עוד סיפור שכתבתי!

icon_set_3_31
אבן דרך

תיהנו:)
המזוודה הירוקה והמשובצת הוטחה בכעס על הרצפה המאובקת, וליבי השתעלה בקול.
"אוף" היא נחנקה. "כמה אבק יש פה!" היא סתמה את אפה ונופפה בכעס בידיה,להעיף את האבק.
היא רכנה בעצבנות על הרצפה וניסתה לפתוח את הרוכסן.
בפעם הקודמת הוא נתקע לה וכל הבגדים שלה, החדשים, שקנתה בירושלים, נשארו שם למשך יומיים, עד שמצא אביה פורץ מיומן.
מאז תיקנו את הרוכסן, בעיקרון.
אבל מה יהיה אם שוב זה יתקע, כרגיל?
הרוכסן התנשף ונאנק, ובסוף נפתח, וליבי מצמצה מול הריח הלא-נעים שעלה מבפנים.
פוי! כבר מזמן אמרה לאמא שצריך לקנות מזוודה אחרת. זו סתם אחת עתיקה ומיושנת.
אז נכון שהיא די גדולה ותמיד יש בה מקום להכל, אבל הגלגלים חורקים, והצבע מתקלף, הדוגמא מיושנת והרוכסן עושה בעיות.
אוף!
זהו. צריך לקנות מזוודה חדשה. טובה. חדישה. עם גלגלים שנוסעים וכיסוי נח. עם דוגמא עדכנית ותאים נורמליים.
אבל מה לעשות שאחת כזו עולה הרבה מאד כסף?
אבא ואמא, אמנם, הציעו לה לנסות להשיג מכל מיני מכירות יד שניה מזוודות אחרות, נוחות וטובות, אבל ליבי לא רצתה.
המזוודות שם בטח לא יראו הרבה יותר טוב מהמזוודה הירוקה שלנו…
וחוץ מזה, מה יאמרו החברות על זה?
אז ליבי המשיכה להשתמש במזוודה הזו, מחוסר ברירה, וכמוה גם שתי אחיותיה שבסמינר, ואחיה שבכיתה ה'. רק שלהם – זה לא הפריע כל כך…

***

ריקי, אחותה של ליבי, לחצה על ידית הדלת ורצתה לפתוח אותה ולצאת – כשמישהו – איזושהי רוח סערה – תחה את הדלת בתנופה וחלפה על פניה במהירות.
"מממ..?" מלמלה ריקי מתחת לשפמה שלא היה תוך כדי שהיא סוגרת את הדלת. "על מה ההתלהבות הפעם?.."
אבל ליבי כבר לא היתה שם בשביל לשמוע את זה. היא רצה במהירות לחפש את אמא.
המכירה! המכירה הסינית של 'צדקה וחסד'!! היא זכתה!!!
אמא הגיעה מהחדר הסמוך עם סל כביסה עמוס לעייפה.
"אמא!" ליבי רצה אליה ונופפה בשמחה בדף שהיה אחוז בידיה. "תסתכלי מה קר-"
בום.
הסל הגדול נפל, וכמוהו גם ליבי והבגדים שהיו בו.
אמא רק התנודדה על מקומה בחוסר יציבות ושפשפה את מצחה הדואב. "ומה קרה הפעם, ליבי?.." היא תהתה בשעשוע. היא מכירה את הבת העליזה שלה, שבכל יום מוצאת לה משהו אחר להתלהב ממנו.
"אמא, אמא, תסתכלי!" ליבי צעקה בהתלהבות.
היא נופפה בפרוספקט שלה. "ז..זה ההגרלה!! זכינו! זכינו!" היא צעקה ממש.
אמא עיינה בדף המקומט שליבי הגישה לעיניה.
"נו..מה יש פה?" היא שאלה לאחר עיון קצר. "ממה התלהבת?"
"אמא!"
ליבי לא יכלה לדבר מרוב התרגשות.
"ת..תסתכלי בצד! כתוב שם ש..שזכיתי במזוודה חדישה לגמרי!!"
"וואו, ליבי!" התפעלה אמא, "מזוודה? חדשה? נו, איזה יופי! הקץ לרטינות על המזוודה הישנה!" היא שמחה. היא ידעה כמה הציקה לליבי המזוודה הישנה.
ליבי כבר טסה משם לחדר שלה, מדמיינת איזו דוגמא תהיה למזוודה החדשה.

