מאחורי הקלעים של התגובות שלי :)

הפוסט פחות מעניין מהכותרת 🙂
הכל פה מוקצן מצידי ומצידכן, קבלו בהבנה, יקרות……
אני נושמת נשימה עמוקה.
זה עומד להיות לא פשוט, אני יודעת, אבל לאט לאט……
…….

זהו!
נכנסתי.
הלוגו הורדרד מקבל את פניי בחיוך.
טוב, נשיפה עמוקה.
לאן להיכנס?
לשם של הפוסט הכי מסקרן? מותח? מרגש? מצחיק? מוקרץ?
ה' הוא עדי שהייתי רוצה להיכנס לכל הפוסטים המדהימים של כולם, אבל—–

שוין,
בחרתי משהו.

קוראת.

הלב שלי נסחט עד דק. כמו לימון שמכווצים אותו בתקווה לקבל עוד איזו טיפה…..
הדימויים.
הביטויים.
הכל מדממם ומדמדם לי מול העיניים. יוצר בלילה של כאב זועק.

נו,
עוד שוין…
שורדים בסוף…

הופה….
וכאן הגעתי לחלק הכי קשה בסיפורי המרגש, שבשבילו פתחתי את כל הפוסט הארוך והמייגע הזה 🙂

ה ת ג ו ב ה . . . . .

איי?
לא… היא עוד תחשוב שהיא באמת הכאיבה לי! לא משנה שזה נכון…

וואו?
לא, בנאלי מידי…. היא עוד תחשוב שלא התרגשתי, לא משנה שזה לא נכון…..

התרגשתי, התחברתי, התפעמתי?
כנ"ל לגבי הבנאלי……

אוהבתמעריכהמעריצה אותך?
נו, באמת, את כולכן אני אוהבת ומעריצה- היא תרגיש שזה לא מספיק אישי ואמיתי…..

לצטט את הפוסט שלה?
בשביל מה? שהתגובה תהיה יותר ארוכה?? תודו שתפסתי אתכן 🙂

לפרט מה בדיוק אהבתי בכל מילה ומילה?
תסלחו לי, אבל… המטלה באדריכלות עוד נושפת בעורפי, והזמן…….

טובבבבבב……
יכלו להיות עוד דוגמאות, אבל………

מה בעצם הפואנטה בפוסט המשמים הזה????

שהרבה פעמים מרוב התלבטות איך להגיב על יצירות האמנות שלכן- אני פשוט שוכחת להגיב…….

אז—–
הפוסטים שלכן מדהימים!! באמת!!! לכל אחת יש את הייחוד המקסים שלה שיוצר קסם!!! כפשוטו……

תענוג לקרוא אתכם! ו…….

אם לא הגבתי- זה לא בגלל שלא אהבתי………….כנראה משום -"ויאנחו בנ"י מן העבוד הקשה.." 🙂

אוהבת מעריכהמעריצה פה את כולכן ???
תודה שקראתן 🙂