משאלות של מלאכים

אבא אם תבדוק את הלב שלי,
אתה תמצא שם משהו שבור.
שניסיתי לבנות
וגמרתי לבכות
ורציתי רק שתחייך..

רציתי למנוע עוד צער קטן בדמעות היפות השרופות שלך
לא רציתי לשמוע אותך בוכה

לא רציתי לדעת שאבא שורף לך עלינו
אבא למה אני לא איתך
באיזה עולם אני חיה
אתה יודע כמה רציתי להיות רק שלך

לא רציתי להוסיף לכאב,
אבא אני עדיין מצערת אותך?
אולי בחיצוניות אני שלימה
אבל הפנימיות שלי שוב רקובה

ורציתי להעלם,
ורציתי איתך!
אחרי שבע שנים
שהקרבתי לך את הכל.
וגיליתי בסוד,
בבושת פנים
שחזרתי אחורה בים הגדול..

אז מה?
תגידי מה את עוד רוצה?
למה את שייכת,
שלא חשבת עד עכשיו..
תגידי מה לא נתת?

תגידי מה,
מה נסגר בקרוב?
המילים השרופות שבכו ת'שירים
קרעו ת'קירות,
דקרו שאלות
עמומות
מלאות בדמעות
ובדם של משאלות..
משאלות של מלאכים.

אתה יודע לאיזה עולם אני מחוברת.
אתה יודע מה כל יום אני נוטשת.
במה כל יום אני בוחרת.
ומנסה לא להרגיש מנותקת..
אבל הם קוראים לי מהחלום
הם לא נתנו לי שוב לברוח היום..

הנשמה שלי צרחה שהיא רוצה קצת שקט,
לנוח על ענן בשמיים בתוך בועה בלי מסגרת.
אין לה כח לניסיונות בעולם הזה,
בא לה להרים ידיים
בא לה רק לשטוף פנים, אין לה כח להרים עיניים.

אבל אבא אתה נתת לה כוחות,
אבא מה
אבא מה נשתנה
הלילה הזה
מכל הלילות?!
אני לא אחת שמבינה,
מה זה באמת אומר אמונה.
אבל הלילה הזה מלא בכשלונות..
עברתי כבר את כל התקנות.

ורציתי להעלם,
ורציתי איתך!
אחרי שבע שנים
שהקרבתי לך את הכל.
וגיליתי בסוד,
בבושת פנים
שחזרתי אחורה בים הגדול..

אז מה?
תגידי מה את עוד רוצה?
למה את שייכת,
שלא חשבת עד עכשיו..
תגידי מה לא נתת?

תגידי מה,
מה נסגר בקרוב?
המילים השרופות שבכו ת'שירים
קרעו ת'קירות,
דקרו שאלות
עמומות
מלאות בדמעות
ובדם של משאלות..
משאלות של מלאכים.

אוקיי, אז זהו
נגמרנו?
נגמר העולם.
ואיך, תגידי לי איך את תקומי מחר?

ומי יחבק אותך בלילה כשאת בוכה?
כשכל השמיים קרועים מהצעקה..

תגידי למה ברחת באמצע הקרב?
למה נטשת ת'שרביט ות'כתר?
למה נטשת ת'עמדה של המלך?

תגידי מה לא נתנו לך?
תגידי מה לא עשו לך?
מה עוד תבקשי? לו מישהו ישמע לך..

ורציתי להעלם,
ורציתי איתך!
אחרי שבע שנים
שהקרבתי לך את הכל.
וגיליתי בסוד,
בבושת פנים
שחזרתי אחורה בים הגדול..

אז מה?
תגידי מה את עוד רוצה?
למה את שייכת,
שלא חשבת עד עכשיו..
תגידי מה לא נתת?

תגידי מה,
מה נסגר בקרוב?
המילים השרופות שבכו ת'שירים
קרעו ת'קירות,
דקרו שאלות
עמומות
מלאות בדמעות
ובדם של משאלות..
משאלות של מלאכים.

כבר איזה חודש שלם לא חיבקו אותי,
הלב שלי שוב סדוק..
יום אחד מישהו שוב יבנה אותי?
מישהו יעניק לי חיבוק?

ועכשיו נזכרתי שכן חיבקו אותי,
אבל זה היה כל כך מזויף..
שהייתי משלמת הכל כדי לקבל קצת עוד אהבה עכשיו.

ורציתי להעלם,
ורציתי איתך!
אחרי שבע שנים
שהקרבתי לך את הכל.
וגיליתי בסוד,
בבושת פנים
שחזרתי אחורה בים הגדול..

ואולי הלילות הקרים זה התרופה שלי,
לימים אפורים
לאמת השרופה שלי.