וכשיש עיכוב :/:/
שיעור תנ"ך
המחברת פתוחה
הכיתה מלאה מקשיבה בבטחה
ואני מגיעה כולי רדומה
רועדת ופותחת את דלת הכיתה
בוקר טוב!– היא אומרת
בוקר אור חפוז חוזר אליה
מתי יצאת היום, מתעניינת-
7.30
מההה? היא נחרדת (זו חרדה אמתית או שסתם אין לה מה לומר? )
כן כן, אני עונה אדישה
רגע אז למה הגעת רק עכשיו?! -היא מנסה לפתח שיחה
היתה בעיה בקווים, יוו אני עיפהה
ובגלל זה מגיעים ב11?!
כן רבקה הייתה בעיה רצינית ביותר ובהתחשב בזה שהנסיעות שלי לוקחות שעתיים ברגיל אז העיקוב היה "רק" לשעה וחצי- "רק", אני ממש עייפה עכשיו, סליחה.
הווילון מוסט על פני ו.. ##מקווה שלא ראתה תדמעות שכמעט פרצו לי, זה נושא קשה הנסיעות האלה, ולדבר אליהן 10 דק אחרי המאורע זה מעלה את נתיבי הדמעות כלפי מעלה לעיניםםם ##
לא יודעת מה איתכן אבל התופעה הזאת שלא יודעת כמה בנות בעולם עוברות אותה ומה שבטוח בודדות, היא תופעה נו ר אי ת!!
תסמיני התופעה:
# טווח זמן הנסיעות הוא שעתים ( אוטובוסים שמתחשבים ונותנים לך "רק" שעה וחצי לא נכללים כאן ) למרות שברכב בלי פקקים יקח חצי שעה, אל תשאלו אותי איך
# מספר כל הרכב לכל צד הינו 3++
#טרעמפ אם קיים זמין רק MAX פעמיים בשבוע
אתן לא תבינו! כל הבנות שקוראות את הפוסט הזה עכשיו, לא יבינו, רק כמה בודדות, בודדות ממששש!
אתן לא מכירות את ההרגשה שהייתה לי אחרי מה שכתבתי בהתחלה (כן כן זה מקרה אמיתי, טרי מהשבוע), אתן לא מכירות ת'תחושה של להגיע לבצפר כשהדבר היחיד שאתן רוצות לעשות זה לבכות במיטה אבל ללכת אליה לא כ"כ אפשרי כי את כבר לא מסוגלת לראות יותר אוטובוסים למינהם למשך שבוע!
אתן לא מכירות בע"ה גם לא תכירו (אומיןן)
אתן לא יודעות מה זה לקום ב 6:30 ולדעת שהשעה ה-כי מוקדמת שתראי את שערי בית הספר היא- 9, לחכות 45 דק לבוס כי אין אף אחד שיכול להסיע אותך למקום יותר רחוק מהכניסה ליישוב המבודד שלי ולכן את גם לא יכולה לחזור הבייתההה בזמן הזה
זה מטורףף , זה כמו לעשות כל יום טיול שנתי, ועוד בשביל מה?!
אני יודעת שעכשיו כל התגובות יהיו בסגנון של "מסירות נפש", "אני ממש מעריכה" ועוד כל מיני פנינים כאלה, הפנינים האלה לא יעזרו לדמעות שמתחבאות מאחורי העיניים האמיצות שכבר התרגלו להסתיר דמעות מסוג כזה
אבל בכיף, תכתבו, אין תגובות אחרות להציע לכן
אז אם יש לכן בת בכיתה שעוברת סיפור דומה, תתחשבו, אל תתפלאו כשהיא לא רוצה לעזור לכן במועדון, ללכת לקניון, ללמוד למבחן. כי פשוט, עד שיש לה יום שבו היא יכולה להגיע בשעה נורמלית היא לא מוכנה לפספס אותו.
זה לא מתוך רוע אלא מתוך סבל.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
32 תגובות
תכלס כל תגובה מעצבנת,
אבל אני באמת מאוד מעריכה אותך, מה נעשה..
במקומך נראלי הייתי מגיעה לבית הספר פעם בשבוע ולא יותר
את מרגשת
תודה על השיתוף
חיבוק ענק
וואי!!! אני איתך !!! עכשיו ב"ה לא לוקח לי יותר משעה כל צד, אבל כשהייתי ביסודי יכולתי ליסוע שעתיים חופשי, למרות שהבצפר נימצא באותו עיר שאני גרה בה אבל הנסיעות!! ה' ישמור ורק לפעמים יכלו להקפיץ אותי באוטו(ואז זה לא לוקח גג חצי שעה) !!!!
