אני מנסה ואת לא בדיוק מאפשרת
כן. בחרתי לדבר על הנושא החשוב
שהוא גם נושא מאד כאוב
אהרהר כאן לעצמי
על גבי המקלדת
ואם מי מכן תרגיש שהיא מתחברת
אשמח לקרוא את תגובתה כשארד עם הגלגלת…
הקשבה אמתית זו פעולה לא פשוטה
במיוחד בדור כמו שלנו – שהמסך כבר מחליף את החברה
ולמרות שרובנו לא למדנו תואר שמתחיל ב'פסיכו'
ומסתיים בסיומת לועזית כזאת או אחרת
או כזה שמקבלים בו קלפים מעניינים עם הוראות להנחיית סדנא לתפארת
את המינימום אנו מצפים
מכל אלו שאותנו סובבים
אז באנה נשים את הקלפים (לא אלו הטיפוליים) על השולחן,
נשמע ונשמיע – מה אנו מצפים?
ורק לרגע לפני הדוגמאות
שמנה לב – המורות והתלמידות
כולן כאחד דבר אחד רוצות
ולכולנו זה קצת קשה
כי החיים תובעים 100%+ ריכוז בעצמנו
ובכל זאת כולנו מנסות
קצת לצאת מהעצמי
קצת לראות את השני
וזה קשה
אך כשמצליחים זה עושה רק טוב
לכל הצדדים
לרואה ובוודאי גם לנראה
כשהגעת אלי בתחילת שנה
את – התלמידה שלמדה אצלי לפני שנה
ועם חיוך גדול באת לומר "תודה"
על שלא ויתרתי לך על אף התנגדותך הנחרצת
למסירת המטלות
שאת ציון ההערכה חלופית מרכיבות
ורדפתי, וכמעט התייאשתי,
אבל לא! התעקשתי.
ובאת אלי, חמודה שכמוך
ואמרת "בזכותך עברתי את הבגרות"
והאמת – אני רק עזרתי לך – לעזור לעצמך.
ואת –
כמה נעם לי כשזכרת
שלפני שבוע – בשיעור הקודם
לא הרגשתי טוב
וביקשתי להתחשב.
וכשראית אותי היום
ממש בהיכנסי לכיתה
התעניינת – "מרגישה יותר טוב, המורה?"
כיף שיש לי כזו תלמידה!
ואת שהבאת לי את כוס התה
עם פתק מעריך וחביב
שאגב שמור אצלי עד היום..
כן, כן, זה מחמם!
והכיתה המקסימה שלכן,
ממש לא חלמתי שאתן מתכננות לי הפתעת יומולדת
ואני אפילו לא המחנכת
התרגשתי!
לעומתן – היו גם פעמים שציפיתי
קיוויתי שתערכנה את השקעתי בדף שעבורכן במיוחד הכנתי
כמה לילות על הכנתו ישבתי
אך כשיצאתי מהכיתה
מצאתי כמה עותקים מקושקשים זרוקים על הרצפה
הלב נצבט.
כשהגעתי למרות היותי חצי חולה
(ויש לי אפשרות לקחת חופשת מחלה)
ועשיתי זאת רק למען ההספק שלכן
כי השנה הבגרות
הגעתי ממש במסירות
אך מכן שמעתי רק הפטרה
"נו באמת המורה, חבל שהגעת
לא היה קורה כלום אם היה לנו שיעור חופשי אחד לפליטה…"
וכאלו ישנן הרבה אמרות
היוצאות מפי התלמידות
ובוודאות אומר שלא צורפו להן הרבה מחשבות
אך הן צובטות…
כן – לעתים ממש כואבות
וממני אליכן התלמידות
כן,
גם אני מנסה לחמם לכן את הלב,
בדרכי שלי…
בדאגה והתעניינות כשפנייך נפולות מעט
או בבירור מדוע בשיעור היית חסרה
בלי האצבע המאשימה –
אני לא אוהבת אותה.
