.
למה.
מתי יסבירו לי, למה?
למה אני משקיעה כל כך לחברה, לדבר יחסית קטן.
וביום ההולדת שלי, שאני מחכה לדבר מענין יפה.
מקבלת דבר ששווה עשרה שקלים, בדוק.
.
אני יודעת שאנחנו חברות, וזה לא התחנפות, בדוק.
אז למה זה ככה?!?!
.
למה אני לא לומדת לקח?
כבר קרו דברים כאלה בעבר.
למה?
כן, אולי שמחתי ועשיתי את עצמי בשמיים.
אז מסתבר שאני טובה בלהציג.
.
זה פגע בי, אולי אני קטנונית, אולי.
אבל זה פגע בי.
ואין לי שום דבר לעשות
חוץ מלפרוק
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
16 תגובות
למה?! אני לא יודעת..
אבל לפרוק את תמיד יכולה!!
אם ניתן בשביל לקבל לעולם לא נהיה מרוצים…
לא,לא רוצה לתת כדי לקבל.
אבל מותר לי והגיוני לאתכזב.
ואם אתן לעולם ולא אקבל איך יהיה מרוצה?
תהיי מרוצה מעצם הנתינה.
כי הציפיה שלך, לקבל – גורמת לך הרבה יותר סבל, מאשר אושר.
כי אם תצפי – לעולם לא תהיי מרוצה. בדוק.
לא כולם מוכשרים בתחום. בכלל לא.
תחשבי אם זה קשור לחוסר יכולת שקשורה גם ביצירתיות כסף וכו או חוסר אכפתיות, תשומת לב…
איך היא בדברים אחרים? אכפת לה ממך? הקשר הדדי?
וגם אני לא מוכשרת גדולה,מותר להראות את החברות ההדדית, לאו דווקא בסרטונים גדולים.
לא ציפתי למשהו גדול,ציפתי לבלון קטן.
וזה לא.
אולי כי טכנית המצב הכלכלי של המשפחה שלך יותר גבוה משלה?
אוףף זה יפה מדי. וכואבב!!!
ב"ה לא.
ואני לא סתם יכתוב לא…
וואי, זה כל כך אני של פעם!!
הייתי נותנת לחברות שלי את הנשמה. את הכל!
עד שלמדתי את הלקח.
מהו הלקח?
שאין חברה טובה באמת בעולמנו. זה דבר של פעם.
היום הכל זה אינטרסים או show
…
……
……..
……….
ואו.
מסקנתי לחיים.
הוסק לאחרונה ושמחה לשמוע ולהביע הזדהות.
ולי יש חברה שבקושי זוכרת מתי יום ההולדת שלי ואפילו ברכה ממש אני לא מקבלת ממנה…
ואני כן אעשה משהו, אם לא מתנה אז אעצב לה ברכה ובאמת אשקיע.
למה? כי היא זו היא ואני זו אני.
אני יודעת שהיא אוהבת אותי וזה הכי חשוב.
אז זה לא מתבטא ביום הולדת- חבל, אבל לא נורא.
למה אני כן אשקיע בשבילה? כי אני רוצה לתת לה, כי אני אוהבת אותה ורוצה שזה יתבטא גם בזה, כי אני רוצה הזדמנות להראות לה כמה אני אוהבת אותה.
מקווה שזה עוזר גם לך 😉
נכון, זה מאכזב, אבל בני אדם הם שונים וכנראה היא לא יודעת כמה זה חשוב לך.
זה בסדר גמור להרגיש מאוכזבת.
זה מאכזב!
כשאני דוחקת רגש זה לא אומר שהוא לא קיים…
זה רק אומר שהוא נדחק פנימה.
והפנימה הזה פחות נראה לעין,
אבל הוא מציק באותה מידה,
ובוודאי משפיע עליי ועל היחסים ביני לבין החברה.
תני לעצמך להרגיש,
תביני את הרגש שלך.
וכשאני נותנת לרגש הבנה, נותנת לו לגאות ולעלות ולהציף,
לאט לאט הוא גם יתחיל לרדת. וישאיר אותי רגועה ויציבה יותר.
ואז אני יכולה לחשוב- האם אני רוצה לדבר איתה על זה? לשתף אותה בתחושות שלי? איך אני רוצה לומר לה את זה?
ולפעמים הרגש מותיר אותי רגועה יותר, ואני גם יכולה לעשות תהליך שהוא ביני לבין עצמי – לתת מבט שני על הסיטואציה ועל החברה. אולי ככה היא רגילה מהבית למתנות סמליות או בכלל לא לתת? אולי היא לא הספיקה וקנתה מה שהיה? איזה נתינות אחרות, שהן לא קשורות למתנות ממשיות של יום הולדת, אני מרגישה שהיא כן משקיעה בי?
כשנותנים לרגש ביטוי והבנה דברים טובים קורים. הסערה מאפשרת לנו לבנות משהו חדש.
גם אני הרבה פעמים משקיעה מעל ומעבר בשביל חברות שלי והן לא תמיד מחזירות,
זה לא שזה תן וקח אבל זה עדין פוגע 🙁
אבל….
אני מנסה לדון לכף זכות ולחשוב שאולי בדיוק עכשיו היא בתקופה לחוצה ולא היה לה ראש לחשוב עלי. או שלא היה לה זמן וכו'.
קיצקצצ….
כפרת עוונות 🙂
וואאו.
דבר ראשון יש לך כתיבה מדהימה, כן גם כשאת פורקת:)
ותנסי לדון אותה לכף זכות, וגם אל תצפי.
מעריכה ואוהבת?
אממ
הזדהות
רק שאני..
כבר התרגלתי
עד כמה שאפשר להתרגל לזה..