ומפחדת.
אולי אין לי זכות? אולי פשוט אסור לי?
יוצאת לביבי סיטר. מושכת חצאית. פותחת כפל בשרוול. מסתדרת.
מגיעה אליהם. הקטנה אומרת לאחותה 'סתומה'. אני אומרת לה שזה מילה לא יפה, אסור להגיד אותה. מרגישה נורא מוזר. אה ילדה, אסור להגיד את המילה הזאת? אז למה את אומרת אותה? באיזה זכות בכלל את מעירה לה על משהו שאת אפילו לא מנסה לעבוד עליו?
הם רואים סרט. וואלה, לא מתאים להם לראות את הסרט הזה. שואלת אותם מאיפה הוא. 'את שלחת לנו!' הם אומרים לי. אני בשוק. מגלה שזה היה בתיקיה של סרטים ששלחתי להם. אפילו לא שמתי לב. בלילה בשקט, אחרי מלחמות עם עצמי, מוחקת להם מהמחשב. יום אחר כשאני באה מגלה אותם רואים שוב, אין לי מושג מאיפה יש להם. כי סיבת הסיבות שלחה, אז זה בטוח מותר!
כולם ישנים. רק התינוק ער, מתוק כזה. שרה לו שיר. הוא פותח עיניים גדולות. בוהה בי. פתאום אני קולטת שהם הרי לא שומעים את השירים האלו. ונכון שהוא קטן, לא יודע לדבר בכלל, ואף אחד לא ידע ששרתי לו. אבל זה נכנס לנפש. אני יודעת. אז למה לא הפסקתי לשיר?
אנחנו הולכים לקנות משהו במכולת. המתוק הזה לוקח סוכריה. מגיע אלי "זה כשר לנו?" רציתי לאכול את הבנאדם הזה. בקושי בן שלוש וכבר יודע לשאול. בדקתי אם זה בהכשר, לפחות בזה אני לא הולכת לקלקל אותם.
שבת, לקחתי את הביבי סיטר לגינה. באמצע הבת הגדולה אומרת לי שהיא רוצה לחזור לבית, להתפלל מנחה. הילדה הזאת כולה בכיתה ב, מה איתי?! היא שואלת אותי אם אני כבר התפללתי. אמרתי שכן. איזה כיף זה לשקר, נכון?!
יום אחר. שומרת עליהם. השיער שלי פזור, והוא לא קצר. סתם לידע כללי. אחת הבנות באה אלי 'זה לא צנוע שיער פזור!' אופס. אמרתי לה שאני אוספת, רק נפלה לי הגומיה.
ושוב. בובה בת שנתיים רוצה שאני אשים לה שירים בטלפון. 'איזה שיר?' יש לה דעות, לילדה הזאת. 'אייטידאם' היא אומרת לי. איזה בובה. שמה לה ניגון של צמאה, 'אייטידאם', כבקשה. מסתכלת כל שניה לבדוק שהיא לא עוברת לשיר אחר בטעות. הלך עלי. אם היא תשמע משהו, היא תשיר אותו אחר כך. ולכל מי שישאל היא תגיד שזה מסיבת הסיבות.
שוב בגינה. מנדנדת את זאתי שבכיתה ב. היא מושכת את החצאית שעולה לה, אני לא אומרת כלום. אולי כי זה נראה לי מעשה חסר תועלת, אבל אני הרי סיבת הסיבות. אחר כך הקטן מתנדנד. הכיפה נופלת לו, אני מרימה, מביאה לו. היא נופלת שוב. אני מחזיקה אצלי.
מארגנת אותם לשינה. זה שבן שלוש לא רוצה כיפה. אני אומרת לו שהוא גדול ובלה בלה. לא מאמינה בכלל במה שאני אומרת. מארגנת אותו לשינה, שכחתי לשים לו ציצית. קולטת את זה רק כשהוא כבר ישן. אוף.
מותר לי להמשיך לעשות ביבי סיטר? מרגישה נורא עם זה שאני מקלקלת אותם. משתדלת ממש שלא. אבל.. זה קורה.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
22 תגובות
סיבת הסיבות מתוקהה
אין שום קשר לביביסטר
את בהתלבטות של בחירה עם עצמך מאמי
יואוו מכירה את זה..
אני אומרת תמשיכי ביביסטר ועם הכסף הזה תקני כרטיס לרבי.
בהצלחה ❤❤
כרטיס טיסה לרבי?! ממ נחשוב על זה.
תודה מנגינה?
סורי אבל אסור לך.
למה אסור לה?
היא משתדלת לא לקלקל. ממש משתדלת.
מגיע לה כל הכבוד ענק.
את יכולה להמשיך בבייביסיטר.
את לומדת מזה את האמת.
ההרגשה שבאה בעקבות זה רק מעוררת אותך.
בהצלחה. אוהבת אותך❤
תודה ורטיגו.
הייתי צריכה אתזה עכשיו.
אוהבת, כנל.
