מרחבים

נקודה שבוערת לי בלב

בוער בי החשק לכתוב.
לבטא איזה רגש פראי שעולה לי בלב,
סתם כך בלי רשות.

ולפני שאני מכניעה אותו, אני מנציחה אותו בכתב.
לכתוב על תשוקה לרוחניות, להביע את הנפש עד הסוף,
ברחבות הכי גדולה, בלי צמצום בכלל.
משהו. מין נקודה פנימית ועמוקה שבוערת לי בפנים בלב,
ולא נותנת מנוחה.
מין חופש עצום, מרחבים אדירים.
שקט אלוקי, רוגע פנימי, שמגיע לעיתים ,
ואני מתגעגעת אליו.
על חוף הים בלילה. שם אתה עם אלוקים, ואין מי שיפריע.
ואיזה ניגון מסתורי כזה מתנגן לי,ככה, בחופשיות.
הוא מחמם אותי.

אני מתכרבלת בניגון, שוכחת איפה אני נמצאת,
רוצה להישאר שם לנצח.