פתחה את הדלת היא ראתה את עדן על הרצפה בצבע כחול מפחיד כזה. אמא התחילה לצעוק ולבכות. היא תפסה את עדן, הפכה אותה ונתנה לה מכות בגב.
אחרי כמה דקות החלו להישמע סירנות מלמטה, אמבולנסים, אופנועים, משטרה
אמא אבא ועדן נכנסו לתוך האמבולנס הצהוב ונסעו. היא לא ידעה לאן. היא רק ידעה שמשם- חזרו רק אבא ואמא. עדן לא חזרה. לא בצבע כחול ולא בשום צבע אחר.

בשבעה על עדן היא שמעה פעם ראשונה על אלוקים ועל זה שהוא גדול ויכול לעזור
היא ביקשה ממנו אז שלמרות שהיא לא יודעת איפה עדן עכשיו, שישמור עליה שלא יכאב לה ושלא תפחד משום דבר.

מאז עברו כבר 37 שנים. היא אישה בוגרת, נשואה ואמא לשלושה ילדים. ובאותו תאריך, בכל שנה ושנה היא מבקשת את אותו הדבר מאלוקים. שישמור על אחותה.
היא מדליקה נר לזכרה, ולידו מניחה תמונה קטנה בשחור לבן של אחותה הגדולה, אחות שלנצח תישאר בת 7.