❤
אאוץ, לא אהבתי איך שניסחת אתזה. את אומרת לי משו שאמור להכאיב לי טיפה, תסבירי לפחות למה.
וואי את לא מבינה כמה אני מזדהה איתך.
קרה לי עם החניכות שלי.
לא יודעת מה להגיד לך…
אני אישית עזבתי. יותר בגלל החוסר נעימות שהייתה לי מהצביעות הזו, אבל גם בגלל שבאמת לא רציתי שהורים ששולחים ילדה למקום חסידי, יקבלו בטעות ילדה שהצליחה לקלוט שאפילו המדריכה בעצמה לא ממש מאמינה למה שהיא מוציאה מהפה.
אבל בייביסיטר זה שונה נראה לי, ובכלל, לאו דווקא שאת צריכה לעשות כמוני.
בכולופן, בהצלחה! ותעריכי את המודעות והכנות שלך, לא לכולם יש.
מדריכה זה באמת אחראי יותר. לכן אני לא כזאת.
את אמיצה, את יודעת? לא כולם היו עושים את זה.
תודה נקודה?
וואו, נשמע אתגר רציני כל העניין הזה.
נשמע שאת נלחמת אם עצמך קצת…
אולי כדאי שתחליטי שכשאת אצליהים את בסגנון של המשפחה שלהם. בלי שקר.
אם יישאלו – תגידי שכן, את שונה.
אבל בלי קשר תבואי אליהים צנוע והכל פשוט בשביל לכבד את אופי המשפחה.
ו… אולי תדברי עלזה אם מי ששכר אותך ליהיות הביביסיטר. תגידי שאת יותר ’פתוחה’ – אם הם לא יודעים את זה עדיין. ואם זה בסדר להם שאת עושה ביביסיטר גם את משתדלת לכבד.
תני להם להחליט.
ונשמה טהורה שאת, ה’ אוהב אותך
❤
אין מצב לדבר איתם, קודם אני צריכה לדבר עם ההורים שלי אם כבר.
מבחוץ בקושי רואים עלי. אף אחד לא יודע על השירים והסרטים שאני רואה. לכן זה מסובך. אולי אם היו רואים לא היו לוקחים אותי לביבי סיטר וזהו.
תודה ילדה. והשם שלך חזק.
הייתי בהדרכה.
והרגשתי נורא כל כך שאני מבקשת מהן להפסיק לעשות דברים,
שאני ממש לא יותר טובה מהן בכלום,
ופשוט השתנתי.
בזכותן..
בזכות השליחות הזו שלא ויתרתי עליה,
וידעתי שאני לא הולכת להיות צבועה כל כך.
להגיד שלא מתאים לשיר שיר כזה, שאני שומעת יותר גרועים וכו…
וזה באמת היה פוש ענק למעלה..
וואו יודעת מניסיון!!
בחיים לא הייתי חושבת על דבר כזה. להשתנות בשבילם, אבל בעצם זה בשבילי.
אני צריכה לחשוב על זה. מעריכה אותך ברמות.
בייביסיטר זה דבר מסוכן…
לא מדברת עליך באופן אישי כי שמעתי על עוד מקרים…
יש לך השפעה על הילדים האלו ואם זה לא מתאים אז תעשי חושבים עם עצמך, אם את לא מתכוונת להשתדל במקסימום לפחות כשאת איתם אז באמת לטובתם אל תעשי את זה.
בלי קשר לזה שאת מדהימה ויפה שאת מודעת לעצמך כי זה מראה שאכפת לך מהם.
אגב כתבת שאת משתדלת, אז אם ככה ואת באמת משתדלת אולי כדאי שתגידי לאמא בעדינות שלא כל מה שבא ממך מתאים וזה לגמרי בטעות כדי שתפקח על העניינים…
תודה על התגובה מקושרת.
את צודקת. אני צריכה להשתדל יותר פשוט.
חשבתי להגיד לה על הסרט שהם ראו ואמרו שזה ממני. בסוף החלטתי למחוק אותו. אבל הם המשיכו לראות ממקום אחר.. לא חושבת שאני יכולה להגיד לה עכשיו.
למה?
זה נורא קשה אבל זה מה שצריך לעשות אם באמת את רוצה לשמור עליהם.
לך זה יהיה נורא נורא לא נעים וזה דורש אומץ אבל אם כל המאמץ את צריכה קצת פיקוח (למשל לומר לאמא לשים לב מה נכנס שלא יקרה שוב).
בהצלחה מדהימה!
תודה מקושרת, אבל לא נראלי?
את ילדה נדירה.
תודה נקודה.
אפשר הסבר..?
יואוו שאת חמודהה
אולי תשאלי רב?
בהצלחה רבה
פחות בקטע, אבל תודה.
אני עשיתי פעילויות לילדים וכל שת הרגשתי שוואלה על מי אני עובדת ותכלס זה אחד הדברים שהחזירו אותי לפסים
תמשיכי עם הביביסיטרר בהצלחה נשמהה אוהבתת
תודה בנאדם, הצלחות?