בלי סיבה
אז היום אחרי השיעור סוסים,
התנדבתי לתומי,
לקחת את הסוס לתא שלו.
על הדרך לעצור להביא לו מים,
ולשחרר את כל מה שכבל אותו.
ובאקט של חיבה אופייני,
ליטפתי אותו,
סתם ככה ,
בלי סיבה.
ופתאום הבנתי,
שכל התחושות והרגשות,
שהיו אצלי כל החיים,
עמוק בפנים.
התנקזו לרגע הזה.
שבו הבנתי;
שכל מה שאנחנו צריכים,
זה מישהו שילטף אותנו.
במעשה בדיבור או במחשבה.
ויאהב אותנו סתם כך בלי סיבה,
לא כי אנחנו טובים לו,
משום כיוון.
וזה קצת מייאש,
כי זה לא נשמע הגיוני,
ובר השגה.
אבל לכו תדעו.
ניסיתי רק 17 וחצי שנים,
הכל עוד אפשרי!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
47 תגובות
את כותבת מהמםם
אבל בטח שזה הגיוני ובר השגה!
מה עם הקבה? הרבי? הורים? וכו וכו
הקבה אוהב אותנו לא משנה באיזה מצב נהיה בלי שום תנאי פשוט כי ישלנו נפש אלוקית חלק אלוק חלק ממנו ממש
לפעמים נראה שיש רע בחיים אבל בעצם הכל מגיע מה והכל טוב! זה מגיע מעלמא דאתכסייא שזה אפילו מקום יותר קרוב לה
אבל בכלזאת אמן שנזכה לראות בגלוי את האהבה הזאת שנראה רק טוב גלוי וגאולה נאו
לייק
בואי אליי נשמה. אוהב אותך בלי תנאי. ואם תסכימי, אלטף אותך בחיבה!
למדתי בתניא שלאהוב את השני זה בעצם לאהוב את עצמי. כי אנחנו מהות אחת. הנשמה היא העיקר שבי, מי שאני באמת. והנשמה היא רוחנית, וגם אחרי שהיא נכנסה בתוך הגוף הפרטי שלי, היא עדיין מחוברת לכלל ישראל. אנחנו לא סתם ערבים זה לזה! אנחנו מהות אחת רוחנית, חלק אלוקה ממעל ממש. כל הפירוד הוא רק מצד הגוף הגשמי, שמצידו אין קשר ביני לבינך. רק קשר שמבוסס על תועלת אישית, מה שנקרא אהבה התלויה בדבר.
ואני אוהבת אותך באמת! מבטיחה לך! גם אם את מכוערת כמו קוף, טיפשה כמו חלמאי ותינוקית כמו ילדה בת שנתיים. זה בכלל לא משנה! את חלק ממני, ממי שאני באמת. ואת עצמי אני אוהבת לגמרי, באהבה הכי חזקה שיש. כי זו אני. לא צריכה שום סיבה ושום הסבר.
שולחת לך, ולכל מי שקוראת את זה, חיבוק ענק והמון אהבה.
???❤️????❤️???❤️?????❣️??
נשיקות!
ואם אני לא אוהבת את עצמי?
אהממ אין דבר כזה!!
גם אם את נורא מאוכזבת מעצמך, שונאת את המראה שלך, היית רוצה להיות מישהי אחרת,
זה רק בגלל שאת מאאאוווד אוהבת את עצמך!
אפילו אדם של"ע מתאבד, זה לא משנאה עצמית. זה מאהבה אמיתית לעצמו. הוא פשוט לא מסוגל לשאת מציאות מסוימת, קושי נפשי, והוא חס על עצמו. חושב בטעות שככה ייפטר מהסבל.
גם מי שמאוד ביקורתית על עצמה, יכולה למצוא שזה באמת בעצם מתוך אהבה עצמית. מתוך רצון פנימי לאישור, להרגשה שהיא בסדר.