בנתינת אפשרות השלמה ושיפור ציונים ומטלות
במטרה שאת כל יכולותייך תוכלי למצות
בפתק חמים בבחינה
לעיתים בתוספת סוכריה
בקריאה לשיחה לב אל לב
כשבשיעור היה נראה שמשהו באמון בינינו חרב
בהתעניינות כללית
למשל כשיש שמחה משפחתית
או חלילה שותפות בעצב
לפעמים ממש אני רוצה
להתיישב על ידך בנסיעה במהלך הטיול
או לקרוא לך להצטרף אלי לרכב
ובנסיעה לפטפט
ואם רק היית זורמת –
יש לי עוד הרבה חלומות…
ואולי עוד אכתוב עליהן פוסט נפרד
כי אמשיך לשאוף לעד
להגיע אל ליבך
לב התלמידה שעדיין אליה לא הגעתי
אולי כי אני עוד צריכה להשתפר
אך יתכן כי הגיע הזמן שלך לאפשר
פעמים רבות מרגיש לי שאת לא מאפשרת
אני ממש רוצה, משתדלת ומחפשת
אולי כששתינו נראה יותר האחת את זולתה
נגיע אל נקודת המפגש.
זה יקרה!
אני בטוחה!
ואת?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
42 תגובות
איזה מורה מוכשרתת
את כותבת מהמם!!
הלוואי שכל המורות היו כמוך?
את כל כך צודקת,
אבל תכלס כולנו בני אדם..
התלמידות לא אמורות לנחש שישבת על הדף לילה שלם..
כמו שאת לא אמורה לנחש שעבר אתמול משהו קשה על תלמידה..
מקווה שהצלחתי להסביר?
מתמודדת יקרה (אגב, כולנו מתמודדות… כל אחת בתפקידה ובמצבה בחיים)
את צודקת כל כך. אכן, כולנו בני אדם, ואף הזכרתי משהו בסגנון. כל המטרה שלי בפוסט הזה היתה להעלות את הנושא למודעות.
כשאני ואת במודעות – יקרו פחות מפגשים של פגיעה ואי נעימות,
והכי חשוב, עוד ועוד מפגשים של הכלה, הבנה והרגשה מדהימה של קירבה.
זה אפשרי, אם נאפשר!!!
מדהימה
בחיי שאני בהתפעלות ממך!
את נשמעת אישיות ששווה להכיר!!
תודה לך!
אני חושבת שכל אחת ואחת היא אישיות מדהימה ששווה להכיר.
כשאני באה בגישה שכל תלמידה היא אישיות ששווה להכיר, אני מגלה עד כמה אכן כל אחת ואחת מכן מדהימה!
מה את אומרת?
אולי יש הרבה מורות שבכלל לא בדקתן את האישיות המדהימה שנמצאת בתוכה…?
סתם נקודה למחשבה…
עשית לי צמרמורת…. כל כך נכון…
הלוואי ירבו מורות כמוך בישראל;)
אני ממש אובהת את הפוסטים שלך..
טור יקרה,
א. יש הרבה מורות כמוני… ואולי התלמידות שלי באמת לא חושבות שאני כזאת חמודה ושווה….?!?!
ב. תודה על התגובה החמה, זה עושה לי חשק לכתוב לכן עוד …
מהמקום שאני באתי ממנו למצוא מורה כמוך היה נדיר..וזה חבל..כי זה היה ביה"ס חבד..
את נשמעת מורה דבש
כתבת את זה מהמם!!
הלוואי שהמורה שלי הייתה כמוך…
צבע אדום (רק אל תזכירי לנו תקופות לא קלות…) יקירה,
מי יודע? אולי בעצם אני מורה שלך…?
ו..תודה רבה על המילים החמות!
בדיוק על זה כתבתי, תחשבי כשאת אומרת למורה שלך בכיתה מחמאה כלשהי עניינית בלי אנונימיות, בצורה מכובדת. בטוחה שזה עושה טוב לכל הצדדים…
כבר מכינה את הפוסט הבא…
את פשוט מורה נשמה!!!
יואוו מטורפת עלייך;)
הלוואי על כולן כזאתי מורה!!
כייף לתלמידות שזכו בך:)
וכן, תמשיכי לכתוב פוסטיים!
מחכה בקוצר רוח!
בובת שלג יקרה (תגידי, את מפשירה בקיץ? או ב'כאילו חורף' של ישראל? או שיש לך איזה תא הקפאה….? 😉 )
שמחה שאת נהנית.
האמת שכיף גם למורות של התלמידות שלי…!!!
אז מה אתן אומרות,
הגיע הזמן להחליף שם? B:
עכשיו?! בחורף?!?
חחח צודקתB:
את ממש חמודה ואת כותבת מהמם!!
אבל את צריכה לזכור שלא תמיד התלמידות רוצות לשמור על קשר עם המורה. וזה לא בקטע רע פשוט ככה זה.