***

המזוודה הגיעה לבסוף, והיא היתה בדיוק מזוודת החלומות של ליבי:
גדולה, מרווחת, נוחה, עם ידית טובה,כמה תאים, גלגלים ש'טסים', כפי שהגדירה אותם ליבי בעיניים שוקקות, והכי חשוב: הדוגמה והצבע היו ממש אופנתיים! בדיוק כמו שהיא ראתה לא מזמן אצל כמה חברות שלה…

***

טיול יומיים לצפון!
כל כיתה ח'2 (הערת המחברת: חשבתי בהתחלה שהיא תהיה בכיתה ט' או י' אבל התלהבות כזו ממזוודה מוגזמת לגיל הזה…ח' הכי גדול שהיה אפשר איכשהו) שמחה מאוד, אבל ליבי הכי התלהבה.
טיול! יומיים! לצפון! יחד עם כולן! ועם המזוודה החדשה!
עכשיו היא תראה לכולן את המזוודה החדשה.
די לבושות מפעם על המזוודה הישנה, העתיקה והחורקת.
מהיום-תקופה חדשה.

***

"הי, ליבי, אני איתך בחדר!" הודיעה איילה לליבי.
"גם גילי וציבי איתנו, אני הולכת לקרוא להם" היא הוסיפה ונעלמה ממסדרון הפנימיה.
זו היתה פנימיה יפה, דווקא, הפנימיה שבה הם ישנו.
ראו שהיא מטופחת!
והחדר היה מוצלח לגמרי, בדיוק עם הבנות הכי 'לעניין'.
וכמובן, המזוודה החדשה…
מלאי של סיבות שמחות שגרם לחיוך גדול להתפשט על שפתיה של ליבי.
יהיה כיף!

"הי, מה קורה בנות?" קראה שרית בעליזות מפתח החדר, תוך שהיא סוקרת את המראה שעמדה בפתחו. "בואנה, אחלה חדר יש לכם!" היא אמרה בפרגון.
"רוצות צ'יזבאטים אצלנו?" היא הציעה, תוך שהיא לוקחת חופן מתוך שקית הצ'יפס של ציבי.
"בואו, תראו את המזוודה החדשה שלי!"

***

מה??
ז א ת המזוודה החדשה של שרית??
הילדה המקובלת ביותר בכיתה?????
היא נראית בדיוק, אבל בדיוק, כמו המזוודה הקודמת של ליבי!
אותה דוגמא, אותו צבע, אותו מספר תאים ואפילו אותו כתם גדול כהה בצד, שנוצר משפיכת בקבוק השוקו עליו, לפני כשנתיים בבית של ליבי.
היא בלעה את התמיהה והמשיכה לפטפט בעליזות, אבל התמיהה המשיכה לנקר בתוכה כמו ציפור גדולה ורעבתנית.
יכול להיות ש…ששרית השיגה איכשהו את המזוודה הישנה שלי ממכירת-היד-השניה שהבאנו אותה אליה??
ופתאם היא ידעה.
כן, ליבי.
זו אותה המזוודה שהיתה לך.
סך הכל היא לא כזו גרועה.
אחרי כביסה והברקת הרוכסנים, היא נראית ממש בסדר. לא סתם התעקשו אבא ואמא שלא להחליף אותה, עד לאחרונה…
ואם, אם שרית מרשה לעצמה לקחת מ..מזוודות ממכירות יד שניה זה אומר ש?..
שהשד אינו נורא כל כך, ליבי.
אפשר לקחת דברים ממכירות יד שניה, ועדיין להשאר אהודה בדיוק כמו שאת.
כי מה שקובע, ליבי, זו את.
את בעצמך.

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
חיים את הזמן /אמור
icon_68

דרשנית בהתהוות

בפרשה שלנו מופיעה מצוות ספירת העומר. כאשר משה רבינו הודיע לבנ"י על מתן ת...
בור של בדידות

עופר האיילים

בדידות זו תהום רחבה יש מקום לשחות שם בבריכת כאב קרה, פרטית ולמה זה מותר בכלל ...
2 ציפורים במכה אחת🐤🐤
נרות שבת

כחולת עיניים

טוב אז הפסקתי לעשות סיפורים רנדומאלים ללא שם אני אכתוב כותרת כי אין לי כח לחש...
מיומנה של ג'ינג'ית 25#
פרח

מושקי הג'ינג'ית 🤪

ישבתי בכסאי 🪑 כשריח נהדר עלה באפי 👃🏻 עקבתי מוקסמת אחר הריח 🤤 ומה ראיתי בתנור?...
אבא אני רק שלך
19

דומיה נפשי

אבא למה אתה צריך אותי בעולם? תראה כמה עבירות אני עושה, איך יכול להיות שאתה או...
שיר לנשמה שלי
נורה

