.
רציתי לומר לכן שאני אוהבת אתכן
ומוחאת לכן כפיים בליבי על כל הצלחה שלכן
שאני רואה את הקושי ומעריכה את המאמץ
מכירה את הדרישות כי גם אני הייתי שם
רציתי לומר לכן שאני לא כל כך קשוחה כמו שאתן רואות אותי
ובלב פנימה יש לי פינה חמה ואוהבת לכולכן, (ואת זה אתן יודעות)
גם לכאלה שכבר עשו עלי איקס אחד גדול,
אני עדיין מחכה ליום של הפיוס.
רציתי לומר לכן שאני חושבת ומהרהרת אודותיכן רבות,
מנסה לחשוב איך אני יכולה להיטיב, לעזור
לתת ולפנק אתכן בכל מה שרק אפשר.
תמיד יש לי בלב את המצפון שעובד שעות נוספות ומדיר שינה מעיניי
רציתי לומר לכן שנכון שזה רק עניין של זמן עד סוף השנה, אבל ליבי כבר מתגעגע.
רציתי אבל לא.
[כן, עם כל הדיבורים – זה עדיין נשאר בגדר רצון]
הלוואי
הלוואי ותדעו כמה אתן יקרות לי,
הלוואי והמכתב הזה יגיע אליכן אהובות שלי.
הלוואי.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
10 תגובות
טוב את כנראה חיה ביקום מקביל אם את מורה וכתבת את זה לתלמידות שלך.
כל כך לא…
מרה היא בן אדם..
יש מורות זבלל
ויש מורות נשמותת
(קשה למצוא כאלה… אבל ה קיימות)
אאוץ'!!
מה שבטוח את לא המחנכת שלי לשעבר
את לא המורה שלי.
יקרות,
ציינתי שאני לא מי שאת חושבת.
לא כתבתי את הדברים בתור מורה לתלמידות:)
מסכימה לך להיות גם מנהלת סגנית או רכזת. ?
סתם. אני מאמינה במרות ובאנשי חינוך. בוררת אותם מאוד אבל כשיש אמון אז הוא ממש חזק אצלי.
תמשיכי להיות אישה טובה ואוהבת אדם! זה מקסים בעיני שאת לא שחוקה מהנושא.
שבוע טוב!!?
ונ.ב. זה מעניין לכתוב יקרות ברבים ואז לפנות ביחיד ("חושבת")
את באמת שזה כזה איש בית ספר להגיד ככה?♀️?
וואו
רואים שאת אכפתית באמת. ורוצה לעשות טוב.
אבל יודעת משהו? ילדים בכללי ובנות בגיל ההתבגרות בכלל חייבות לשמוע את זה שוב ושוב ושוב כדי להאמין לזה
שאוהבים אותם, שרוצים שיהיה להם טוב, שאכפת מהם
לשמוע ולראות מעשים כאלה
זה כל כך חשוב, כל כך נותן מקום, הרגשה טובה. זה מחבר.
אם את באמת אכפתית ואוהבת תגידי להם. פשוט תגידי, בדיבור, בהודעה, בקריצה בעיניים.
זה יעשה להם את היום
אני עכשיו לומדת הוראה והרבה מזה שהלכתי לזה היה בגלל מורה אחת שלי מהתיכון מהממת שעזרה לי מאוד, ובהסתכלות לאחור זה לא שהיא השקיעה שעות רבות מאוד על חשבון הזמן שלה
אבל שדברנו זה היה עם חום, הערכה ומלא אהבה ברורה
ושהיא שלחה הודעה היא ניסחה אותה בצורה שגרמה לי להרגיש מוערכת ואהובה על מישהו
ושהיא הביאה לי מקופלת ביום אחד בבוקר עם פתק "שיהיה לך יום מתוק ושמח, אוהבת אותך ומעריכה מאוד" היא עשתה לי את כל היום והרימה לי אותו לגמרי. וגם את יום המחרת. שוקולד בשקל וחצי ודף ממו משורבט.
והדברים הקטנים האלה משנים חיים
אז בבקשה
תגידי ותראי לתלמידות שלך את כל הבפנים הכנה והאמיתי שלך
כ"כ נכון!!
לפעמים מורות רוצות להראות לתלמידות שלהן כמה הן אוהבות אותן אבל לא יודעות איך!!
אבל לדוג' הסיפור שלך עם המקופלת- אני ממש הייתי מתפחלצת אם הייתי אוהבת את המורה הזאת ורוצה להתקרב אליה ויום אחד הייתי רואה אותה נותנת מקופלת לבת אחרת… מורות לא יכולות להראות קרבה לבת מסוימת יותר מהאחרות.
לדוגמא המחנכת שלי עכשיו מוציאה בנות לשחנש איתה בשיעורי חלון שלה והיא הוציאה בערך 12 בנות מתחילת שנה ולא משנה כמה אני מבקשת שתוציא אותי- היא לא מוציאה אותי. זה ממש מתסכל!! מצד אחד אני יודעת שהיא אוהבת אותי, ולפעמים היא גם מראה את זה, ומצד שני אפילו להוציא אותי 10 דקות משיעור סתום היא לא יכולה?
כל מורה אחרת בביצפר, שביקשתי ממנה אם אני יכולה לבוא לדבר איתה מתישהו- הסכימה. המורה של הכיתה מעליי (שמלמדת אותנו בדיוק 2 שיעורים בשבוע- די בלי קשר, אבל הייתי חייבת לדבר עם מישהו, והיא פשוט היתה שם אז ביקשתי ממנה), הסגנית, ואפילו היועצת, שהיא הבנאדם הכי עסוק שאני מכירה- כשאני מבקשת ממנה שתוציא אותי- תוך שבוע היא תעשה את זה, כי אכפת לה!
פשוט הגעתי למסקנה, שאם אחרי 22 שבועות (!!!!) שאני מבקשת מ ה מ ח נ כ ת שלי (שדי אמורה להיות שם בשבילי, במיוחד כשאני מ ב ק ש ת לדבר איתה) והיא לא יכולה לפנות 10 דקות מזמנה היקר לדבר איתי- כנראה שפשוט לא אכפת לה ממני.
הלוואי שיכולתי איכשהו להעביר לה את המסר שאני די פגועה ממנה (לא צריכה שתוציא אותי לשחנש, רק שתגיד סליחה ושת ד ע שאני פגועה)…