רוצה הוא כמוך, גאולה

מתגלגל ממקום למקום
היה זה עת ערב.
בית המדרש מלא עד אפס מקום
מצא הוא פינה שקטה ליד המסדרון
ניסה ללמוד וכשל.
הניח הראש ונרדם.
בחלומותיו הוא רואה
את שמייחל.
בחלומותיו מרגיש כפרח ברוח.
מתנועע בדרור וקופץ על הדשא
צמוד לתהום.

מפליג הוא רחוק במחשבותיו.
ניסיונותיו נכשלו שוב ושוב.
ליבו נחמץ מתחיל להקרע.
רוצה הוא
להביט על הרוח וללטפה.

רוצה הוא לראות אור יום.
להביט אלעל למרום.
להנהן במבוכה לשלום.

רוצה הוא לדלג בשלוליות
לקפץ בעליזות
ולשיר ברחוב.

רוצה הוא לדבר ולא להפסיק.
שיבינו אותו.
שיענו לו בדרכו.

שישמעו את מה שעבר ונלחם.
את כל סיפור חייו.
לא רק מצד המתבונן.

רוצה הוא שיפסיקו הסטיגמות
שידעו להבין
שגם אותו ברא האלוקים.

ונכון שמתגלגל הוא
ממקום למקום
וחצי משותק וכואב להחריד.

ושתקן מופלג הוא כעת
שידעו
שאותם הוא כל-כך אוהב.

ובחלומתיו הפרועים
הוא רואה את עצמו
בונה קן משפחתי
ומשחק עם ילדתו.

ולפתע, נשמעה צווחה איומה
הרים הראש בחוזקה.
ושומע ליד ארון הקודש.
יהודי שזועק.
נמאס מהגלות. דורשים גאולה.

בדיוק. רוצה הוא עכשיו.
גאולה.