ח.מ.ש. י. (-קיצור של יקרה..)
מסכימה איתך.
אבהיר את כוונתי – אני לא חושבת שכל תלמידה צריכה לשמור על קשר עם מורות. אך דמייני לרגע כל מסגרת כלשהי שאת נמצאת בה (מוסד לימודים, מדריכות בקייטנה, חניכות בקעמפ, עבודה, שכנים בבניין, חברות לנסיעה קבועה, וכו) במיוחד מסגרת שמתפרסת על פני תקופה.
מצד האנושיות תתענייני בשלום האנשים שאת באה במגע איתם, תציעי עזרה אם צריך, תשתפי במשהו קטן שקורה לך.
גם אם לא תשארי עם האנשים הללו בקשר אחר הצהריים או בכלל בהמשך החיים, כרגע הם חלק מהסביבה שלך.
נכון שבקשר עם מורה יש את עניין הכבוד שיוצר קצת ריחוק, אך לא צריך להגזים עם הריחוק. מאד יפה לומר למורה מזל טוב על מאורע משפחתי ולהשתתף בשמחתה, ולהיפך להשתתף גם כשהיא עוברת מקרה מצער. ובאותה מידה המורה רוצה להרגיש, ולהביע מעט שותפות בדברים שעוברים על תלמידתה.
מקווה שהצלחתי קצת להסביר…
אבל אני חושבת שהתעניינות המרכזית היא מצד המורה..ברור שתלמידה לא אמורה להתעלם מהמורה ולחשוב שהיא המורה וזה תפקידה. וכל טעות שהיא עושה זה חמור מאוד כי היא לא בן אדם..לא.
אבל בכל זאת בואו לא נשכח שהתפקיד החינוכי הוא בעיקר של המורה. שזה אומר
1-הסתכלות על הילד מתוך התעניינות אמיתית!!
2-הקשבה וסבלנות!
3-אמונה בילד!! ותמיכה!!
להיות מורה זה לא לבוא ללמד וללכת. מבחינתי מורה כזאת לא יכולה ללמד..לא רוצה לזלזל ח"ו אבל זאת המציאות שראיתי בביהס שלמדתי בו..וזה מבחינתי נוראי..ובמצב כזה הביה"ס בכלל לא יכול לצפות מהתלמידה להקשיב ולהתנהג כמו "ילדה טובה" שכל מה שהיא צריכה שזה 3 הקריטריונים שהצגתי..שהיא לא מקבלת אותם..ואז זה יוצר אצלה אוטומטית מצב של חוסר רצון להשקיע..דחייה מהמורות..ולפעמים במקרים קיצוניים היא מתחילה להידרדר..למה? כי ציפו ממנה לשבת וללמוד. בזמן שהיא הייתה צריכה בסך הכול הקשבה!!!
ואו, ואו, שרה שמחה… (תמשיכי להיות שמחה תמיד!) אמרת כאן המון! משנה חינוכית שלמה על רגל אחת…
את צודקת כל כך! אכן חלק ניכר מהתפקיד החינוכי הם ההקשבה, ההתעניינות האמיתית והאמון.
ואני מבטיחה לך שהרבה מאד מהמורות מנסות להגיע לפחות לחלק מהתלמידות שלהן. ופעמים רבות הן מצליחות. ויש הרבה תלמידות שמקבלות את ההקשבה והתמיכה.
וכמובן שלכל אחד יש במה להשתפר. וגם המורה שהכי מנסה ומשתדלת – טועה לפעמים, לא מצליחה להבין או אומרת דבר קצת שלא במקומו. ואני לא מזלזלת בזה אפילו טיפה, כי אני מודעת להשפעה שיש למילה ולתגובה של מורה על חיי התלמידה.
אכן העלית נקודה חשובה.
אך ישנם כמה דברים שעומדים כמוקש באמצע:
א. הכיתות הגדולות – מורה רגילה מלמדת מינימום 4 קבוצות לימוד, כאשר בכל קבוצה כ-30 תלמידות…(לכל מורה 120 תלמידות לפחות…) ולא נכנס כאן לבעיית תקציבי משרד החינוך, בכל מקרה זה כמעט בלתי אפשרי להצליח להקשיב לכולן ולשים לב לצרכים (שלא נאמרים) של כווווולן.
