פעם שלישית גלידה. הרס ברמת מגרון.

ג' אלול. יום ההילולה לרב אברהם יצחק הכהן קוק. שלושה שבועות – שלושה פינויים.
דווקא ביום הזה – ההילולה של הרב קוק!! שכל כך אהב, רצה, וחי את ארץ ישראל – דווקא עכשיו בחרת להביא את כוחות ההרס.
פעם שלישית גלידה.

זה לא יאומן כמה אנחנו צריכים לשלם בשביל לזכות לחיות שוב, בארץ שלנו.

אני מסתכלת על הידיים של אחותי ורואה בשר, פשוטו כמשמעו, בשר.
האצבעות שלה חתוכות מהפאנלים שעליהם גררו אותה המג"ב, שבהם ניסתה להיאחז כדי למנוע את הרס הבית.
הם מוכנים להמשיך ולהרביץ עד שמתחילים להישאר סימנים שיעידו על האלימות והברוטליות.
גם השפתיים והלחיים שלה מלאות בדם. לא יכולה לראות את זה.
לא יכולה לראות את הבושה הזאת שמתחוללת. שמחללת. את שמךָ.

"אל תיגע בי, אחי!!" צוחק בחור שנדחף לארץ.
"מה אתה קורא לו אחי?!" מחזיר לו בחור אחר שכבר מוצמד לאדמה בידי השוטרים.
אחים שלי, מה אתם עושים?? אתם פשוט הורסים.
לעצמכם. את הבית.
כי היום זה הבית שלי, אחי, אבל מחר זה יכול להיות הבית שלךָ. המשפחה.
שתסולק, ותיפגע.
וזה יהיה אתה, שילך בקוצים,
שילך דרך השטח כי אתה חסמת לי את הנתיב.

אז הפעם היה רכב, הפעם הספקנו לפינוי
אז מה? אז מה?! אבא'לה, זה היה עינוי.
לראות את הבית נהרסים לנגד עיני, ואני לא יכולה לעשות כלום. כי השוטר חוסם אותי…
לשמוע את אחותי צועקת 'די', ואני לא יכולה לעשות כלום. כי השוטר חוסם אותי…

ואיך זה שכל פעם אני רוצה להמשיך לישון, אבל לךָ יש תוכניות אחרות, וגם לנשמה שלי, שלא נותנת לי מנוחה, לא נותנת לי להפקיר את ארצךָ.

"למה באתם לפה?" המג"בניק בכניסה לגבעה שואל.
"סתם," אנחנו עונות, "לטייל."
כן, ובין היתר אנחנו גם צריכות להציל את ארץ ישראל.
אז אנא ממך איש יקר, פנה את הדרך, ואל תפריע לי להפריע לך להפריע למי שברא אותך. תודה.

~פינוי ראשון -~ באים יחסית הרבה, בכל זאת – צריך שמישהו יבנה…
בששון ובשמחה מבצעים את המלאכה, שיהיה לשם יחודךָ.
ותוך יומיים-שלושה הבתים כבר עומדים, חדשים ורעננים, מציינים לשבח את העובדים.
~פינוי שני -~ 'אחרי שבנינו עכשיו לבנות מחדש??' ניתן לומר שהציבור היה מיואש. 'ואם יהרסו שוב??' איייי, זה כל כך עצוב.
אז בונים ומקווים לטוב, בנושא הזה אסור יותר מדי לחשוב.
~פינוי שלישי -~ ישתבח שמך, ה' יתברך! לראות את כמות האנשים שהגיעו ללחום – זה ממש מבורך! בחיי שזה היה נצרך…

אבל אוף, אחרי שכבר סידרנו הכל בתוך הבית…
ושיואו, הבנייה! מסכנים הבחורים, עכשיו אמצע הקיץ!
תתן להם כוחות, בסדר? הם באמת עושים מעל ומעבר.
אולי תכניס את החמה לנרתיק, ושהמשטרה תשב בצד בשתיקה…

"וַיָּבוֹאוּ, וְיַהֲרֹסוּ, וְיֵעָצְבוּ הָעָם בִּמְאוֹד-מְאוֹד:"

אייייי, ה', ה', איזה טוב אתה… רק חבל שאנחנו לא רואים…
ה', ה', אל רחום וחנון, ארך אפיים … נוצר חסד לאלפים…
כמה טוב וכמה חסד… זה פשוט מהסוג הנסתר!
אבל יום יבוא והכל יתגלה, היום הזה יגיע והכל יובהר…
ועד אז, ריבונו של עולם, בבקשה אל תתקע אותנו במערת עדולם,
ואל נא תעשה לנו פאדיחות בפני כולם.
ושיהיה הפוסט הזה לשם ייחוד קודשא בריך ושכינתא, ולטובת כל העולם!