אומללה שליייי
בהצלחה בחיים
יש מלא בנות שגרות ביישוב סמוך דווקא כיף להם שהם מפסידות שיעור ויש להם אישור על זה
הי את.
תתפלאי לשמוע. אבל כמה שזה מפליא. את לא היחידה.
וזה לא בודדות.
זו מלאו ששליחות.
כמוני וכמוך.
ומי כמוני יכולה להבין אותך.
והיה את התקופות שאם איחרתי את ההסעה. (שהיתה בהכי הכי מהר שעה תמימה. כמובן שהיו בונוסים.) לא הלכתי ללימודים. פשוט כי לא היה איך. כשאין תחבורה. ורק פעמים בודדות יש טרמפים שגם בשבילהם את צריכה לנסוע בתחבורה חצי שעה.
ושאת מאחרת. ובנות חושבות שזה כיף. ווואלה לא. שכחו מיזה. וגם הפעמים שדפקא תכננת יפה את התיאום אוטובוסים כדי להגיע בזמן למבחן שבבוקר רק שהאוטובוסים החליטו שדווקא נוח להם לא להגיע היום. או סתם להתעכב. ואז הפסדת. תאוטובוס הבא
וירד לך נקודות במבחן כי איחרת. (לכי תסבירי לה שבזמן שהבנות עוד ישנו את כבר היית בתחנה. )
והימים שלא שווה לך להגיע לבצפר כי תהיי יותר בתחבורה או את לא יכולה להגיע בימי שישי בחורף. כי זה אומר שלא תגיעי לשבת הביתה. ובשבילה להגיע לאיזה ערב כיתה את צריכה לסכם עם חברה לישון אצלה. וכו.
אז את לא יחידה את חלק מהרבה שמוסרות את עצמם בבחירתם או לא. כדי ללמוד במוסד של הרבי ולהביא את משיח במקום מגוריהם.
וקבלי חיבוק ענק.
וואי תודהה!! זה כיף לשמוע שאני לא היחידה! רק חבל שאנחנו לא יכולות לדברה פשוט?
אז אם את גם כזאת- תייגי #_גם_אני_נוסעת ?
#_גם_אני_נוסעת 🙂
#גם_אני_נוסעת..
בנות סליחה אם אני נשמעת קנטרני.. אבל תודו לה' שיש לכן אוטובוסים נורמלים… (לפחות לחלק מכן)
כי במקום הנידח שלי יש תחנה אחת בכל היישוב… ואוטובוס פעמיים ביום (אך ורק בשעות אחר הצהריים)
שגם אותו אני צריכה להחליף אחכ פעמיים..
סיוט:(
בדיוק היום חברות ביקשו ממני להיפגש אחר הצהריים
ולא יכולתי.. כי כבר אין לי כח לנסוע!!!!!
אני נורא מבינה אותך, זה מה שאני יכולה לומר..
והכתיבה שלך מתוקה וזורמת!!
#גם_אני_נוסעת:)
#_גם_אני_נוסעת 🙂
וווואוו בנות תודה על ההזדהות ? זה מחזק!!
לא יודעת מה אתכן, אצלנו לבנות שיש בערך שעה נסיעה ומעלה יש אישור להגיע מאוחר בזמנים מסוימים…
יאוו!! שעתיים נסיעה?? הייתי מתחרפנת..
אמור להגיע לך מזל טוב???
היום עלתה לי המחשבה הזאת שפסדר, אנחנו נוסעות- אבל זה לא רק, את מגיעה הביתה סחווווווטהה ואינלך עצבים לעשות כלוום
זה הורס לנו תחיים
לא.. זה נגזר משם המשפחה שלי..
גם אני היתלבטתי, זה כלי לברכה שתבוא בעז"ה בעיתו ובזמנו? או שזה הברכה לברכה??
גרמת לי לחשוב רגע אם אני רוצה שהילדים שלי יגדלו בשליחות בישוב מרוחק.