זה קצת עמוק, אבל יש דרך להוכיח את זה.
לא בטוחה.. לדעתי בטח שיש מצב שאדם לא אוהב את עצמו!
אשמח שתכתבי את הדרך להוכיח אתזה
ישלי מקרה בראש שלא ככ מסתדר עם מה שאת אומרת..
הי חני יקרה
אני עדיין אוחזת חזק בתיאוריה הזו.
הרעיון הוא להבין למהההההה אני שונאת את עצמי.
אני= הילדה הקטנה שבתוכי. הרגשות הפנימיים, החלק הרגשי והפגיע שזקוק לאהבה והגנה.
עצמי= החלק המעשי, מחשבה דיבור ומעשה שלי.
"אני" שונאת את מי שמאיים עלי. מי שלא מאפשר לי לקבל את עצמי ולהרגיש בסדר, שיש לי זכות קיום. "אני" תמיד מאוד אוהב את "אני". ולפעמים, כמו במקרה שציינת, כועס ואפילו שונא את "עצמי". למה?? יכולות להיות מליון סיבות. והכל זה דברים חיצוניים, מחשבות, מעשים, אופי, מראה, ולאיודעת מה. תתני את עוד דוגמאות.
אז ברובד החיצוני יש שנאה. בהחלט. אבל זה יושב על אהבה פנימית מאווווד חזקה. אם לא שהיית אוהבת אותך, לא היית שונאת את "עצמך".
בגרעין האדם יש אהבה עצמית חזקה יותר מכל. וה"גרעין" הזה לפעמים מתעב את הכלי בו הוא נמצא.
לצערי לא העלו פה תגובה ששלחתי פעמיים, ולדעתי שם נעוצה ההוכחה. אם אפשר, אולי תשאירי את המייל שלך למערכת, ואשלח לך בפרטי?
עומד גראוצ'ו ומכה את עצמו בראש עם מקל.
שואלים אותו: "למה אתה עושה את זה?"
וגראוצ'ו עונה:
"בגלל שזה מרגיש כל כך טוב כשאני מפסיק".
לצערי זה קיים…
זה אפילו הגיוני…
יש אנשים שכועסים על עצמם, גם אם הם אשמים וגם אם הם לא…
הלוואי שלא תביני את זה לעולם…
כעס ששורף את הנשמה, גורם להרוס לעצמם את הגוף, וכן זו הסיבה להרעבה עצמית לפעמים, לגרימת סבל עצמי, אנשים שחותכים את עצמם וכו'…
הדוגמאות האלה הם במקרים קיצוניים אבל כן, "מאוהבת בעם שלי" יש שנאה עצמית…
שמחה ומודה לה' עלייך ועל כל האנשים שלא חווים אתזה… אבל חשוב לי שתדעי שקיים מצב כזה…
מתפללת ותמיד יהיה לך טוב ולא תוכלי אף פעם להבין למה אני מתכוונת…
אוקיי. שהיא בנוחות מירבית. בדקי שאינך צמאה או רעבנ. קחי נשימה ארוכה. אני הולכת להוכיח לך עד הסוף שאין מצב שבן אדם לא יאהב את עצמו.
מוכנה?
שלוש ארבע ו…
שנאה עצמית – למה אני לא אוהבת את עצמי?
זה כל כך כואב להרגיש שנאה עצמית או להרגיש שאני פשוט לא אוהבת את עצמי או לא מצליחה לאהוב את עצמי לגמרי.
המון פעמים הרגשתי מאוכזבת מעצמי, שמשהו פגום בי, שאני מזוייפת ולא אמיתית, שאני לא באמת אוהבת אותי ולא מצליחה לאהוב אותי.
כאילו שמשהו בי נגדי, לא מרשה לעצמי להינות, לא חושבת שמגיע לי משהו טוב, לא חושבת שאני שווה, ראויה לאהבה, שאין לי מקום בין כולם, שאני מבודדת את עצמי ומכאיבה לעצמי…לרגעים זה הרגיש כאילו אני ממש שונאת אותי.