וכאן מגיע ה-ב. והוא העניין העיקרי שעמד מאחורי הפוסט שלי: המחסום שבין התלמידות למורות. כאשר נלמד שתינו להסתכל אחת על זולתה כ'בן אדם' באנושיות, אז כשמורה דורשת בשלומך ומתעניינת, את תעני בכנות ובנעימות – ולא תקפצי את פיך במבט של "עזבי אותי" ובתנועת גוף של "אל תתקרבי אלי"….
וכשמורה קוראת לתלמידה לשיחה אז מעבירים בראש ובחלל הכיתה תסריטי אימה של "ממה היא כבר רוצה…?"
היא רק רוצה לשמוע ממך למה כעסת בשיעור, כי במהלך השיעור היא שמה לב שמשהו קורה אך רוצה לתת לזה את מלוא תשומת הלב ואת הפרטיות…
ועוד ועוד מקרים כאלה – שכאשר נלמד להייחס יותר זו לזו בחיבה ובאהבה, התקשורת בינינו תהיה הרבה יותר קלה, וכך אנו, המורות, נצליח להגיע ולתת לכל בת ובת את הקריטריונים החשובים כל כך שהזכרת!!!
הדבר תלוי בשתינו – בי ובך
והוא אכן קשה לשתינו – לי ולך
וכשנחליט שתינו להתאמץ יותר כדי להגיע למצב טוב יותר, נודה על כך פעמים רבות במשך חיינו.
תודה לך שרה שמחה על ההערה החשובה.
את מקסימה(:
ואני לגמרי מסכימה איתך! באופו הכללי אני מאוד מעריכה מורות..ולפעמים קשה באמת להבין את כמות ההשקעה..כי כשיצא שבאתי המון לבתים של מורות ויצרתי איתם קשרים אישיים! ראיתי באמת איך כל היום שלהן סובב סביבנו! כל כולם אלינו!! וגם אני מבינה את המצב של הרבה בנות בכיתה..ואת הבעיה שזה יוצר למורה..אבל את יודעת מה? זה פשוט נטו בגלל הביה"ס הקודם שלי..שהוא באמת היה זוועה..ומה שתיארתי קרה שם כל יום..אז זה ככל הנראה באמת מצב קצת נדיר..פשוט כל כך כואב לי על חברות שלי ששם..שאני לא מפסיקה בכל הזדמנות לדבר על הנושא של מה זה מודל חינוכי מבחינתי..
אבל בכל מקרה את מורה מהממת!! תמשיכי לכתוב באתר את נותנת לנו נקודת מבט מאוד חשובה! בפרט שהנושא של מורות מדובר פה הרבה לאחרונה!
עלי והצליחי!
אני חייבת לכתוב לך שאת כותבת מהמםם!!! כישרון מדהים!!!
אם את לא מורה מחנכת, את אולי מלמדת מקצוע שהוא לא לבגרות??
מדהימה שאת שאכפת לך הקשר עם התלמידות!! מה שלא לכולם אכפת… מעריכה אותך!!!?
אני ולא את (עדיין מפענחת את משמעות השם…) יקירתי,
הבנתי נכון שמצאת מורה שאת רואה אותה כאכפתית ומבינה ורוצה רק בטוב?
כמה כיף לי!!!
תחשבי שעניתי כן.
ולא אענה אם כן או לא, כי אני רוצה שעוד תלמידות יחפשו כמוך את המורה המדהימה שיש להן!
וכל תשובה שאענה לך תגביל את מנוע החיפוש של האחרות…
אז, במחילה ממך, אשאיר אותך, ואת כולן בסקרנות ובנסיון קליעה למטרה – המורות המדהימות שיש לכולכן!
ממש ריגשת אותי (אני גם ככה במצב רוח רגשני כזה היום)
מאחלת לך למצוא את הדרך ללב של התלמידות! זה אפשרי. יש כאלה שמחפשות את זה.
לילה טוב(:
באגדה המתרגשת,
תודה על האיחול.
מקווה שהוא לא יישאר עבורי איחול מהאגדות (זו המשמעות של באגדה…?) אלא יגיע למציאות… עובדת על זה.
המשמעות היא?
שאני חיה באגדה.
אני כותבת לעצמי את סיפור חיי, מעצבת אותו כרצוני (בשאיפה. בפועל זה לפעמים קשה)
והכל כמובן בסיעתא דשמיא.(::
אהבתי!
חשוב מאד לחיות עם שאיפות – רק תדאגי שהם לא תשארנה באגדות… :):)
המורה ??
