קשה לי שאני כן ובבית לא

שלום לאתר המוצלח והמוערך! אני חב"דניקית אבל המשפחה שלי לא. הם יותר סגנון דתי לאומי לא מוגדר כזה. וזה מאד קשה לי לראות אותם ככה עם אינטרנט פתוח,סרטים וכו'… הרמה של הידיעות בהלכה מאד מועטה וגם יש הרבה הלכות שהם מזלזלים בהם. בקיצור לא קל לי… אפילו ברמה של אני אומרת להם שאסור לעשות את זה בשבת אז אמא שלי אומרת אבל במצב כזה וכזה מותר. ואני יודעת שזה המצאה וזה אסור. אבל יש כזאת נטיה להתאים את התורה אליהם במקום להתאים את עצמם לתורה. ובמקום לבדוק אם זה אסור או מותר הם מחליטים לבד… אחותי מצד אחד מקפידה על הלכות בשבת ומצד שני פותחת פלאפון בשבת!!! לא מול כולם אלא בחדר לבד. כי לדעתה זה לא אסור. ואני לא יודעת אם היא יודעת שאני יודעת היא לא מדברת על זה ויש מין קשר שלשתיקה שלא מדברים על הנושא אבל זה כואב לי! זאת אחותי! אתם מבינים את הבלגן??? אני יודעת שאי אפשר לשפוט את הורי, הם בעצמם חזרו בתשובה, אבל דווקא בתור כאלה שחזרו בתשובה הייתי מצפה מהם ליותר הקפדה על הלכות ושהבית יהיה בית יהודי באמת. הקטע הוא שהם חושבים שאני מחמירה ואני אומרת להם שזאת ההלכה. מאד קשה לי שאני בטוחה במשהו ואז אחותי למשל טוענת שזה בכלל לא נכון זה פתאום מערער גם אותי.. אני שמה לב שקשה לי מאד לשמוע דעות שונות משלי זה מערער לי את שלי… שבת היא לא כמו שבתות שחוויתי בחיים שלי שבת אמיתית כזאת שמה שמיוחד בה זה דווקא כשמקפידים על ההלכה. אצלנו יש הלכות שממש מקפידים ויש כאלה ששכחו שהם קיימות. כואב לי!! אני גם בעצמי בקושי יודעת הלכות כי מה שלומדים בבית הספר רק טיפה בים ממה שיש בבית יהודי. הייתי רוצה להיוולד בבית חבד"ניק כמו שצריך בית יהודי ירא שמים שמקפיד ויודע את הערך של המצוות ולא מזלזל. בית שחיים בו יהדות וזה לא עוד דבר מטריד שנוסף לחיים, כמו שלפעמים אני מרגישה אצלנו… אני יודעת שגם אני לא מושלמת אבל עדיין מה שאני לומדת אני משתדלת לקיים. ובבית שלי אין כל כך מודעות להלכות. אני מתארת לעצמי שבבית יהודי נורמלי לומדים הלכות ומדברים על זה,ואצלי זה לא ככה. אני מרגישה שאני יודעת כל כך מעט ממה שצריך לדעת. הייתי רוצה לשנות משהו בבית שלי שיהיה קצת יותר מודעות. הם מאד אוהבים דברי תורה אבל רק ללמוד ולא לקיים… נגיד שאמא שלי תגיד כמה חשוב להקפיד עד הסוף ולא חצי חצי ושניה אחת היא תעשה משהו בדיוק הפוך ממה שאמרה. אני לא רוצה להיות מושפעת. בעז"ה אני אקים את הבית שלי הוא יהיה שונה בטוח. אבל בנתיים אני חיה בבית הזה וזה קשה כל כך… יש לכם עצה?

שלום יקרה,

קראתי את שאלתך המפורטת ברגישות ובתבונה רבה…
כל כך גאה במשפט הפתיחה  שלך "אני חב"דניקית!"
להיות חסיד חב"ד חסיד של חכמה בינה ודעת ,מעניק לך מקום מאוד גבוה.

