האם זה רק קורה לי??
זה קורה לי כמעט כל הזמן
אני מסתכלת במראה ושונאת מה שאני רואה.
לא מה שבפנים. לפעמים, גם זה.
מה שבחוץ. במיוחד, הגוף שלי.
זה לא תמיד. לפעמים, אני אוהבת מה שאני רואה, לפעמים מדיפה לא להסתכל יותר מדי.
למה אני לא יכולה לאהוב את עצמי איך שה׳ ברא אותי?
אני אף פעם לא יוצאת מהבית בנוח אם איך הבגדים נראים עלי, כשאני שמה לב שמישהי מסתכלת עלי, הביטה בי, אני מהר משתדלת לא לנשום כדי להיראות פחות שמנה, או יותר רזה.
אוף, זה משגע אותי.
אני תמיד משתדלת לשמור על עצמי, לאכול טוב, בריא, ולא תמיד זה כדי להיות יותר רזה, אלא בשביל ההרגשה, בריאה, חזקה, וטובה.
האם זה קורה למישהי אחרת? חושבת שכן (; );
אני מרגישה לא סגורה.
זה לא תמיד.
אבל אני חולמת אם היום שאני יוכל להסתכל ממראה ולהגיד, זה אני, אני יפה, אני טובה, שמגיע לי להיות שמחה עם עצמי ולחיות בלי דאגות כאלו, וסוף סוף להגיד, אני אוהבת את עצמי ולא אכפת לי מה שאחרים חושבים עלי, אני אני ❤️
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
9 תגובות
תראי;
תלכי למראה, תעמדי מולה.
מה את רואה? אותך, נכון!
עכשיו תעצמי עיניים ותגיבי לעצמך, אני יפה, אני טובה, אני בריאה, אני מהממת…(תעופי על עצמך לגמרי,בלי להתבייש!)
עכשיו תפקחי עיניים ותחייכי.
עכשיו את מי את רואה?
מישהי יפה, מישהי טובה, מישהי בריאה, מישהי מהממת, וכן הלאה…
פשוט, סתכלי על עצמך מזווית אחרת, הרבה יותר מעניינת.
בהצלחה, נשמה❣️
אהובה אחת, מה שלומך?
תזכרי שתמיד אוהבים אותך לא משנה איך את נראת, בסדר? את הכי חשובה בעולם, יצירה שלמה של הקב"ה, לא משנה אם את רזה שמנה יפה או מכוערת(ואת לא, בוודאות).
ואת יכולה באמת לומר לעצמך את זה במראה, זה עוזר.
תקביעי נגיד שכל לילה תגידי לעצמך משפט אחד טוב על עצמך, בסוף את עוד תאמיני לזה.
וזה אמיתי באמת, תאמיני לי, טוב?
הזדהות עמוקה ?
זה טבעי, גיל ההתבגרות מביא איתו גם את זה
גם אני, רזרוזה פצפונת ועם מחשבה שאני שמנה
זה בסדר עד שזה מגיע לרמה שאת לא יוצאת מהבית או לא אוכלת…
כאב לי מפוסטך.
לאהוב את עצמך זו עבודה, קשה. וזה כולל: להבין שאת שווה ומדהימה ומיוחדת כמו שאת, גם בלי יופי נדיר, ולקבל ולאהוב את הגוף שה' נתן לך, רק כי הוא שלך. תשנני את זה לעצמך בוקר וערב. את מהממת!
ב״ה אני די שלימה עם עצמי, ואני אוהבת את המראה שלי. אך ברור וברור שתמיד יש את הימים האלה שאני מסתכלת במראה וחושבת לעצמי: ״אוףף, איזו מכוערת! איזו שמנה!״ ובתוך תוכי אני יודעת שזה לא נכון. אני יפה. אני בכלל לא שמנה. אז דייי להכניס לעצמי מחשבות רעות!
תקשיבי, גם לבנות הכי יפות בעולם – גם להן יש ת׳רגעים שהן שונאות את המראה החיצוני שלהן. זה קורה לכולן! מי במינון גבוה יותר ומי פחות… אבל לכולם זה קורה.
זה קשה, ברור.
והכי חשוב – אף אחד לא מושלם וזה בסדר שזה ככה. כל אחד והמעלות שלו, הדבר שמייחד אותו, בדיוק כפי שאנו מקבלים את המעלות שלנו – עלינו לקבל באהבה גם את החסרונות שלנו ואפילו, עד כמה שזה נראה מוזר – לאהוב אותן! כן, כן! לאהוב אותן!
אני יודעת, זה קשה, והרבה עבודה עצמית. אבל בהחלט שווה.
אל תרגישי רע, כולנו לפעמים נופלות בזה, גם אלו שנראות לך שלא.
תתמקדי דווקא במה שאת כן אוהבת. פשוט תגידי לעצמך: אני מהממת! אילו עיניים יפות יש לי! איזה שיער יפה! איזה חיוך מקסים! אילו מידות טובות ב״ה ה׳ נתן לי, וגם חכמה ב״ה לא חסר לי! תראי את הדברים הטובים שיש בך, ואני בטוחה שיש הרבה!
ואולי שמעת את זה כבר הרבה פעמים אך איני יכולה לא לכתוב זאת כי זה כל כך נכון – מה שבפנים זה מה שעושה את האדם! המידות הטובות, המעשים הטובים, היושר. אלו הם הדברים החשובים באדם, וזה מה שעושה את האדם אהוב על הבריות!
בהצלחה מהממת♥️
וואו מכירה את המרגש הזה מקרוב וזה בכלל לא נעים!
אבל בתכלס הכול מתחיל בראש אם תחליטי שאת יפה ומדהימה וכל מה שרק עולה לך בראש ותעמדי מול המראה ותחמיאי לעצמך תראי שגם תרגישי כך כי בסוף הכול בראש!
מצטרפת לכל מילה :/
אני יפהההה
אני טובהההה
אני רזההההה
אני מוצלחתתתתת
???