למה זה קורה?
האם אני באמת שונאת את עצמי?
ואיך אפשר לגלות שאני אוהבת את עצמי כבר עכשיו?
מה זה אומר לא אוהבת את עצמי?
יותר מהכל, "אני לא אוהבת את עצמי" או "אני לא מצליחה לאהוב את עצמי", זו חוויה.
חוויה לא נוחה שיש לה הרבה ביטויים בחיים בצורת רגשות, מחשבות, פעולות ובחירות שאנחנו עושות.
הנה כמה דוגמאות מהחיים שלי וממה ששמעתי מהסביבה:
1. במשפחה:
• לא באמת מאמינה שמגיע לי יחס טוב, קשוב, רגיש ומפרגן
• לא מציבה את הגבולות שלי ולא מבקשת את היחס האוהב שאני צריכה
• מוותרת על עצמי, מתפשרת, שמה את עצמי במקום שני ומנסה לרצות
• לא מאפשרת לעצמי לקבל חום ואהבה, לא מרגישה ראויה ליחס אוהב
• לא אומרת את מה שאני באמת חושבת ומרגישה ומתביישת בעצמי
2. ביחס שלי לעצמי
• לא מחמיאה לעצמי, לא בוטחת בעצמי, מרגישה אי נוחות ומצוקה כשמקבלת מחמאה
• מבקרת ושופטת את עצמי, יורדת על עצמי, מציגה את עצמי כלא מספיק טובה
• לא נותנת לעצמי לנוח, לא מפנקת את עצמי מספיק
• חושבת שאני לא יפה, שמנה, מכוערת, לא יוצלחית, טיפשה.
• לא מאמינה שמגיע לי להינות מהחיים, לחיות בריא, להתייחס לגוף שלי באהבה
• חושבת שאחרים הם יותר חכמים, יפים או מוצלחים ממני
3. בעבודה ומימוש עצמי
• מתפשרת ומוותרת על עצמי, לא מאמינה שמגיע לי לעבוד במה שאני אוהב
• לא באמת מאמינה שמגיע לי להגשים חלומות
• נמנעת מלבקש את התנאים שאני רוצה
• מספרת לעצמי במשך שנים שרק כשאשתפר ואהיה טובה יותר אוכל לעשות מה שאני אוהבת
• מספרת לעצמי שמה שאני עושה או יוצרת זה לא מספיק טוב, חכם, יפה או איכותי
• מסתירה את עצמי מאחורי תפקידים שונים ולא מראה את עצמי באמת
ויש עוד הרבה דוגמאות שמאפשרות לראות את הביטויים של "אני לא אוהבת את עצמי" בחיים שלנו.
האם אני באמת לא אוהבת את עצמי?
מה שהבנתי עם הזמן, אחרי הרבה משברים, כאב, דכאון, חרדות, זעם ותסכול ואחרי הרבה שעות של טיפולי תרפיה בגישות שונות וחברות שעזרו לי בדרך, זה שלמרות הכל אני כן אוהבת את עצמי.
כל השנים שבהן הרגשתי גלים של שנאה עצמית, שאני לא אוהבת את עצמי, שאני לא מצליחה לאהוב את עצמי, בעצמי חיפשתי משהו כל הזמן.
גם ברגעי המשבר, גם ברגעים שבהם קיללתי את עצמי, סיפרתי לעצמי שאני טיפשה, עלובה ולא ראויה לטיפת אהבה, הרגשתי בדכאון וחרדה וחלמתי להיות מישהי אחרת וגם ברגעים שבהם התאמצתי להבין שוב ושוב מה לא בסדר בי ואיך אני יכולה לאהוב את עצמי בכלל, תמיד חיפשתי משהו, חיפשתי להרגיש טוב, להרגיש שלמה, להרגיש שמחה ושלמה עם עצמי.
