"שותפות להשכרה" / 11

משוך בגזר

לפרק הקודם

תקציר הפרקים הקודמים:

(אלי)

נשק מוברח לארץ ממצרים דרך סיני על ידי כנופיית סווארכה שמקום מושבה הוא סיני.

במטה המוסד, ספרינגפילד מגלה שיש סוכנת שמעבירה מידע לאויב וזאת הסיבה שהמוסד נכשל בפעולותיו נגד הכנופייה.

כאשר השב"כ מתוודע לכשלון המוסד הוא דורש שיתוף פעולה, ורינה, סוכנת שב"כ, נשלחת למטה המוסד כדי שתעבוד יחד עם סוכנות המוסד לסיכול הברחות הנשק.

נוי נחטפה על ידי ערבים שסוחטים מידע מהסוכנת במבי, אחותה של נוי. הערבים דאגו להעלים מהמוסד את המידע שנוי היא אחות של במבי.

במבי מגלה לגל וגלידונית שהיא שיתפה פעולה עם הכנופייה בגלל שאיימו עליה שיפגעו באחותה נוי.

יחידה X (גל, גלידונית ובמבי) שנשלחו לסיני מחליטות על דעת עצמן ללכת לחלץ את נוי. בדרך הן מגלות את הלה ואגסית כלואות בבניין מוזר. הן משחררות אותן ויחד איתן ממשיכות בדרכן. הן מגיעות למחסן בו כלואה נוי ומגלות אותה מחוסרת הכרה במצב קריטי. הלה החובשת מודיעה שצריך לפנות אותה במהירות לבית רפואה.

צוות של השב"כ התחזה לערבים וחטף את סוכנות המוסד הלה ואגסית כדי לבדוק האם הן בגדו.

ה"ערבים" שחטפו את הלה ואגסית מציגים לפניהן סוכנת שב"כ "בוגדת" בשם חיה, שמשכנעת אותן לשתף פעולה עם הערבים. לאחר שהלה ואגסית מסרבות, חיה מתקשרת לספרינגפילד הרמס"ד ואומרת לה שככל הנראה הלה ואגסית לא בגדו.

– – –

(פדהאל)

שוב צלצל הטלפון וקולו הילך מקצה אל הקצה ברחבי המטה ותבע את שלו. ספרינגפילד ניגשה במהירות לענות אבל רינה הקדימה אותה.
"הלו חיה זאת רינה, מה המצב?"
-"אממ תקשיבי, בעיקרון לא משהו, כלומר– אין לי מושג איך זה קרה, אבל אגסית והלה נעלמו כאילו בלעה אותן האדמה. (מה?! יש עוד קומה מתחת למינוס חמש? מסתבר שכן…)" ענתה לה חיה מעבר לקו.
"מה? מה זאת אומרת נעלמו?"
-"נעלמו. פשוט נעלמו!"
"את יכולה להסביר את עצמך?! את יודעת שאני שונאת שמדברים איתי בקודים!"
-"תקשיבי, מקודם כזה לפני בערך שעה וחצי, אפילו יותר, שמענו איזה כמה רעשים עמומים ומוזרים אבל לא יחסנו לכך חשיבות, ואז שמענו גם אפצ'י כזה חיפשנו וחיפשנו אבל לא מצאנו כלום. אחרי זה חזרנו לחדר שבו שמנו אותן והוא היה נעול אז המשכנו הלאה במסלול חיינו. מקודם רציתי לדבר איתן שוב, והן פשוט לא היו בחדר! ניסינו לסרוק את הסביבה אבל לא מצאנו שום ממצא מחשיד ברדיוס הקרוב."
-"מוזר. יחידה X אמורה להיות באזור, אפשר לבקש מהן שינסו לראות מה הלך שם. בעצם, אם הן באזור הגיוני יותר שההעלמות קשורה אליהן…" ספרינגפילד התקרבה לעבר רינה שאחזה את הטלפון בידה.
"כנראה שזה 'קצה החוט' שגל אמרה שהן מצאו" השלימה אותה אלי.
"ואם ככה אז אנחנו יכולות לדעת איפה הן…" ספרינג' לקחה את הטלפון מידה של רינה,
"טוב חיה אז אני אבדוק את העניין ונתראה (או נשתמע), תעדכני אם יהיה חדש…"
"אני אמרתי שהן יעשו שטויות, נכון?!" הכריזה רינה בנימת ניצחון וספרינג גלגלה עיניים.
* * *

