משנה לשנינו/6

לא לעוף, בבקשה

לפרק הקודם לחצי כאן

אני הופתעתי, אבל גם לתיאוריית ה״לעוף על עצמי/ לנחות/ יש פה תקרה״ יש מקור (זה לא מפתיע, כי לכל דבר יש מקור בתורה, ובכל מקרה הופתעתי)).

האדמו״ר הזקן אומר משהו מעניין על משנה מפרק ו׳ בפרקי אבות. ״כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל.. ועל הארץ תישן..״. לישון על הארץ, פירושו, להרגיש ב״גובה״ הארץ. לא כדאי לעוף לשום מקום. צריך להכיר את עצמי, לדעת מהו הערך האמיתי שלי. בטיולים מעופפים אפשר ליפול, אבל מגובה הארץ – אין לאן ליפול.

אין פה כוונה לשלול מדרגות גבוהות. להפך, צריך תמיד ללכת קדימה. מדובר פה על ההרגשה שלי. לא לדמיין שאני עפה גבוה, כי גם בגלל דמיון אפשר ליפול. ליפול מהדרגה המדומיינת שלי. על הארץ תישן. להיות במקום בטוח, במקום האמיתי בו אני נמצאת. ומתוך כך לדעת שתמיד-תמיד יש לי לאן לעלות.  כשבנאדם מרגיש נמוך, דווקא מכך אפשר להבין עד כמה הוא באמת גבוה.
היה לי כיף איתכן, שותפות. תודה על ההזדמנות לשתף ולגדול. התגובות שלכן נתנו ;).

תודה.

במשך הזמן הזה למדנו משנה אחת מכל פרק בפרקי אבות, לפי מה שהרבי אומר על המשנה. מקווה מאד מאד שזה ישנה בנו משהו, כי אני באמת מרגישה שזה משנה לשנינו. לכולנו. עוד ניפגש בעז״ה:)

שינוי אמיתי קורא לנו.

קדימה, אל היעד.