ילדה עם הרבה שאלות

נשמה יקרה שלי, סליחה אני אומרת.. לפני שהגעת אליי את היית אחרת, יותר טהורה, יו...
מותר לי. אולי תביני?
8

דובדבנית

מותר לי. מותר לי לא להגדיל ראש. מותר לי פעם אחת לקום ב10.30, להתפלל בנחת, להת...
כסף, כסף, כסף
72

אני

פעם חשבתי שהמשפט: כסף לא פותר בעיות הוא משפט לא נכון. נולדתי למשפחה עם הרבה כ...
פוסטים חדשים
חיים את הזמן /אמור
icon_68

דרשנית בהתהוות

בפרשה שלנו מופיעה מצוות ספירת העומר. כאשר משה רבינו הודיע לבנ"י על מתן ת...
בור של בדידות

עופר האיילים

בדידות זו תהום רחבה יש מקום לשחות שם בבריכת כאב קרה, פרטית ולמה זה מותר בכלל ...
2 ציפורים במכה אחת🐤🐤
נרות שבת

כחולת עיניים

טוב אז הפסקתי לעשות סיפורים רנדומאלים ללא שם אני אכתוב כותרת כי אין לי כח לחש...
מיומנה של ג'ינג'ית 25#
פרח

מושקי הג'ינג'ית 🤪

ישבתי בכסאי 🪑 כשריח נהדר עלה באפי 👃🏻 עקבתי מוקסמת אחר הריח 🤤 ומה ראיתי בתנור?...
אבא אני רק שלך
19

דומיה נפשי

אבא למה אתה צריך אותי בעולם? תראה כמה עבירות אני עושה, איך יכול להיות שאתה או...
אל תתנו לי עצות
חיתוכי-אייקונים-ריבועים_37

שירבוטית

אני אוהבת לטעות לבדי ללא עזרה 😂(אמרה המתנשאת)
אוףףףףף
כלי נגינה

קישורית

קשה לי בלי לשמוע שירייייייייייייייייייייייייייייים
תודה לך חברה לשעבר
כוכב

ירח שלם

האנשים הבלתי נשכחים בחיי הם אלה שאהבו אותי כשלא אהבתי את עצמי

26 תגובות

  1. יאא
    את כותבת מזה יפה וזורם!
    ואת מדהימה איך הכנסת כאן מסר מושלםם בתוך כל הסיפור היפהה הזה:)

  2. לללאאאאא
    אני הייתי בטוחה שמחקתי את זה בסוףףף???
    טוב נו….
    כפרת עוונות..
    שאני אעלה עוד כמה שיש לי במלאי?
    (היו כמה שברגע האחרון ביקשתי למחוק, זו הסיבה שבכותבת כתוב 'עוד סיפור שכתבתי')

  3. וואי??
    את הסיפור כתבתי לאתגר כתיבה שאני עושה יחד עם עוד כמה בנות
    (דשש)
    קיצער
    זה לא הכי יפה מהם
    אבל פסדר

  4. יאוו
    ישר ראיתי את הכותרת ונכנסתי
    כי אני אוהבת סיפוריםםםם
    חחח
    כתבת מושש!
    הנעמת לי ת'זזמן! עתידך להיות סופרת♥
    עלי והצליחי;)

  5. וואו אבן דרך,
    איזה כתיבה מושכת ויפה.
    את ממש מוכשרת.
    בד"כ בפוסטים ארוכים אני מושכת את עצמי לסוף, ופה קראתי ולא שמתי לב בכלל שזה ארוך.
    וזה אומר המון.
    שאפו לך:)

    1. וואו תודה! אתם חמודות ממש!

      שורה תחתונה: העליתי עוד סיפור, בין היפים שכתבתי..?
      יש לי עוד כמה אבל לא ממש יפים, הרבה פחות מזה.
      אז תעשו טובה, מגבית צדקה, תרומת חסד, ותנו רעיונות!
      אני אכתוב!?

    1. הסיפור הנוסף נמחק שבוע אחרי שהעליתי אותו(עוד לפני שהוא עלה) כבקשתי, אבל אחרי שהפוסט הזה עלה כבר העליתי את הקודם
      ..אם כבר מחמאות וחשיפה(לא שזה סודי מי אני כן?) אז על הסיפור היפה מביניהם:)

      אממ
      בלוג על מה?
      ובהזדמנות זו(מעייף להגיב לכל אחת, סורי) תודה לכל החמודות שמצאו זמן לקרוא ולהגיב:))
      כיף לקרוא תגובות שלכן!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות