של הד
–
המון בועות
גדולות
בורקות
מאיימות לבוא
ולכלוא אותי
בתוכן
כל מיני חייזרים
יצורים
יצרים
מתגוששים בפנים
ואחד גדול
תככן
אלפי ברקים
מבזיקים
נוצצים
עיוורון מציגים
והמוקש
מוכן
רעש וקולות
משיכה
משכנעת
וזה מתאים
והם מטעים
במבחן
ורק בנות הד
מעשיי
הטובים
יוצרות מגן
מלטפות
ברוחן
–
לו רק נכיר בערכן- – –
ויהיה מגן. ותיבנה חומה.
והעיר לא תיפול.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
22 תגובות
ואוואוו שין.. הכתיבה שלך לא מהעולם הזה. עברת כל גבול (לטובה, כן?)
הביטויים, והתוכן בכלל.
הכי כנה ואמיתי, הכי בוער שיש.
אוהבת מלא, את יודעת כבר.
אני וגבולות.
אלו הם שמתרחקים ואני זאת שצריכה להשיג אותם!
תודה, אהובה אחת!
בולעת את הרוק מהעוצמה.
את לא תתני להם לבלוע אותך, נכון?
את הרבה יותר גדולה מהם, הרבה יותר.
והנה, העיר לא נופלת.
אני יותר גדולה מהם?
אולי, אולי.
אבל הם רבים כל כך. אני אחת.
לבד.
ולכך נשלחתי לעולם הזה.
תתפללי בשבילי שלא תיפול.
תלו עליה שלט של: 'זהירות, שלבי קריסה'.
אולי את אחת, אבל הקב"ה איתך תמיד והמלאכים כולם איתך בכל פעולה ותזוזה שלך, כך שיוצא שאת לא לבד אף פעם;) ('חוץ' ממהרגשה, שכן קיימת בגלות הקשה שלנו ומכאיבה מאוד).
שום דבר לא יכול נגד עוצמה של יהודי אדיר כל כך. והקב"ה שמכיר אותך יותר משאת מכירה את עצמך כל כך מאמין בך שאת יכולה. יש בך כוחות אדירים שרק מחכים לפרוץ בתוכך.
את מדהימה, תזכרי את זה?
כשקשה יותר, את יכולה לנסות לדבר עם הקב"ה, ממש במילים שלך מהלב. הוא היחיד שיודע להקשיב בלי לשפוט בכלל, רק להכיל ורק להקשיב ורק לשמוע עם המון המן אהבה.
את יכולה לבקש ולספר על כל מה שאת רק רוצה. הוא אבא אוהב ורק מחכה שתספרי לו, גם אם הוא יודע ורואה הכל ממילא, את עדיין כמו בת יחידה בשביל הקב"ה, כל תשומת הלב שלו – עלייך.
אני אתפלל, ומתפללת כל כך.
אבל שימי לב שמישהו התבלבל שם בשלט, כתב קריסה במקום עליה.
אמן, בעז"ה.
עכשיו זה הזמן שאני אמורה לשלוח לב, אבל לדעתי לב לא תמיד מכיל משהו או מביע את מה שרוצים באמת להגיד.
אני פשוט אגיד (אכתוב) שאני אוהבת אותך וזה הרבה יותר ממה שאני אצליח לתאר.
בהצלחה, אהובה.
הקב"ה כל כך גאה בך, ו.. אם אפשר להוסיף את זה בתוך אותו משפט, גם אני הקטנה.
נקודה.
אני עם דמעות בעיניים.
את מדהימה מדי. מרגישה שאני רוצה להכיר אותך, סתם בשביל לומר לך את זה פנים אל פנים, להביט לך בעיניים וללחוש 'תודה'.
אני מדברת עם אבא, אבל מספרת לו דברים אחרים.
מנחם אותי שהוא שומע שתיקות ובוחן כליות ולב. אולי גם מפחיד.
תודה, יקרה אחת!
(יודעת שזו מילה קצת עלובה).
את אדירה וכמה פעמים שאני אגיד את זה לא יספיקו.
את יכולה להודות לקב"ה.
אבל בכל זאת התודה הכי גדולה שלך בשבילי, תהיה כשתעופי על העננים עם הכנפיים העוצמתיות שלך, אני מרגישה את זה קרוב כל כך. הלוואי. השמים הם לא הגבול בשבילך. הטוב כל כך קרוב, והוא אין סופי.
וממ.. הרצון שלי להכיר אותך עולה בי מרגע לרגע. באלי לחבק את המחשב לפעמים מרוב עוצמה – – -(עד שאני נזכרת שהוא גוש ברזל ושפחות באלי עליו).
צריך לזכור שהקב"ה לא רק אבא אלא גם מלך. אבל אף פעם לא מלך אכזר, גם בתור מלך הוא אוהב אותך בלי גבול.
והידיעה הזו שיש לנו אבא גדול מאוד שמחבק אותנו תמיד מתוך האירועים הכי קשים, זה המרפא הכי אמיתי.
אהובה שאת – – –
אל תשכחי שאני כאן, טוב?
(אין מילים עלובות אצלך, לא קיים בלקסיקון. כל מילה שלך היא זהב של יהודי טהור).
?
עוד פעם אגיד שאת מתוקה מדי ואוהבת יותר מדי?
תודה רבה על כל אות שלך כאן.
אין לך מושג עד כמה את מעודדת ומחזקת. באמת.
זלגה לי דמעה, מבטיחה.
שין.. אני..
(נשימה ע-מ-ו-ק-ה)
שמעי, הכתיבה שלך נדירה, את יודעת.
אבל התוכן פשוט חותך.
כאילו, מה?
ילדה, איך את מרכיבה מכל המילים האלו, הגדולות והנעלמות, את השירים המופלאים שלך?
שמצליחים לעצור את הנשימה בכל פעם מחדש, את יודעת שזה פלילי, כן?
שמכאיבים כל כך ללב, בכאב טוב, אמיתי ומעורר.
שגורמים לחשוב שוב על החיים, איפה טעינו, ולאן נרצה להגיע בסוף.
השיר הזה טלטל אותי, האמת שבו נוקבת מידי, חודרת מידי מידי.
והפסקה האחרונה, ריגשה נורא.
כי, את מדהימה, והגיע הזמן שתפנימי.
אמרתי כבר גדולה מהחיים?
שתהיה פעם שניה, וואטאבר.
אוהבת אותך?
Harry.
עכשיו גם לי עומד משהו בצידי עיניי. לא נראה, אך מורגש.
אני כותבת את עצמי. לא שמה לב בכלל עם אילו מילים השתמשתי. אי אפשר לזלזל בלב כן.
והקדוש ברוך הוא נתן לי יכולת. משתדלת להשתמש בה, גם כדי לעבוד אותו, בדרכי.
שמחה שזה טלטל אותך. שמחה על אמת נוקבת. הלוואי שתנקוב באמת.
ואני…
אני זו אני. אני יודעת.
בעז"ה אעלה לכאן סיפור, לא כל כך קצר. כנראה שאקרא לו 'קטנה מהחיים'- – –
אוהבת, ילדה.
לא תדעי עד כמה.
רואים, מרגישים, את הלב הענק שלך,
אי שם בין המילים.
את יודעת מה אני מאוד אוהבת אצלך?
את האמונה הזו, והענווה.
רואים שיש בך באמת איכות.
אבל אל תורידי מהכישרון המדהים שלך, זו סייעתא דשמייא ואערא, כנראה.
אשמח לקרוא את הסיפור שלך, שרק יוכיח לי כמה צדקתי, ואני אוהבת לנצח בוויכוחים, שריטה קטנה שלי.
תודה, שין.
על האהבה הזו.
❤❤
יעלה, בעז"ה, עוד פחות משלושה שבועות.
שיןןןןן רגע רגע רגע מה זה היה????
כתוב כל כך יפה!! מסר עמוק ואמתי!!!
תודה!! אהבתי נורא ❤
מה זה היה?
תשאלי את עצמך. אחרי מחשבה עמוקה אני מניחה שתגיעי לתשובה.
תודה רבה, אנונימית אחת!
ואו, שין. כתבת ככ ציורי ומוחשי שכמעט וראיתי את הרעש ואת המאבק למול עיניי..
והאמת הישירה שכתבת פה כמעט העלתה לי דמעות. בהתחלה של עצב ותסכול, ואחרי זה של התרגשות.
את ילדה מדהימה. מרגישים שיש בך איכות.
וואו, תודה!
אמת ישירה זה כואב ושורף. ומלטף כל כך.
בטי. ❤
אוו
שין.
זה יפהפה.
מעריצה אותך
ואת שירייך❤
תודה חרמשית יקרה!
לא.
לא.
לא.
לא להעריץ. לא אותי.
אני לא ראויה לזה, בכלל.
חפשי את האנשים הטובים באמת, תעריכי אותם.
בהצלחה!
מהמם! כמו תמיד!!!!!!!!!
תודה, ויקי!
המחמאות שלך תמיד מעלות לי חיוך.
ברר, צמרמורות. שין, מטורפת שכמוך.
עשית לי קצת טוב בנשמה.
אני.. את… שין, זה כל כך יפהפה ומעודד, קראתי כבר 3 פעמים ואני הולכת כנראה לקרוא את זה עוד הרבה הרבה.
תודה, פשוט תודה על זה, את משהו מיוחד במינו.
בבקשה, חישוקית.
יותר מכל זה חיזק אותי, למרות הקושי הרגשי הקל שהיה לי בעת הכתיבה. מן אומץ להיכנס קצת לפנים.
שמחה שהתחברת לזה, באמת.