עיני תכלת ענקיות

אני מקנאה בך

היי שותפה מהממת
הגיגים שתפסו אותי פתאום מתפרצים אל המקלדת.. תהני!

שעת לילה, ואני לצידו של פעוט יפהפה(טוב זה אחיין שלי;))
סוף סוף הוא נרדם, הנשימות האיטיות שלו מטיילות לי בתוך הלב כמו מנגינה מלטפת.
רק לפני כמה רגעים, הייתי שקועה בקריאת ספר על הספה, ומשהו בי נהיה עצבני כששמעתי אותו בוכה.
מיהרתי אליו, כמובן שלמראה הילדון האהוב התרככתי ולחשתי לאוזן הקטנה
שילה, למה אתה בוכה?
בגמגום של בכי הוא ניסה להסביר לי
אאאני — ל-אא רוווו–צ-הה
ואני מחשבת להתייאש
מה אתה לא רוצה, נסיך שלי?
ל–אאא רו-צהההה
אני-מחכה בסבלנות
לאאאאא רו-רווצהה חווו– חווש–ך
ניגבתי את הדמעות מהפנים שלו
והדלקתי פנס בפון שלי
שילה לקח את הפנס וכיוון בסקרנות לתקרה, לשמיכה
כשזה הגיע אליו מצמץ בהפתעה
תכלס, נהנה מהענין.
לאט לאט, עיניו נעצמו
והמח שלי ומחשובתיו המתפתלות, מייד רץ קדימה.
איזה אושר זה, בהנף יד לגרש את החושך שלו, להביא מרגוע ללב שלו
זה היה כל כך פשוט לפתור את הבעיה
להפוך את הבכי המבוהל מחלום מסייט, לנשימות קצובות, נעימות.
הייתי לצידו עוד כמה דקות, ואז–
ואז זה פרץ ממני, חד ומהיר
היי!! שילה, אני מקנאה בך.
גם לי מתחשק שאיזה מלאך טוב יבוא וברגע יפתור איזה סבך בחיי.
יבריק עם פתרון מושלם.
גם אני רוצה שה-בעיה שלי תהיה חושך גדול, ומישהו יבוא וידליק פנס.

רוצה להיות לרגע אתה,
ילד תם עם עיני תכלת ענקיות
בן שלוש.