מעלים (ניחוחות) בקודש

חוויה חושית לחובבות חוש הריח
יש חוויות פשוטות בחיים שממש חבל לא להנציח. ולכן בעיצומה של הנסיעה אמש, החלטתי להפוך אותה למשותפת לכל עם ישראל (שבאתר):
בעודי מיטלטלת בדרך העמוסה, שקועה עד צווארי באוויר סבוך של קרקעית האוטובוס, החלטתי שאני יכולה לכתוב פוסט על השינויים הכימיקליים שקורים פה…

הכל התחיל בריח של זיעה שטפח קלות על אפי הזך, מן משב רוח מרענן שגמעתי לי בנחת, לא הספקתי להתענג יותר מידי וריח של שריפה קשה התפשט ברחבי האוטובוס, נבהלנו! קריאות פחד ובהלה מלאו את חלל האוטובוס – מה גם שלא נשאר חלל באוטובוס להכיל את הקריאות, אז ביקשנו מהאנשים לשמור כל אחד את טענותיו, כעסיו, בקשותיו ורצונותיו לעצמו ורק לעצמו.

ללא רגע אחד של מנוחה, מיד החל להתפשט ריח נהדר של פרחי יסמין קסומים, ריח מתקתק כזה שמגרה את כל החושים.

סתם. לא.

החל להתפשט ריח של מוצרי חלב מקולקלים, מהשורה הראשונה בשוק! גבינה שהפכה לקוטג' בדרך טבעית, חלב שהחמיץ והפך לגבינה, מעדן גילי שהתפוצץ לו בתחתית המקרר ואף אחד לא התאמץ לנקות את השלולית הלבנבנה.

שתי בנות בספסל הסופי, שהוא בעצם הספסל שמאחורי המדרגה שעליה אני מתייבשת בסוף האוטובוס יחד עם עוד אחת העשויה עור ועצמות, הפעילו בוקסה (כן, לא פחות ולא יותר) עם שירי מריעין בישין ונגיפין חלישין.
בלי שום בושה, כששלוש ספסלים קדימה יושב לו אברך יחד עם אישתו ומבקש בשפה יפה לכבות את רעשי התרנגול שהבוקסה מפיקה, ואם נלך קצת יותר קדימה נמצא גוש ענק של בחורי ישיבה.

אז כן בלי שום התחשבות לילדים קטנים שרוצים לישון ב00:58 בלילה.

משם עברנו לריח החסה, כן כן, חסה! (יש לחסה ריח – נסו בבית), חסה, עם גזרים, גמבות ומלפפונים שהחמיצו והפעם לא בדרך טבעית.

ומשם הישר לריח חריף של נבלה כלשהי, ריח שכולנו הרמנו את צווארון החולצה על אפנו, לאחר מס שניות עברנו לריח של נעליים טובות מתובלות בגרביים עסיסיות ככה.

כמה דקות של הפוגה ומיד חזרנו, לריח חדש, חדש ומפתיע במיוחד – ריח של פולים, פולים עם ביצים, כמון ומלח.
תבינו לבד…
ממליצה לך מאוד לעשות שימוש בשיטה שלי בפעם הבאה שאת עומדת להפוך לעל-חושית עקב החוויות שעוברות עליך… תתרגמי אותן לפוסט. החיים נראים (ונקראים) אחרת ?