לאחר שתיקה קצרה ועמוקה מאוד (גם הקצרה וגם העמוקה…) גל אמרה כי כדאי שבמבי והלה 'יטוסו' ביחד עם נוי לבית החולים בדחיפות עם הרכב שנמצא איתן. ואילו הן, גל, אגסית, וגלידונית יבקשו תגבורת של רכב נוסף ויחזרו חזרה אל המטה.
הלה וגל, שהרימו את נוי בידיהן, השכיבו אותה בזהירות בשורת המושבים האחוריים של הג'יפ שחיכה להם במרחק מה מהכפר. במבי התיישבה בצמוד אליה.
הלה נכנסה למושב הנהג בדממה. התניעה, סימנה לגל שתתרחק מהרכב והג'יפ יצא לדרכו.
גל התיישבה על הקרקע והוציאה את הפלאפון מחגורתה, היא בהתה בו מספר שניות מבלי לעשות דבר.
"את רוצה שאני אתקשר לספרינג במקומך?" גלידונית הציעה בנדיבות.
גל עיקמה חיוך. "לא תודה. את סתם תגרמי לה לצאת מדעתה עם כל תאוריות הבגידה שלך"
"תאוריות- הבגידה- שלי?!" הפעם גלידונית לא התכוונה לוותר. "יש לך שם אחר למעשה של מסירת מידע לאויב בידיעה שהוא יעשה בו שימוש נגדנו??"
"גלידונית, די! את שמעת בדיוק כמוני שבמבי עשתה את זה בגלל שאיימו על החיים של אחותה. ועכשיו תהיי בשקט כי אני מתקשרת לספרינגפילד"

* * *
''עכשיו הן גם רוצות מכונית, ועוד אחת כזאת שתבוא עד אליהן! לא קצת עפו על עצמן?! אבל אני אלך, בכבודי ובעצמי בפעם השניה ליומיים אלה, ואני אקח אותן ו-אבקש הסבר ברור ל…"
-"טוב מה את רוצה?! הן, בניגוד אלינו, היו בטוחות שגורמים עוינים חטפו את אגסית והלה, אז מה את מצפה מהן שיעשו? שישאירו שם את אותן או מה?" התערבה אלי במונולוג של רינה וספרינג.
"כן, אבל מאיפה נדע עכשיו מי הבוגדת?" המשיכה רינה להתקיף.
-"אנחנו כבר יודעות שזה לא הן, אז מה זה היה עוזר אם הן היו ממשיכות להיות שם?!"
"טוב הבנתי את הראש שלכן אני הולכת, ביי".
'ברוך שפטרנו', חשבה לה אלי…
"לא כל כך מהר", אמרה רינה ויצאה.

