"שותפות להשכרה" / 12

יש לנו גולם במעגל, תפסו אותו, איזה חבל

לפרק הקודם

תקציר הפרקים הקודמים:

(אלי)

נשק מוברח לארץ ממצרים דרך סיני על ידי כנופיית סווארכה שמקום מושבה הוא סיני.

במטה המוסד, ספרינגפילד מגלה שיש סוכנת שמעבירה מידע לאויב וזאת הסיבה שהמוסד נכשל בפעולותיו נגד הכנופייה. כאשר השב"כ מתוודע לכישלון המוסד הוא דורש שיתוף פעולה, ורינה, סוכנת שב"כ, נשלחת למטה המוסד כדי שתעבוד יחד עם סוכנות המוסד לסיכול הברחות הנשק.

במבי מגלה לגל וגלידונית שהיא שיתפה פעולה עם הכנופייה בגלל שאיימו עליה שיפגעו באחותה נוי. הערבים חטפו את נוי ופצעו אותה. בסוף הסוכנות מצאו את נוי וחילצו אותה.

יחידה X (גל, גלידונית ובמבי) יחד עם הלה ואגסית מוצאות את נוי במחסן במצב קריטי. הלה ובמבי נוסעות עם נוי לבית הרפואה.

רינה מגיעה לאסוף את גל, גלידונית ואגסית למטה המוסד. רינה אומרת לאגסית שהחטיפה הייתה מבויימת על ידי השב"כ כדי לבדוק אם היא והלה בוגדות.

גלידונית לא מצליחה להתאפק ומגלה לרינה שבמבי בגדה. ספרינגפילד במטה שומעת על כך.

במבי נלקחת מבית הרפואה לחקירה.

סאלים מכין מארב לסוכנות ששחררו את נוי. הוא תופס את רינה, גל, גלידונית ואגסית, וכולא אותם במחסן.
(פדהאל)

"אני לא מאמינה, פשוט לא מאמינה!" לחשה לעצמה חמנייה, ותוך כדי כך הרימה את גבתה הימנית בלי להרים את גבתה השמאלית באופן מעורר השתאות!
"מה קרה עכשיו?!" שאלה את עצמה שושי, "עוד פעם נכבתה התוכנה בלי הודעה מוקדמת?!"
"למה יש לי הרגשה שאנחנו חושבות על אותו דבר שושי?" קרצה אלי לשושי ושתיהן צחקו.
"אני מבינה שכולכן עכשיו במצב רוח ממש נפלא! אבל עם כל הכבוד להתלהבות שלנו, העבודה העיקרית עוד לפנינו!" באה לה ספרינג ופינצ'רה את כל מצב הרוח העליז שהיה לכולן, במיוחד אחרי שהיא ניגשה לחמניה לשאול אותה מה מצב החסות בשטחים.
"אמממ מה מצב החסות? נפלא ממש! גדלו יפה והרווחים נאים. אבל בכללי מתחת לפני השטח המצב בכי מר! לפי השיחה שצותתי לה הרגע, שהתקיימה בין הבנות שנסעו עם רינה, מתברר שבמבי היא הבוגדת. ולקינוח הם נלכדו במארב אשר לא ידוע מה פרטיו והקשר נותק כליל!"
"רגע, רגע, רגע. מה הלך שם בדיוק פרטי, נמקי, הסבירי, הדגימי! (שוב, הגלגל תמיד חוזר לבגרות בלשון בסופו של דבר…) מה?"

"המפקדת, אולי כדאי שנדבר  בפרטיות?" שאלה חמניה ושניהן נכנסו אל החדר תוך כדי ששושי ואלי החליפו ביניהן מבטים מודאגים.

* * *
"כן, על מה אתן מתלחששות שם? אתן יודעות שיש פרטים שאנחנו מאוד נרצה לדעת. אולי תספקו לנו אותם מהר זה יהיה יעיל מאוד." אמר הבוס ואחריו נכנס המתלמד (כן הוא עדיין מתלמד לא עבר הרבה זמן בכל זאת… הוא לא בשל מספיק, ממש כמו אבוקדו! למרות שאבוקדו זה טעים.), הוא העביר את מבטו וחיכה לתשובה לשאלה שלא נשאלה (כן… מה הוא חושב לעצמו? גם לא שאל גם רוצה תשובה?)
"מי אתם בכלל ומה אתם רוצים ממנו?" שאלה גל בקול הכי סמכותי שלה.
"חהחהחהחהחהחהחהחהחהחהחהחהחההה (צחוק מזויף כן?!) בהתחשב בכך שאתן לא הולכת לצאת מכאן אני מוכן לחשוף את עצמי…..
"אני הבוס של כנופיית סווארכה", את המילים האחרונות אמר הבוס בגאווה, והמתלמד חזר אחריו כמו הד להשלמת האפקט.

* * *
"במבי, תרגעי! הכל טוב! בסך הכל ספרינג' רוצה לבדוק מה ואיך זה היה. תנשמי עמוק והכל יהיה בסדר. תסמכי עלי ושתדעי שאני מאמינה לך ואתמוך בך אם יהיה צריך!" אמרה הלה, ונכנסה לחדר שבו נוי נמצאת. לאחר כמה רגעים חזרה לאחור זיכתה את במבי בחיבוק אוהב וחזרה חזרה.

* * *

(א. ג. סוכן מוסד)

גל העבירה את כל הנתונים בראשה במהירות שיא.
הוא.
הבוס.
סאווכרה.
הוא לא אומר להם את זה סתם. הוא לא מתכוון להוציא אותן מפה. בארון לא נקרא כמובן.
היא חייבת לעשות משהו. אם רק היה לה דרך לתקשר עם שאר הבנות…
הן חמישה, והם רק שניים. עם שיתוף פעולה יוכלו לגבור עליהם.
הבוס המשיך לדרוש תשובה אבל הן שמרו על זכות השתיקה. לא שהיה מה לחדש לו…
פתאום הבזיק רעיון במוחה של גל.
היא תנסה, ה' יהיה בעזרה. כולה תפילה שאגסית, גלידונית, שושי ורינה יבינו את מה שהיא זוממת.

הבוס.
כמה פשוט, ככה קשה.
יש להם אפשרות לחסל כאן ועכשיו את כל הארגון.
רק במקרה שהן לא יחוסלו לפני…
הבוס עוד צריך אותם. כל עוד המידע לא אצלו ביד, אסור לו לחסל אותן. הן ידעו את זה, וזה שיחק לטובתם.
גל השתחררה בעדינות מהאזיקים בציפורניה החדות בלי להראות אף סימן מחשיד. כמה שריטת קטנות וידה האחת הייתה משוחררת. חשבו שאנחנו דגי רקק? הסתפקו בקשירה פשוטה? תכף נראה להם את יכולתנו.
יש לה צ'יפ קטן.
כל כך קטן
שמסוגל להרבה.
הרבה מאד.
לחיצה קטנה… ומיקומה נשלח למטה המוסד עם התראה.
רק שיבואו מהר, כי לבד לא בטוח שיצליחו.
גל לא זזה והשאירה את ידה באותה תנוחה.
היא תעשה עכשיו את שלה בתקווה שיבואו לחלץ אותם מהר.

* * *

"קיבלנו אות!!!" קראה ספרינג נרגשת.
"יש אות מגל, היא שלחה לנו מיקום בעזרת הצ'יפ שלה. צריך לשלוח מהר ככל האפשר יחידת חילוץ אחת ועוד יחידה לגיבוי. כנראה נוכל לתפוס שתי ציפורים בבת אחת. גם נשחרר את הסוכנות וגם נתפוס את שכירי החרב".
ספרינג חילקה פקודות בקצב מסחרר. כל אחת תפסה את עמדתה התארגנה במהירות ויצאה לדרך.
'כמה מטלטל הוא המבצע הזה, רק שיגמר כבר' חשבה לעצמה ספרינג, כשחזרה לחדרה והתיישבה בחוסר כוחות על הכורסא. מתפללת להצלחתן.

* * *

גל סימנה לסוכנות, השפילה ראשה ומלמלה בתפילה.
הבוס שקלט את מלמוליה צעק בחמה: "מה אני רואה פה? מה יש לך בשרשרת הזו אה? מכשיר קשר? מה?" והצביע על השרשרת שגל ענדה. הבוס הקרב אליה כדי לתלוש לה אותה.
שוב עלתה המחשבה הזו בראשה של גל… הוא חושב שלא נוכל לגבור עליו? לא מפחד להתקרב?
זה היה הרגע ידעה גל.
ברגע שהוא התקרב אליה מספיק, פגעה בו גל עם רגלה ושלפה במיומנות את אקדחו מנרתיקו.
הבוס המום מהמכה שכב עוד על הרצפה דומם. המום.
במהירות שיא כוונה את האקדח לעבר שומר ראשו של הבוס וירתה בידו, מעיפה את אקדחו. הוא התפתל מכאבים והחזיק בידו חזק. הפצע החל לדמם.
גלידונית שראתה את סימונה של גל וכבר השתחררה מהאזיקים, זינקה ותפסה את אקדחו של השומר וכיוונה אותו לעברו.
"תעמדו! ידיים למעלה! בלי שטויות!" צעקה גל והבוס ושומר ראשו צייתו בעלבון, ראשם מושפל.
"תצמדו לקיר! מהר! אבל תשאירו מרחק אחד מהשני!" ירתה לעברם גלידונית.
הם לא זזו.
"לא שמעתם? שאני אצעק יותר חזק?" קראה גלידונית. השניים צייתו.
"אולי שמישהו תבוא לשחרר אותנו?" רטנה רינה. "נכון שאני יודעת להשתחרר בעצמי אבל אם תוכלו לחסוך ממני שריטות ומכות אשמח מאד".
"גלידונית כווני אליהם את האקדח! אני אלך לשחרר אותם." גלידונת צייתה וגל מיהרה לשחרר את רינה ואגסית. אחר כך שבה לעמדתה וכיוונה את אקדחה שוב.
"אגסית! רינה! קחו את האזיקונים שם על השולחן וקשרו אותם היטב! מהר!" פקדה גל.
אגסית ורינה צייתו.
עכשיו רק נשאר לחכות לחילוץ. שיבואו מהר כבר.

