צריך רק לגלות

לכל אחת יש את התיק שלה
תיק כחול, תיק צבעוני.
תיק מבד או מעור.
לכל אחת יש את התיק שלה.

גאת מה שהיא סוחבת יום יום על הגב.
בתיק היא אוספת את חייה.
שומרת סודות.
יש כאלו, שהתיק שלהן מלא,
ויש שהוא דל, ריק.
יש שם מפגשים, סיפורים,
אנשים שבהם היא נתקלה בדרכה.
יש שם כוחות.
אם הרבה או מעט.
אבל תמיד יש.
יש שם רגשות.
לעיתים בכיס חיצוני, ולעיתים בפנימי.
יש שם מילים. שנאמרו, שעתידות להיאמר.
ויש שם מילים שספק אם יצאו משם.
יש שם מעשים.
אם טובים, אם פחות.
שהיא נושאת על עצמה.
ולכל אחת יש את הכיס הנסתר, הנעול, שאליו אין כניסה.
הוא סגור, שמור, מוחבא.
לעיתים, אבל רק לעיתים,
היא פותחת צוהר לכיס הזה ליחידים. למיוחדים.
בתנאי של נאמנות. שתכולת הכיס לא תופץ.
וכשהאחת פותחת את הכיס לשניה, היא מגלה שלא הכל כמו שנראה.
לפעמים התיק נוצץ, מבריק, מלא הוד.
אבל תוכו ריקני, שחור.
ולפעמים התיק פשוט, חלק, שקט.
ותוכו מלא בכל כך הרבה טוב.

צריך רק לגלות.