היי
לא נראלי שהיא התכוונה לזה
אני גם נוסעת..אבל לא כמוך, לא דומה בכללל…
מעריכה המוןןן כי אני יודעת מזה נסיעה באוטובוסים ורכבות וכו למרות שזה לא מגיע לסיוט שלך:)
ואני גם לא מתייגת כי אני לא מרגישה שאני מתקרבת למסירות נפש שלך לבצפר…
המוןןן הצלחהה:-*
חחח פתאום אני שמה לב שהכנסתי את כל מה שלא רצית..סוריי יצא לי בטבעי:)
פלונית לשליחות יש ככ הרבה יתרונות וזכויות גם אם זה בא על חשבון דברים אחרים…
וגמני חשבתי אם אני רוצה שליחות בחו"ל( למרות שיש עוד זמןן) אבל עם כל הקשיים אם זה מה שצריך וזה מה שהרבי רוצה אז עושים מה שצריך ולא מה שבא לנו!!!
לא רוצה להגיב פנינה שתרגיז אותך..
אז פשוט שולחת לך חיבוק ?
בנות אני ממש מאריכה אותכן!!
אבל כול בת יכולה להגיד תצרות שלה ותמיד יהיה מישהי שתיהיה לה בעיה יותר גדולה ממך. (לדוגמה אני בכלל אצתרך לעזוב תמשפחה שלי כדי ללכת למוסד חבד). אז יש לי טיפ קטן. באו פשוט נתכיל לראות את הדברים הטובים. ולתהפקס על הטוב. כמו למשל ב"ה יש לך בכלל בארץ שלך מוסד חב"ד (לי אין). אז באו כולם נודה לה" על כול הטוב שהוא נותן. אפילו שזה קשה לנו…. (ואני באמת מבינה). הפיטרון היחידי זה פשוט להפקס על הטוב. מאחלת לכן המון הצלחה!!
נותנת לך חיבוק גדול גדול!!!!!
לא חושבת שאת מאריכה;)
מעריכה, חחח מציק לי בעין
אחותי
את גיבורה
מעריכה אותך
לחני אני לא ישראלית… אני שליחה בחול… אז יש לי שגיעות כתיב. ותודה שתיקנת אותי 🙂
יש לך שגיאות כתיב;) מקווה שזה בסדר שתיקנתי אותך, ראיתי שאת לוקחת את זה בכיף;)
חח טולי זה בדיוק מה שחשבתי כשראיתי את הכתבה.
כאילו כל הכבוד לכן, באמת באמת מעריכה.
אבל כל אחת והקשיים שלה.
כאילו בשבילי הלוואיייי לסוע כל יום חמש שעות ולא לעזוב את הבית האהוב שלי…. אולי זה כי אני לא יודעת כמה סיוטי זה נסיעות…
זה לא אומר שהקשיים שלך קטנים… הם באמת גדולים וגורמים לי לחשוב על שליחות רקקקק בחו"ל.
בקיצור לא נראלי שקיים האדם שאין לו בעיות, סבל וכו' וכו'
ואין לך מושג כמה דברים שמציקים לי מחדש כל פעם ואין לי כח לכתוב כי אני יודעת שבין כה אף אחת לא תבין… אולי ממש ממש בודדות שיבינו… (כמו הבודדות שהבינו אותך [סמיילי קורץ] אוףףף איזה מעצבן שאין אפשרות לשים אימוג'י [שוב סמיילי קורץ])
חחח סתם שתדעי שרק מכיתה י' למדתי במוסד חב"ד של הרבי.
(זה אחד מהדברים שאין לי כח לפרט…:)
ואמרת טולי להתרכז בטוב.
אז באמת אם בא לכם לשמוע את הטוב שלי אז נכון שאני גרה בשליחות בחו"ל אבל לא בחור מאווווד נידח (אולי בשבילי זה לא נקרא חור 🙂 זה עיר בירה ויש פה הרבה שלוחים אז לא סבלתי ממחסור רציני של חברה ( ממחסור ומרחק כן… אך לא רציני).
חחח אוהבת אתכם, באמתתתתתת
היי אולי תיקחי את זה בקטע כיפי יותר?! יש לך זמן להמשיך לשון בבוקר או ללמוד למבחן.. בלי פלוס ביומן (איחור)!!!
את רואה נוף מושלם על הבוקר..ואל תגידי שלא עובדה שגם אם את רואה רק כבישים תמצאי משהו מעניין כמו עיטוש או נמלה על החלון
(קרה לי:))
אוףףףףף נשמע (נקרא) ממש סיוט!!! איזה באסה בשבילךךך
(הייתי מוסיפה פנינה כגון 'מעריכה' או 'משתתפת' אבל אני אתחשב בך וברגשותייך…)