"מעט אור, דוחה המון חושך" רק קצת אור, והחושך, בוםם– הלך לו!
חנוכה. תשע"ט.
חנוכה!!!!
אורחים רבים ממלאים את הסלון.
ילדים יושבים על הרצפה.
סביבונים ממלאים כל פינה.
פטפוטים, צחוקים.
אווירה!!
מגשי סופגניות
לביבות
מטבעות שוקולד
מה לא?!
מרגישים את החג בכל פינה:)
חנוכה. תשפ"א
יושבת מול שלוש חנוכיות. מול שישה נרות.
חג החנוכה.
כמה אחר דמיינתי אותו.
כמה חיכיתי כבר שהנה, הוא יהיה בפתח.
והנה, הוא, ככה?!
איה? אייפה השמחה? אייפה הריגושים?
השירים שמזמזמים, ההכנות.
אייפה הם כולן?
חנוכה זה לשבת יחדיו, כל המשפחה. עם אורחים. המון.
אמא שמחלקת סופגניות. ואני, שמכינה לביבות.
המון ילדים שיושבים על השטיח עם מלאי סביבונים.
דמי חנוכה, מתנות מסבתא, ערב לביבות אצל הדודה.
חנוכה.
חנוכה?
יושבים,
לא כולם.
אח יקר אחד שלי לא פה.
בישיבה הבחור.
נסע… לא יכול לחזור.
קורונה.
סבא סבתא, שהגיעו מהארץ גם הם לא פה.
קורונה.
אורחים?! אפילו לא בחלום.
קורונה.
כל שנה הקהילה חגגה ביחד!
באחדות, בשמחה אמיתית.
ארוע שלא נשכח שנים.
קורונה.
משלוחים מהארץ, מלא במתנות.
חבילות.
ממתקים.
מה לא?!
קורונה.
כל העיר, כל הארץ. כל העולם!
חנוכה היום!
חג האורים.
אווירה. אווירה. אווירה.
אווירה? מזמן נעלמה.
קורונה.
***
קורונה. קורונה. קורונה.
אין טיפת שמחה, ריגוש, הכנות.
חנוכה? שואלים כולם? חנוכה? איך נחגוג?
כל פינה-עצב
כל עיר- פחד
כל איש-כאב
כל לב אדם- כמה לחוש טיפת אווירת חנוכה.
מסכה.
מסכה.
מסכה.
אלכו ג'ל.
אלכו ג'ל.
אלכו ג'ל.
כפפות.
כפפות.
כפפות.
ק-ור-נ-ה
כל פינה.
ואני רק מחפשת את אותה אווירה של החנוכה
את האור שחשים
את ההרגשה שמרגישים
בנות, אני באמת לא מוצאת.
אני מחפשת במשהו חיצוני, במשהו גשמי.
במתנות, באורחים, בסבים וסבתות. שסופגניה או חנוכיה מהודרת.
אם אני מחפשת שם, לא אמצע בחיים
לא!!
לא!!
לא!!
ההרגשה של החג, השמחה לקראתה. ההכנות.
תלויה רק בנו, בעצמינו.
בתוכנו.
בתוך כל אחת ואחת;)
זה יכול להיות ככה:
*
משפחה יושבת לה לבד, בלי סבא, בלי סבתא, בלי דודים או אורחות.
לבד, אווירת דיכאון, כי הרי- קורונה היום. הקהילה לא מתאספת. השמחה לא מורגשת.
דיכאון.
וזה יכול להיות ככה
*
משפחה יושבת לה לבד אבל ביחד. באחדות אמיתית! אחדות משפחתית
אווירה חמימה, רוגע ושלווה.
יש משהו נחמד לשבת רק לבד, בלי אורחים, בלי סבים סבתות. ובלי דודות (שמעצבנות)
אחים שמתרפקים על אבא, שכל חנוכה מביא את תשומת ליבו לאורחים.
אח שחוגג מרחוק, וחש שכולם מתגעגעים.
תקווה יש באוויר. ואחווה. אחדות.
שמחה!!
שמחה, פשוט כך.
גם אם קורונה, גם אם עצוב. גם אם אין קהילה לאסף. גם עם בחוץ אין איש מסתובב.
בתוכו, בליבינו פנימה אנחנו יוצרים שמחה!
והשמחה הזאת, שלא תלויה בשום דבר חיצוני. שתלויה בפנימיות! בתוכנו בלב.
היא השמחה הנכונה! האמיתית! היא השמחה!!!!
תשתדלו לראות את הצד הטוב, מתוקות. את מה שיש לכן, את חצי הכוס המלאה.
אני מאמינה שתצליחו!
ויהיה לכן חג אורים עם המון אור ושמחה!!
קצת אור, רק קצת. טיפה. אבל מנצח המון חושך!
מעטים מול רבים! קחו מעט אור, קצת שמחה, והחג שלכן יראה אחרת!
"מעט אור דוחה המון חושך…."
בהצלחה יקרות שלי!!!
אוהבת אותכן המון המון
חג חנוכה שמח!!! ומלא באור של גאולה.
שלכם לעד -שולינקה?-
6 תגובות
ואווו כל כך נכון. וזה עצוב ממש!!
??
ואת כותבת ממש יפה!
אגב, איך עשית שיהיה מודגש?
שולינקהה
וואו התחברתי ממש ממש
נכנסתי לזה ממש ממש.
לוקחת לתשומת ליבי, שהכל תלוי בהסתכלות שלנו. באיך שאנחנו נגיב למצב.
רוצה לשמוע דוגמא מהיום יום שלי?
לפעמים קורה שבסעודות שבת אצלינו כל אחד דופק את היציאה שלו ואז מה שקורה שם… תוהו ובוהו מבחינת פרצופים, לא ממליצה לראות.
ופעם אחת קלטתי פתאום שהכל יכול להיות תלוי בי! אני יכולה לשנות פה את כל המערכה. אז תפסתי את עצמי ופשוט חייכתי, ככה ממש, דמיינו חיוך (לא מאוזן לאוזן כן?! שלא יהיה חשוד;). והתוצאה הייתה מדהימה. פשוט ראיתי איך תוך כמה דקות הכל התפוגג. נשמע לא מציאותי? מוזר? הזוי? משפחה מהחלל החיצון? מטאורים? חייזרים? (האלה הנסחפותת)
אז לא אנחנו משפחה רגילה לחלוטין וכולן יכולות.
תנסו את זה בבית:)
אז תודה על הפוסט! חידדת לי את העניין ממש!
א פריילעכן חנוכה!!
צודקת!
אבל זה קשהההההה
שנה שעברה בחנוכה אני הייתי אצל הרבי!
ועכשו זה כל כך חסר ליי
יהלום מלוטש- פשוט אני שלחתי את זה במייל של שותפות ושלחתי מודגש:)
moshiach- וואוווו קודם כל אני מזה אוהבת תגובות ארוכות, אז תודה:)
כל כך אהבתי את הדוגמא! ופתרת לי בעיה שהייתה לי.
כן, גם אצלינו בשבת יש.. אהמ.. תוהו ובוהו וחושך על פני תהום בכל המובנים שאפשר, ולא ידעתי איך לפתור את זה. תודה על העצה יקרה שלי!
ספרינגפילד- מבינה אותך מלא♥ זה באמת לא קל.
תגובות מהממות:)
תודה
אה אפשר לשלוח פוסטים גם במייל?
חח טוב לדעת:)
פלונית פולניההה
איפה את? את אמורה להזדהות עם הדודות שמעצבנות!!
??