אני אוהבת איך את מפענחת את השמות של כולן בתגובות חחח
צבעים צבעונית, אותך בכלל אפשר לפענח, באיזה צבע את צובעת כל כתבה…??
היי ,ראיתי אתזה וראיתי צורך להגיב!!!
אני חושבת שלפעמים זה ניראה שבנות לא זורמות אבל זה לא !הם פשוט לא יודעות איך לאכול אתזה, איך מגיבים ומה הגבולות,אני חושבת שהחוכמה היא לדעת לעשות זאת בעדינות ובשלבים.כן זה חשוב אפילו מאודדד!!!
וגם עם זה ניראה שמישהי כועסת עליך ולא עוברת כלום זה לא אומר!!!
זה משחק לא להיתיאש!!!
וגם עם את לא מחנכת שלי ואת לא מחנכת שלי!בבקשה אל תפחדי להתקרב!
זה רק מוציא את המורה טוב יותר!!!!
תודה לך מאושרת וטוב לה – מאחלת לך שתמשיכי תמיד להיות מאושרת ותראי את הטוב בגלוי!!!
מסכימה איתך כל כך!
ומשתדלת להזכיר זאת לעצמי בכל תגובה כזו שקצת צובטת…
אכן אני משתדלת לא להתייאש ומאד לא מפחדת להתקרב לתלמידות ( נראה לי שלעיתים הן קצת מופתעות…)
ומקווה מאד שהן מעריכות, ורואות שזה ממקום אמיתי, מכבד ואוהב.
.אני מקווה שתייסמי את זה בשטח למרות שאת רק מורה שלי ולא מחנכת..
אוהבתותך ❤?
סיקרנת…
אבל אוותר על סקרנותי, למען השמירה על האנונימיות.
זה מאד יפה בעיניי..
יש משהו!?
טוב עם השם מוכר לך אז את אמורה להבין.
בהצלחה בשליחות!!!
אני חולמת בטירוף להיות מורה מחנכת!!! בדיוק בגלל מורות כמוך!
תודה בבי (איזה ניקוד שמים כאן?)
מאחלת לך שאכן תצליחי להיות משמעותית מאד לתלמידותייך.
זה לא שבנות רוצות להתרחק בכוונה!
יש בנות (כמוני) שקצת מאופקות וחוששות ולא יודעות איך להגיב כשמורות מנסות להתקרב אליהן. יש גם כאלה שמודעות לזה והן קצת מתקשות לתת אמון במורה. הן לא יגידו משהו לא טוב/ יזלזלו אבל יחששו שהמורה עושה את זה לא דווקא כי באמת אכפת לה מהן. או בנות כמוני שאולי יש בינן למורה ריחוק בגלל שחשות שהמורה היא מישהי קצת מעליהן. מכבדות אבל שומרות מרחק..
גם לפעמים זה הפוך המורה לא זורמת עם התלמידה….
פעמים רבות מרגיש לי שאת לא מאפשרת
אני ממש רוצה, משתדלת ומחפשת
אולי כששתינו נראה יותר האחת את זולתה
נגיע אל נקודת המפגש.
זה יקרה!
אני בטוחה!
ואת?
למה? בשביל מה זה חשוב לך?
זו בדיוק הנקודה שצריכה להפתר – מדוע זה נראה כ'לא טבעי' שיהיה לנו קשר קרוב?!
הרי כל תפקידי הוא להיות כאן בשבילך, להגיע את הנפש שלך, להכיר אותה ולעזור לך לצעוד בשביל החיים ולהתרומם עוד ועוד..(וכן, אני שמה בצד את ההוראה של החומר הלימודי, הוא חשוב אך פחות משמעותי בעיניי מבחינת התפקיד החינוכי)
בהסתכלות שלי זה הכי טבעי שיש.
עניתי על השאלה?
או שכשמך תשארי עדיין עם סימני שאלה…?
וואו המורה את כותבת יפה!!! וכל כך נכון!!!
מחכה למורה שתיפתח אליי!!
רוצה שתשב לידי בטיול ותדבר אליי. ולדבר איתה ברכב.
המורות אצלנו שומרות מרחק. אין כזה דבר אצלנו. המורות בחיים לא יציעו למישהי טרמפ ושחנש על הדרך או ישבו לידן בטיולים.
באסה, כי אני צריכה מישהי שתהיה שם…