והחיפוש הנואש הזה…מהו אם לא אהבה? מהו אם לא הרצון העז להרגיש טוב, להיות מאושרת גם במחיר של כאב ופשרות כואבות על עצמי?
מה שיטת המקל והגזר מעוררת בנו?
שלא במתכוון, שיטת המקל והגזר מעוררת בנו כאב עצום, עצב, דכאון, חרדה, דפוסי זעם והתמרדות, חוסר בטחון, בריחה להתמכרויות ועוד הרבה סוגי התנהגות קשים ולא נעימים.
זה קורה כי אנחנו לא מצליחות לגייס את שיתוף הפעולה של עצמנו באופן המכאיב והכוחני הזה ונשארות תקועות במשך שנים בסכסוך פנימי כואב.
אנחנו בעצם משחזרות את האופן שבו התייחסו אלינו בילדות ויוצרות יחסים פנימיים שדומים מאוד להורה לחוץ ודורשני וילד מרדן – ההורה שבנו (שבא לידי ביטוי בעיקר בצורת המחשבות שלנו) הוא לרוב לחוץ, חרדתי, מאשים וביקורתי והילדה שבנו (שבאה לידי ביטוי בעיקר ברגשות שלנו) היא לרוב עצובה, עקשנית, מסתגרת, בורחת, כאובה, בודדה ומיואשת.
ואנחנו מצליחות לשרוד כך, אנחנו מצליחות "לתפקד" לרוב. אבל שמחה, מימוש, אושר ואהבה נשארים לרוב די רחוקים מאתנו כשהגישה שלנו לעצמנו היא שיטת המקל והגזר.
ואת כל זה אנחנו עושות כי ממש ממש אכפת לנו מעצמנו, כי עמוק בפנים, לפעמים מתחת לפני השטח של המודעות שלנו, אנחנו ממש רוצות להרגיש שייכות, מוערכות, אהובות ומנסות בכל הכח, גם במחיר של מניעת אהבה ומניעת יחס אוהב מעצמנו, להשתפר ולהצליח.
ולפעמים זה מגיע למקומות קיצוניים של שנאה עצמית, של פגיעה בגוף, של עינוי עצמי ואפילו אז, אנחנו עושות את זה באופן לא מודע מתוך אותו חיפוש בלתי מתפשר אחר האישור והאהבה שאנחנו כל כך צמאות להם ואנחנו עושות את זה בדרך היחידה שבה למדנו – הלקאה עצמית, מניעת אהבה בתקווה נואשת שכך נשתפר וסוף סוף נהיה טובות.
כמובן שעבורי, היכולת להביט פנימה, להבין את המנגנונים הפנימיים שלי, להודות שאני כבר אוהבת אותי, להרשות לעצמי להרגיש ולבטא את עצמי, היא תוצר של תהליך ומסע ארוך שלי עם עצמי.
היא יכולת שפיתחתי וטיפחתי במשך שנים רבות (ואני ממשיכה לללמוד ולהתפתח בה כל יום) ולא פעם נעזרתי במורות, מטפלות וחברות ששיקפו לי, תמכו בי והאירו את עיניי אל עצמי.
אם מעניין אתכן איך מגלים את האהבה העצמית תכתבו פה, ואשתף אתכן בעז"ה
ואוו… "מאוהבת בעם שלי" את יודעת אתזה שאת מדהימה, נכון?
ואם כתבת את כל זה בעצמך ולא העתקת מאיזה מקום יש לך כושר ביטוי מטורף… תעשי עם זה משהו:)
טוב, אז כל ההתחלה ( התגובה הראשונה שלך ) מדהימה, באמת, הצלחת לנסח את זה כ"כ יפה… וזה בדיוק למה שהתכוונתי… מאיפה את יודעת הכל יקרה אחת?