* * *

(במבי)

יחידה Y התפצלה לשני ג'יפים נפרדים, החולות סימאו את כל שטח הראייה והפכו אותו למטושטש. חנק של עפר ואבק.
גלגלים חרקה שיניים, מתמרנת את הרכב לפי הרגשתה והכרותה עם המדבר. 'חצי משרה אנחנו שם עוד שתי דקות, תאותתי ליחידת הגיבוי שיעברו למצב כוננות כתום'.
'קיבלתי', לחצה על אוזנית הבלוטוס. 'אפרת, גאיה שומעות?'
'שומעות עבור'.
'תעברו למצב כוננות מארב, דקה ואנחנו במיקום הנ.צ המדויק'.
'קיבלנו, שמעת גאיה?'
היא הנהנה, 'תהיי מוכנה'.

—

גלגלים עצרה את הג'יפ בבלימה מזעזעת, נוטלת שני אקדחים, מושיטה אחד לשיר. "תקחי את החבלים והאזיקונים מהמושב האחורי", פקדה במהירות, קופצת.
הנה המחסן.
הן התקדמו בשקט, הדלת היתה פתוחה לגמרי, "שלום", נכנסה בשעשוע. זורקת את החבלים לעבר שתי סוכנות שמיהרו לתפוס אותן. "את מי אנחנו רואות כאן?" חייכה חיוך מבחיל לכיוון שני הערבים ההמומים.
"לשבת", גלידונית פקדה בקול קשה. נוטלת את המושכות לידה בטבעיות. רוצה לראות אותם בכלא, ועכשיו.
הם צייתו.
"ידיים על הראש", נהנתה להתעלל בהם. "איפה במבי החצופה הזו ששיתפה איתם פעולה? שתראה את זה, בוגדת". סיננה בזעם עצור.
"תשתקי", גל זעפה.
היא משכה כתף סרבנית. "מכאן", לגלגה על הערבים. "אתם הולכים ישירות למוסד, שמעתי שלא נעים שם במיוחד".
הם הספיקו לשמוע על המוסד ועל העינויים שלו, הם פחדו, מאוד. אבל שתקו.
כלל ראשון למתלמדים צעירים ויהירים בחקירות. לשתוק.
כח השתיקה שווה זהב.

* * *

 
"שבי", ספרינג פקדה בקרירות.
במבי התיישבה, נועצת בה עיניים חומות. "חקירה של הרמס"ד?"
"תגידי תודה שנתתי פקודה לא לאזוק אותך".
במבי גיחכה.
"משהו מצחיק אותך?"
"לא", היא התרצנה. "שום דבר לא מצחיק אותי כשנוי…", היא נתקעה. נושמת. "לא משנה".
"נוי לא קשורה משום כיוון לבגידה שלך".
"סחיטה", היא תיקנה בקול שקט. "והיא כן קשורה, כי היא סבלה בגללי והייתה סובלת יותר אם הייתי מגלה לכן על סוואכרה".
"אני מצפה מסוכנת מוסד בדרגה שלך לא להיכנע לאיומים", הסתובבה סביבה. עצבנית.
"את יכולה לצפות, אם זו היתה אחותך היית עושה הכל בשביל לתת לה עוד כמה דקות של חיים, כשאת יודעת שאם לא תעשי את שמצפים ממך, הערבים יהרגו אותה בלי להסס".
"בשלב הזה אני אמורה לבכות?" ביררה בציניות.
"לא", הרימה אליה מבט עייף, נתקלת בתאורה העמומה. ממש כיף בחקירה הזו, אני מניחה שגלידונית גרמה לספרינג להתייחס אלי ככה. "את אמורה להבין אותי", אמרה לבסוף. תוקף בקולה.
"אני לא מצליחה להבין אותך וגם לא אבין", תקפה בזעף.
"גל הבינה", היא מילמלה בשקט. "והלה וכולן. חוץ מגלידונית ורינה".
"באמת? על גל לא הייתי מאמינה", שרבבה שפה. לועגת. "כנראה בגלל שעוררת את הרחמים שלהן, את יודעת להציג טוב ואף אחד לא חולק על זה".
במבי החווירה. "את לא תדברי עליה ככה, גל לטובתי. היא יודעת את האמת ומבינה שלא היתה לי ברירה. היא, בניגוד אלייך", עקצה "חושבת שלהאשים יביא לתוצאות. את לא יודעת כלום. לא מבינה."
"אי אפשר להבין בוגדים", לחשה.
"בן אדם שלא יודע להבדיל בין בגידה לסחיטה, בין כאב לכאב ובין אהבה לאהבה לא ראוי להיות מפקד".
ספרינג נעצה בה עיניים רושפות.
"אולי ראוי שהוא יתפטר", במבי לחשה באומץ. מסבה את עיניה אל אלי שנכנסה לחדר.
אולי בשביל לעזור לספרינג לשבור אותי, אולי לא.
אבל אמת, יש אחת.
ואני מאמינה בה.