* * *

"אני מדמיין כאילו או שבאמת אין כאן אף אחד?!" תמה המתלמד,
(הוא עדיין מתלמד, לא משו בעיקרון…)
"מה זאת אומרת אין פה אף אחד? אתה מבין מה זה אומר זוטר שכמותך?!"
זועם ועצבני נכנס סאלים אל תוך המחסן שבו היתה אמורה להיכלא נוי, ואם נהיה עוד יותר מדויקים, המחסן שנוי וחבורתן של סוכנות המוסד עזבו לפני כפחות מחצי שעה בסך הכל.
"אתה מבין מה זה אומר אני שואל אותך?!"
"אממ מה זה אומר, מה זה אומר? זה אומר שככה:
וואחד, אין פה אף אחד.
תניין, השבויה לא כאן.
תלאתה, גם התחבושת שהבאנו לה לא כאן.
ארבע, זה אומר שהיא עשתה בה שימוש.
חמסה, אבל היא הייתה פצועה היא לא הייתה יכולה לעשות בה שימוש. מה שזה אומר:
מישהו בא לקחת אותה מכאן, שזה אומר שמישהו יודע שהיא הייתה כאן, שזה אומר שכנראה שהנסחטת שלנו הסגירה את עצמה, שזה אומר שהיא בצרות, כי החברה במוסד לא ישתקו לה על זה, אבל אנחנו בצרות יותר גדולות, כי אי אפשר לדעת איזה מידע חסוי מסתובב אצל הישראלים. שכל זה אומר ש-"
"אוךך ההסקת מסקנות שלך יותר מידי איטית! ולפי האדישות שלך, אתה לא מבין את חומרת העניין! וזה, אתה יודע מה זה אומר?!"
"זה אומר ש.."
"לא לא ביקשתי ממך שתענה לי בכלל! אנחנו צריכים להזעיק תגבורת דחוף, לצאת מיד לסרוק את האזור כולו ולהחזיר את כל הנוגעים בדבר לכאן מהר, לפני שהן יגרמו ליותר נזקים ממה שהן עשו כבר!"

המתלמד, בשילוב קטלני עם המצב הנוכחי, הצליחו להוציא את סאלים לגמרי מדעתו. הוא הזעיק בקשר תגבורת נוספת, וכולם יצאו לסרוק את האזור ביסודיות. הם עברו ובדקו כל אבן ועשב, ולא השאירו אפילו גרגר אחד של חול שלא נבדק בקפידה. לבסוף הן מצאו עקבות מטושטשות היטב (בגלל החול והרוח?) של רכב.

* * *
"טוב, נראה לי שמצאנו את מה שחיפשנו. עכשיו כל מה שנשאר לנו זה להציב מארב חכם ולתפוס את החצופות!" הכריז המפקד, והתחיל לחלק פקודות.
הם התחקו אחרי המסלול של הרכב וכעבור זמן קצר היה כבר המארב מוכן.

* * *
"מה? מה? מה? מה? מה? ושוב, מה? אז את רוצה להגיד לי, גברת רינה, שהחטיפה הזאת היתה מבויימת רק בשביל לראות אם אנחנו בוגדות?! מה? מה נראלך? את יודעת איך נבהלתי? עד עכשיו יש לי את הפצעים הסגולים האלה על היד!
רגע, אז חיה לא באמת בוגדת? פויייי לפחות זה! רגע עוד פעם- מה, יש ביננו בוגדת?! מה? רגע, אבל באמת אתן כאילו עשיתן לנו חטיפה בכאילו? אני בשוקקקקק!
אם ספרינגפילד היתה יודעת מזה היא לא היתה עוברת על כך בשתיקה!" השתפכה לה אגסית אחרי שרינה סיפרה להן באדישות מה שכל החטיפה נועדה רק כדי לבדוק מי הן הבוגדות. אגסית גל וגלידונית ישבו ברכב של רינה, שאחרי נסיעה בחולות סיני הוא כבר לא ממש נצץ.
"אני מצטערת לאכזב אותך גברת אגסית, אבל ספרינגפילד יודעת הכל!" השיבה באותו גוון קול מעצבן ואדיש רינה.
כל העת נעצה גלידונית בגל מבטים מצמיטים ודורשי התייחסות ראויה למצב.
גל סימנה שבשום פנים ואופן לא, במיוחד לא בפני רינה! אבל גלידונית מצידה לא הייתה יכולה לשמור את הסוד בבטנה ואמרה, "אממ נראה לי שאנחנו יודעות מי הבוגדת…"
רינה הסתובבה לאחור במהירות ובטון פוקד מלחיץ, לחשה, "מה אתן יודעות?! מיד!"
גל הביטה בשפתיים חתומות בגלידונית שאמרה, "היום בבוקר במבי הודתה בפנינו שהיא מסרה מידע",
רינה אפילו לא הספיקה להגיב, ואז היא גילתה שהן מוכתרות מכל הכיוונים.

