צועדת בדרך מביטה לאחור,
מנסה להבין ממתי זה השחור.
נמאס לי כל הזמן להטיל אשמה,
בכל מקרה אקבל רק דממה.
מביטה מהחלון ברכבת דוהרת
מנסה לזכור מה הזאתי אומרת.
הלב דופק לו מהר או לאט
ואני מסוחררת נופלת כמעט
לא צריכה להתרסק בשביל לקום בבוקר
נמאס לי על הטוב לב לקבל ביוקר
רציתי רק לקבל חיבוק
מסתבר שזו בדיוק ההגדרה לחנוק
הראש לא מפסיק לכאוב וכלום לא עוזר
מנסה לחשוב על משהו אחר
מגיע הלילה בוהה בירח
אך גם ממנו אני מבינה לא יגיע המפתח
צעקתי שלום לרוח המתפרצת
מנסה לצאת אנושית, אני לא יצור או מפלצת
גם לי יש רגשות רק אני מתפרקת
אבל כדי לקבל יחס אני צריכה מינימום לשבור מפרקת.
הסיוטים בלילה שוב רודפים תקופה
ואני מנסה רק למצוא תרופה
להפסיק לחלום, להפסיק להרגיש
לא קל להיות הפסיכולוגית של כולם עם לב רגיש
אז אני שותקת קמה לעוד יום ומחייכת
עוזרת לאנשים מלטפת עוד צלקת
מרדימה ומעודדת כי זהו תפקידי
אבל מתי אתן למישהו – להכיל אותי?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
5 תגובות
אוי, כל כך קשה! אל תתייאשי! מגיע לך טוב!
אמאאאאא!
הרגשתי כאילו אני כתבתי את זה…
את מדהימה,
המילים שלך נכנסו לי עמוק ללב😢❤
אבל מתי אתן למישהו – להכיל אותי?
אני יודעת שאת מדהימה וכואב לך ובאמת זה אכפת לי.
אומרת לך מהצד השני, של המקבלת, זו שלא תומכת אלא נתמכת בכל קשר עם חברה קרובה (ואין הרבה) והאמת, לא בחרתי בזה זה פשוט קרה, זה טוב והכל אני מעריכה אבל לפעמים עצוב לי שאני רואה את החברה שלי שלא קל לה ובגלל סוג הקשר שלנו אני לא באמת יכולה לעשות משהו.
אני לא יכולה לדעת אם מתאים שאדחוף לשם את האף (או אתעניין) ואם היא לא פותחת את זה אני לא באמת יכולה לעזור למרות שהייתי רוצה, לפעמים היא עונה שהכל בסדר אז בעצם אין לי כבר מה לעשות, רק לקוות שיהיה לה טוב.
וכן קשה לפנות לחברה כי קשה לי וזה מרגיש צומיסטי ואנוכי אבל אם זה מה שאני צריכה וזה חיובי לקשר שלנו אז אני יוצרת קשר ובהזדמנות הראשונה פורקת, במקרים האידיאלים זה גם הדדי…
את גיבורה וללמוד לקבל עזרה זה גם לא דבר קל (גם אם זה נראה מבחוץ), אנשים יתרגלו לזה שגם את בן אדם ורק יעריכו אותך יותר תאמיני לי!
בהצלחה😍
אווץ'.
פוסט כואב.
תשארי חזקה.
וואו. את מדהימה. נסי לדאוג גם לעצמך, העולם לא יחזיק בלעדייך.