כתבת המון דברים שאני מרגישה ופיתחת את זה להמון כיוונים…
אבל יקרה, כל התחושות האלה הן רק סימפטומים, רגשות נלווים לתחושה שאני לא אוהבת את עצמי, השאלה היא למה אני לא אוהבת את עצמי?
בדר"כ, ואני לא מדברת מידע אלא רק מחוויה אישית זה בגלל מאורע שקרה שחווית שעבר עלייך…
ולכן, אם התגובה השניה לא הסכמתי.
שנאה עצמית (לא אוהבת את עצמי) היא לא דימוי עצמי נמוך!!! לא…
זה שני דברים נפרדים שלכן נראלי התבלבלת…
כשיש לך את הבסיס של האהבה יכול להיות אצלך חוסר בטחון עצמי, דימוי עצמי נמוך, אבל המטרה שלך היא לשפר את זה, להביא אותך למצב טוב יותר, החיפוש הזה כמו שכתבת…
אבל אנחנו מדברות פה על מישהי שלא אוהבת את עצמה… בבסיס…
כ"כ קשה לי להסביר אתזה, כי זה כואב ומציף, אבל זה לא מה שכתבת…
לדוגמא אדם שרצח אנשים, נניח שבטעות, הוא יכול להמשיך לחוית או שלא, אבל הוא יכול להגיב בצורה של שנאה עצמית… הוא פשוט שונא את עצמו שבגללו נהרגו אנשים…
יקרה, זה לא חייב להיות דווקא רוצח, יש מקרים שאפשר להרגיש ככה גם במקרים קלים הרבה יןתר…
מקווה שלא תתקלי ושלא תחווי, ונצליח לאהוב:)
מאוהבת בעם שלו מאיפה העתקת אתזה? זה נראה מאמר כזה יפה…
בכל אופן, גם אם אנחנו מסכימות וגם אם לא, תודה על עוד נקודת מבט:)
ויש כשרון כתיבה מטורף, וסתם את גם נשמעת ילדה חכמה…
אז ההצלחות…
ואמן שכבר משיח יבוא ולא נצטרך להתמודד עם רגשות כאלה שמגיעים מהגלות הפנימית העמוקה שלנו…
אני לא מסכימה איתך
קראתי את כל התגובות שלך, ומרגע לרגע אני פחות מסכימה איתך. יכול להיות שזה נכון חלקית, יכול להיות שזה ייחודי רק לך. זה לא מדויק להכליל את זה על כלל האנושות. הראיה שהבאת פה מכוונת לסוג מאוד מסוים של אנשים.
למאוהבת בעם שלי,
אני פשוט מזדהה עם כל מילה שכתבת.
תעשי טובה, קחי את התגובות האלה ותעלי אותם כפוסט שיהיה לי זמין לקרוא..
ומקסימום אני יעשה אתזנ;)
תודה לך.
טיטאניה, את לגמרי צודקת.
התיאוריה שהבאתי היא מנקודת מבטי האישית בלבד.
ייתכן שזה לא שייך לכל אחת.
בכל אופן אני בטוחה במאה אחוז שכל אדם אוהב את עצמו בבסיס.
ולמי שכתבה על רוצח בטעות:
עונש והלקאה זה להגדיל את הסבל שלי ושל מי שסביבי מתוך רצון לאהבה. כי אני אוהבת את עצמי מאוד. ורוצה להרגיש שאני טובה וראויה לאישור. לזכות קיום. ולכן בא הכעס וההלקאה העצמית.
כאילו שאם אשנא ואכעס על עצמי, זה יוריד מהאדמה שלי ואהיה ראויה בעיני עצמי לאישור ואהבה…
במילים אחרות: שנאה עצמית מצביעה על אהבה עצמית נסתרת, בבסיס!
אם אדם לא היה אוהב את עצמו לא היה עולם!