***
(במבי)

"ואווו מדהים", רינה השתעלה. "עכשיו אנחנו תוקעות במחסן שבו נוי הייתה תקועה. אתן לא מרגישות בד.ז.וו?"
"רינה", גל נעצה בה מבט לא סימפטי במיוחד. "אני לא אוהבת את הרגשות שלך. וגלידונית אני לא רוצה לפתוח את הנושא מול השב"כ, אבל את טעית. ובגדול".
"אני לא!" היא הזיזה את הידיים האזוקות שלה במהירות. "אאוצ", גנחה.
"את כן", אגסית לחשה. "עכשיו גם ספרינג יודעת שבמבי בוגדת, היא שמעה את כל השיחה".
"במבי לא בוגדת", גל התעצבנה. "היא נסחטה".
"וואו", גלידונת לעגה. "כמה שזה משנה".
"ואווו", גל החזירה לה באותה מטבע. "כמה שאת סנטימנטית".
"דייי", אגסית נשענה על הקיר. "כואב לי הראש. תנהלו את הוויכוח הזה במקום אחר".
גלידונית השתתקה מעיפה בגל מבטים זועמים.
"את לא מרגשת אותי", גל התעלמה. "וכדאי שתהיו בשקט מישהו נכנס".
***
"מה איתה?" במבי נעצה ברופא מבט מתחנן. רוצה לבכות. חוסמת את עצמה, 'מספיק פעם אחת התפרקת'.
הרופא העיף בה מבט קצר רוח. "אם לא תשאלי את אותה שאלה חמש פעמים בדקה יכול להיות שהמצב ישתנה".
במבי נחתה על הכיסא. סחוטה. הלה התיישבה לידה. "במבי, בעזרת ה' יהיה טוב. אל תדאגי".
"לא נכון", היא עצמה את עיניה. "הרופא מסתיר ממני דברים, אני יודעת מתי מסתירים ממני מידע".
"חבל".
"חבל שמה?" במבי עיסתה את מצחה בכאב. חם. קר. אש.
"שאת חושבת יותר מדי על מה שהרופא יגיד. הרופא הוא לא אלוקים".
היא הרימה אליה מבט, פותחת עיניים מבוישות. "סליחה, את צודקת".
—
"במבי?"
"כן", במבי העיפה מבט מהיר בהלה. היא שלחה אליה מבט מעודד.
"אני צריכה שתתלווי אלי לחקירה בבקשה", איזה נימוסים.
"למה חקירה?"
ההיא חייכה חיוך מתקתק. מתקרבת אליה, לוחשת. "סחיטה, בגידה, נוי, העברת מידע זר לגורמים עוינים. מספיק?"
"כן". לא קמה מהכיסא.
"את לא רוצה שנעשה את זה באזיקים ועוד מול נוי", הסיטה מבט לעבר החדר.
במבי קפצה בזעם. "את לא תסחטי אותי רגשית על ידי נוי!"
היא נרתעה קלות, "קומי".
"קמתי", התיזה, הולכת אחריה. "ותעדכני את ספרינג", היא הביטה בהלה שסימנה לה שהיא תישאר כאן עם נוי, "שההתנהגות הזו לא מקובלת עלי. אנחנו לא מאפיה, אנחנו מוסד. ולהתייחס ככה לסוכנת גם אם היא חושבת שהיא בוגדת, מה שלא נכון, זה לא מוסרי ויותר מכך", היא נעצה בה מבט. "לא יהודי".