מקום רוחני שיש בו עבודה מאוד גדולה,עם עצמך – וגם להתנהג כחסידת חב"ד וגם במקביל לקבל את הסביבה ולהשפיע עליה בנועם. מאתגר

כל מצווה משמעותית
קראתי בכאב מאוד גדול את ההתנהלות בבית שלך ,אני חושבת ש"חזרה בתשובה" הוא תהליך של עומק ,תהליך פנימי ועמוק וכאשר לא מתחברים ליסוד ממש בעומק הנשמה אז קורות תקלות בדרך. ייתכן שזה מה שקורה אצלך בבית. במקרה כזה הרבי מלמד אותנו שכל יהודי מוסיף באור – תמיד.

פעם שאלו את הרבי לגבי נשים שמדליקות נרות שבת ואח"כ נוסעות או מבשלות האם זה נכון לתת להן בכלל נרות שבת קודש, תשובת הרבי מה הבעיה?! הדלקת נרות שווה מצווה. מה שהיא עושה אח"כ לא מוריד מהמצווה שעשתה….

החיבור האמתי לשלושת הרבדים של מחשבה דיבור ומעשה יוצר את השלמות של קיום תרי"ג ולך כחסידה האמונה על כל הנ"ל קשה לראות ולחוות את הרדידות בקיום המצוות של המשפחה שלך .מאוד קשה לקיים מצוות מתוך קבלת עול ולכן אנשים נמצאים הרבה בתהליך של תשובה… זאת דרך תמידית..

חסיד הוא פנסאי
עבודה של חסיד היא קודם כל עם עצמו כאשר חסיד הוא כמו דברי הרבי פנסאי ומאיר על הסביבה שלו אז יש לו יכולת מיוחדת להשפיע על אחרים,וההשפעה והשפע מתקבלים.

בהקשר של דיבור עם הסביבה כתבת "אני שמה לב שקשה לי מאוד לשמוע דעות שונות משלי" רגיש, מקסים ומיוחד שבגילך (מן הסתם בתיכון) את נמצאת בנקודת מבט שאת יודעת לזהות את זה.

כדאי שתעשי בדיקה קטנה עם עצמך:
האם לשמוע דעות שונות ממך גורמות לך לחוסר יציבות בנוגע לקיום תורה ומצוות?
האם זה רק דעות אחרות שקשורות לתורה ומצוות? או בכל נושא?
האם קשה לך לשמוע דעות אחרות מכל אדם או רק מהמשפחה?

את גם כותבת "אני יודעת שאי אפשר לשפוט את הוריי הם בעצם חזרו בתשובה" כאן את צריכה לשים נקודה ולא פסיק ,כל אחד בנפש שלו מקבל כלים מיוחדים למסע הפנימי שלו. אולי המסע שלהם הוא להביא אותך אל הנקודה  הזו, ולאפשר לך להפליג אל דרך החסידות, אולי המקור בנפש של אחותך  דווקא שונה מהמקור של הנפש שלך?

מאוד חשוב שתשימי לב במקום הזה וברצון שלך שהם יתנהגו אחרת, מה הן הגבולות שלך: את יכולה להשפיע עליהם מעצם היותך, אבל אין לך אחריות (וגם לא נדרש ממך לקחת אחת כזאת) על הבחירות שלהם. כלומר הגבול פה הוא מאוד עדין: מצד אחד, את יכולה להשפיע, להגיד דבר תורה בשבת, להציע לאחותך ללכת איתך לשיעור וכדומה הכלל הכי משמעותי בחינוך ע"פ כללי החינוך וההדרכה של הרב חודקוב הוא דוגמא אישית.
מצד שני, חשוב מאוד (ואולי הכי חשוב) לשמור על אווירה חיובית בבית, לכבד את ההורים שלך ולמצוא את הנקודות אור שלהם ומה את כן יכולה לקחת מהם, גם אם הם, מהסיבות שלהם, החליטו לשמור פחות, הם אילו שאוהבים אותך הכי בעולם. תהיי הבת שלהם לפני שתהיי הרבנית שלהם 🙂 והתפקיד שלך הוא לאהוב את אחותך, לא לחנך אותה.