אני יודעת בוודאות כי זה כתוב בתורה. ראי פרק מ"ד, תניא: "כפי שאני אוהב את נפשי כך אני אוהב אותך ה"'. ראי זוהר.
מאוהבת בעם שלי, כתוב בתניא עוד מלא דברים.. לא מזלזלת, אבל זו דרגה גבוהה! לי עדיין לא סתרת את זה שלא יכולהיות שאדם לא אוהב את עצמו.
למשל מה שכתבת למעלה, כתבת על המחשבות והרצון שיהיה טוב, שזה מגיע בטוח מאהבה עצמית. אוקיי. אבל מה עם זה שיכולהיות שלאדם אין רצון? אין מחשבות? רק הלקאות?
אשתף קצת כדי שיהיה ברור יותר.
כיתה י פשוט שנאתי את עצמי ברמות מטורפות. לא רציתי כלום פשוט, לא בית ספר לא הביתה לא חברות. והייתי בוכה מלאא! מה זה איזה ילדה אני!! למה אמרתי ככה, ולמה עשיתי דווקא ככה?!
ואני לא זוכרת משם רצון למשו יותר טוב.. ממש לא. פשוט חייתי בזה וזהו.
אולי זה כבר היה דיכאון לא יודעת? באותו זמן לא טרחתי לבדוק.
לעומת עכשיו שכשקורה משו כזה וישלי הרגשות נמוכות אני כן בודקת ויודעת בדרכ מאיפה זה מגיע, ובוודאי ובוודאי שרוצה להגיע למקום טוב. אבל עכשיו אני יודעת בבירור שאני אוהבת את עצמי , זה לא מוסתר מאחורי הרצונות והמחשבות שלי..:) בקיצור, איך הולך לפי מה שאמרת הקטע שהיה לי בכיתה י'?, שלפי דעתי הוא ממש הדוגמא האידיאלית לשנאה עצמית.
אנחנו מצווים בתורה "ואהבת לרעך כמוך" בשביל זה רק חייבת קודם כל לאהוב את עצמך..
בואי לא ניתמם, אף אחד מאיתנו לא אוהב לסבול. לו רק יכולנו, היינו מעדיפים לעבור תקופת חיים שלמה מבלי להיתקל בשיברון לב, אכזבות, או אפילו ברך מדממת.
לא כך?
אהבה עצמית צרופה
לצערי לא אחרי דברים מסויימים כשקורים…
מטורףףףף כמה חוכמת חיים בפוסט אחד את מהממת!!! תמשיכי לכתובב
הי בא לי גם שיעור סוסים… נשמע מגניב!
יש בך חמלה ורוך. אפילו כלפי סוס. הביטי סביב. אולי יש עוד אנשים כאלו סביבך? אנשים טובים שפשוט אוהבים את הבריות, בגלל הסיבה היחידה שהם ברואים של מלך העולם?
אם תמצאי שתפי אותנו.
שתזכי לחיים ארוכים
יאאאאא, אני רוצה סוסססס
באמת זה סיבה שהרבה אנשים מגדלים חיות מחמד, למרות שהחיות יאהבו רק אם טוב להם אצלך, אבל אנשים משלים את עצמם שהחיות אוהבות אותם… אבל בכל מקרה אני אוהבתתת חיות, גם הם בריאה (מושלמת) של הקב"ה
ובאמת הלוואי וכולם היו אוהבים את כולם אהבה בלי תנאים, אבל התפקיד שלנו זה לא ללכת לחפש את האהבה, אנחנו צריכות לשים לב כל אחת על עצמה ובאמת לפזר מסביבנו אהבה בלי תנאים, ומה שאת נותנת- יחזור אליך (-:
יו, "אוהבת את כולם", ממש התחברתי לתובנה שלך! גאונית ופשוטה.
לא לחפש אהבה, ללכת ולפזר אותה.
יא מהממת אחת. תודה!!
