אני מתגעגעת..
היום זה שנה, שנה מאז שעזבת אותי
שנה מאז שעזבת את העולם הזה, שנה מאז שעזבת את המשפחה שלנו..
את לא מבינה כמה שאת חסרה
יש כל כך הרבה דברים שרציתי שתדעי,
שתשמחי בהם ולא היית, ולא ראית.
יש כל כך הרבה דברים שארצה שתשמחי בהם
ולא תהיי ולא תדעי ולא תראי
סבתא.. השארת אותי מתגעגעת עם מלא זיכרונות.
אני זוכרת שבאתי אלייך לבית חולים ולא האמנתי שזאת את..
אני לא אשכח אותך אף פעם בחיי.
את היית אישה טובה, תמיד אמרת שהכל בסדר גם כשלא היה..
תמיד היית דואגת לי כל כך ולא ממש הערכתי את זה..
עכשיו, עכשיו אני מחכה לדאגות שלך, לשאלות החוזרות,
מחכה לשמוע אותך
אני לא אשכח איך הקשר שלי איתך היה חשוב לך
אני לא אשכח את כל החוויות הטובות ממך.
את הצחוקים, הסיפורים שהיית מספרת, התמונות שראינו ביחד
אבל תמיד, תמיד תישארי בליבי ובלב של כל אחד שהכיר אותך..
אני מקווה שטוב לך שם למעלה, בין המלאכים..
אני מקווה שאת שומרת עליי ואני מחכה לפגוש אותך שוב, מתישהו..
אני בטוחה שזה יקרה.
אני אוהבת אותך ואזכור אותך לעד
מלאת געגועים..
הנכדה הקטנה שלך.
14 תגובות
יהו איזה עצוב מתפללת בשבילך שתחית המתים תיהיה בקרוב אוהבת אותך נשמה?
אני בוכה…
אני לא יכולה זה פשוט עצוב…?
בנות תעריכו את המתנה היקרה הזאת סבא וסבתא זה מ-ת-נ-ה!!!!!
פליזזזז תבינו את זה!!!
אני אישית מאוד אוהבת ללכת לסבא וסבתא שלי!! זה כייף!!!!
ואליך הנכדה המתוקה שתדעי שהיא תחזור!!!! יש תחיית המתים!! אל תתיאשי!!! את עוד תראי אותה!!
אוהבת אותך!!!?
געגועים זה אחד הדברים הקשים!!!
קבלי ממני בבקשה חיבוק!!❤
וואי לבכותת
בקרוב ממש!
וואי… זה כואב:(
משתתפת בצערך מרחוק…
יש לי סבא וסבתא מ-2 הצדדים.
כך שלהבין אותך באמת, אני לא ממש יכולה:(
אבל,, אולי בעצם… קצת, אחרי התקופה של הקורונה,
הם שומרים על עצמם…
לא נפגשתי איתם בכלל…
אחותי אני כ"כ מבינה אותך.. מרגישה כמוך.. קרה גם לי עם סבא שלי לפני שנתיים..
הנה הוכחה:
סבא אהוב שלי
רציתי את זה הרבה זמן
התגעגעתי לרגע הזה
לחיוך הזה
מחכה
וזה לא מגיע
נשברתי
לרסיסים
ושם
מול האבן הדוממת המוקפת עפר
אני מזילה את דמעותיי
לא סתם דמעות
נחלים
שמגיעים על למצבה
והיא כמו עוטפת, מגנה
ממש כמו הקבור בתוכה
החיוך המעודד שלך
החיבוק המלטף
הכל מאחור
תם ונשלם
נקבר יחד איתך
למה הסכמת ללכת
ולא נפרדת ממני
אפילו ביי לא אמרתי
צלקת עמוקה כמו מעטרת את ליבי
מזכירה ימים עברו
ימים שלא יחזרו עוד
כולם כל כך שלווים
חוזרים לחיים
חיים בלעדיך
כך גם אני
הולכת בראש מורם
שכל הגוף בפנים פצוע עד זוב דם
זועק ולא מבין
איך ככה המשכתי בחיים
ולכן רק עוד מילה אחת
שיוצאת מלב כאוב ושבור
סליחה
הייתי מוכנה ללכת עד סוף העולם
כדי לראות אותך קורא את המכתב הזה
שלך, רבקה
???I love you ???
וואו… את כותבת ממש יפה!!
נוגע…
אבל למה גילית את השם שלך??;)
♥️♥️♥️♥️♥️?????
איזה שיר סחטן אחותי
נכדה אהובה!!
אני כל כך מבינה אותך וזה פשוט קשה ממש איך שזה פתאום עולה לך הדבר הזה גם באמצע שיעור ופשוט בא לך לבכות מגעגועים…
אוהבת אותך, סבתא שלי נפטרה לפני שנתיים ועדיין זה קשה כשאני נזכרת אבל פחות ולא בגלל שאני פחות אוהבת או פחות מתגעגעת, הגעתי להבנה שזה לא טוב עבורי כל הצער הזה ששולט בי… ושסבתא שלי לא היתה רוצה לראות אותי עצובה.
אבל תכלס, כשאני מדברת עליה אני כמעט בוכה.
אוהבת אותך♥️ תהיי חזקה☺️
וואיי נשמע עצוב.
ואני בטוחה שזה לא רק נשמע זה באמת,
עצוב.
ברוכשם 2 הסבתות שלי והסבים שלי בחיים אז אני לא מכירה את התחושה אבל אני מבינה אותך!
כי לאבד מישהו יקר זה עצוב,
וכואב.
הכי בעולם!
מזדהה גם סבתא שלי נפתרה לפני שנה וחצי זה קשה!!!!!
וואו ריגשת עד דמעות