וותרי על הרצון שלך לשנות את משפחתך. זה בסדר לך לנפש שלך שאת עושה איקס ושאת יודעת את הלכות שבת ,אבל להם  זה לא מתאים. וזה לא צריך להיות מלווה בדיבור או בהטפה.  כמה את נפלאה – את זה הם ידעו לבד…

זאת עבודה ענקית, אני יודעת, אבל היא משתלמת. היכולת לקבל כל אחד באשר הוא זה מתכון לחיים רגועים.. וגם… זה משהו שהקב"ה ביקש מאתנו: ואהבת לרעך כמוך

סביבה מחבקת
ומכיוון שבקשת עצה – קבלי רעיון אחד כללי, סביבה חיובית דווקא בשלב הזה של החיים שלך מאוד תעזור לך לבנות את החיים. אז נכון את חיה בבית שלא מעודד אותך לשמור תורה ומצוות, קשה לך (וזה הכי מובן) לקבל את זה ודווקא בגלל זה – חשוב מאוד שיהיו סביבך אנשים שההשפעה שלהם היא חיובית.

לדוגמא: פנימיה/מדרשה הן חממה לגידול נשים עוצמתיות גדושות בהנהגה יהודית חסידית, גם ללכת לשיעורים חסידיים באופן קבעו יעזור לך. (אם את לא יודעת למשל מספיק הלכות – זה המקום ללמוד בעצמך ולהעמיק)

חשוב שתהיה לך משפיעה – גם רשמית, שאת יכולה לפרוש בפניה את הקושי היומיומי שלך בהתנהלות בבית לא לחינם כתבו החכם באדם "דאגה בלב איש ישיחנה-לאחרים" הרבה יותר קל בלב להתנהל כאשר את לא סוחבת את המטען הרגישי הרגיש הזה לעצמך.

תקיפי את עצמך בחברות טובות שאפשר להגיע אליהן אחה"צ להתארח בשבת ללמוד מתוך הסתכלות מה נכון ומהי הנהגה  יהודית אמיתית.

בחירה משמים
כתבת, "הייתי רוצה להיוולד בבית חבד"ניק כמו שצריך בית יהודי ירא שמים שמקפיד ויודע את הערך של המצוות ולא מזלזל".

נשמה יורדת לעולם ויש לה בחירה חופשית איך להתנהג. בחירה חופשית זו מוגבלת, האדמוה"ז אומר שבדור שלנו, אנחנו לא בוחרות מי יהיו ההורים שלנו? לאיזה עם, כמה אחים יולדו לנו? היכן נגדל? לאיזה סוג של משפחה-דת"ל חרדי /ליטאי וכדומה…יש לכל אחת מאיתנו בחירה על העתיד עם מי נתחתן ואיזה בית בע"ה נרצה להקים ועדיין אין לנו יכולת בחירה והשפעה על הבסיס של מי יהיו הורינו ….

כשאת כותבת על מה שקורה בבית שלך בשבת מכאב גדול עליך להתחבר לנקודה כי כל נשמה יורדת לעולם הזה עם מסע משלה וזה המסע שלך….. תסתכלי על זה גם ככה:ההורים שלך והעבודה שאת צריכה לעשות מולם – עוזרים לך להגשים את המסע האישי שלך. זה לטובתך.

אין לנו בחירה חופשית איפה להיוולד הבחירה החופשית שלנו היא מה לעשות עם הנתונים שלנו שכבר קיימים.
ברגע שתהיי מודעת לחלק החשוב שהם ממלאים במסע שלך ולמקום שלך מולם ובאילו מקומות את כן יכולה לקבל כוח –
תצליחי להפסיק לרצות לשנות ותלמדי זכות על הוריך ואחותך.

בינתיים שולחת לך חיבוק ענק
מקווה שתראי שהדברים ישתנו. וגם אם הם לא ישתנו בפועל  בטוחה שהעבודה שלך תשנה את החשיבה שלך וזה יהווה את נקודת השינוי של משפחתך.

אני בטוחה שיחד עם יכולת ניתוח, רגישות, אהבה כזו גדולה למשפחתך, יכולת ניתוח כזאת גבוהה כמו שיש לך והסתכלות כל כך אמיתית על המציאות, אני בטוחה שתצליחי בעזרת השם להקים בית חסידי אמיתי! ועד אז… בהצלחה!!

איתך בדרך, חופית

hofit@shutafotbaderech.co.il