מהמם מהמם מהמםםםם
ממש אהבתי והתחברתי (אפילו שאני ממש לא אוהבת חיות ?)
הכל אפשרי.
אני אישית נושמת את התקווה הזאת – בלעדיה כבר הייתי מתה.
אני חושבת שאני מתחילה לספור את הדקות לפוסט הבא שלך, אני ככ אוהבת את איך שאת כותבת ואת מה שאת מביאה איתך, ובאופן פרטי בפוסט הזה איך שראיתי את הכותרת התלהבתי, כי אני אוהבת פשטות ואמת ואת עמוק בפנים שם.
אני אוהבת אותך.
את כותבת מהמםםם!!! מסר יפה!! אגב, עדיין לא מצאת שם מגניב?;) 😉
כל בן אדם צריך שלפחות פעם אחת בחיים שלו יריעו לו וימחאו לו כפיים!
פלא?
?❤️ I
אחד התובנות החשובות בחיי אדם
אני כל כך רוצה לענות לכם ואין לי זמן!!
בהצלחה בתנך ילדהההה
ב"ה
בת שלו, חנהלה, ושאר השותפות היקרות. תודה על המחמאות. אוהבת אתכן!
אני לא יודעת אם התגובות שהעליתי ראויות לפוסט. אולי זה מידי עמוק, אולי זה לא מעניין את כולן.
איטי, אם את חושבת שזה נושא שיכול לעניין, את יכולה להעלות את זה כפוסט.
אם כי עכשיו אני חושבת אולי לשכתב את הרעיונות הללו בתור סיפור קליל וקריא, שיהיה יותר מעניין. מה אתן אומרות?
ברור שכן!! מחכה!!
מאיפה כל הידע הזה שלך?
וצורת הביטוי שלך פשוט נדירה!!
אשמח מאוד אם תכתבי את זה שוב בצורה מסודרת.
כמעט כל הסימפטומים שכתבת הזדהיתי עימם בשלב מסוים בחיים…
מה עושים???
הי חברות.
תודה על הפידבק.
בת שלו, את בוגרת במיוחד!
את מסכימה לראות את המיוחד שבי ועוד להחמיא, למרות שלא הסכמת עם דעתי.
שוקולד ומשתתפת בדרך – תודה! שמחה שזה מעשיר אתכן. סיפור על הנושא כבר באמצע לקרום עור וגידים…
מקווה שיעלו אותו מהר. לפעמים אני תוהה לעצמי למה לא מעליםיותר פוסטים, נגיד 20. מה, מפחדים שלא נקרא הכל? שייתקעו בלי חומר??
ולמי שמתעניינת מאיפה הידע, אני אחת שמעמיקה, "פילוסופית" בלשון העם, ובמיוחד בנושא הזה, ששייך אלי כל כך מניסיון אישי.
אוהבת אתכן, ומצפה לתגובות נוספות, גם אם הן שליליות ולא מסכימות ?
אוהבת אתכן בלי תנאי
תקשיבי עוד תגובה אחת שלך פה ואני משתגעת
כמההה תגובותתת בפווסטטט אחחדדד יאאאוווווווווו
הרגתתת אותנווו
וואו, מיוחדת…
#גם_לי_בא_ליטוף_!
את כותבת כל כך מיוחד…
מחכה כבר לפסוט הבא…
מצטרפת לכל מילה.
איזה כיף שנכנסתי לפוסט הזה היום:)
לא היה לי זמן,אז זה בקושי. ממש השגחפ❤️
התיוג שלך הזכיר לי שיר ישןןן
גם אני רוצה חיבוק
גם אני רוצה נישוק
גם אני רוצה בידיים שלמעלה קצת פינוק
חח
כמה זמן לא שמעתי אותו. רצתי ליוטיוב למצוא:)
היה מצחיק
אני חושבת שאני תולה לעצמי את השלט הזה על הצוואר. בלי צחוק.