אני נראית לכן רגועה? זה מה שקורה בפנים
שש. תירגעי. לא קרה כלום.
תחנקי את הצעקה, תשתקי,
שימי חיוך על הפנים.
כן, ככה. תמשיכי ללכת. לא קרה כלום.
אני מפחדת.
תמיד אפחד,
מלומר את מה שאני חושבת,
מלהביע את מה שאני מרגישה,
מלחייך,
מלבכות,
כשמישהו רואה ויודע.
והלב שלי ימשיך להיות גדול וכבד כל כך
והעיניים מעורפלות
כשארצה לצעוק, פשוט לצעוק לשמיים,
לעולם,
פשוט לעמוד באמצע, בין כל האנשים
ולצעוק צעקה ארוכה
כמו החיים עצמם.
לצעוק, לצעוק החוצה הכל,
ולא להשאיר כלום.
אבל אל תדאגו.
זה לא יקרה, כמובן.
שום דבר לא יזיז לכם את עור התוף, ולא את הלב.
אני אמשיך להיות בשקט,
ולעצור את הצעקה והדמעות.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
8 תגובות
ה.ז.ד.ה.ו.ת. ואין לי מילים חוץ מזה.
נשמההה ?
יואו.
כמה כאב נשפך.
איזה עצוב.
למה את לא מרשה לעצמך? למה?
והייתי חייבת להוסיף,
הכתיבה שלך מהממת!!
נוגעת וסוחפת.
לא משאירה אדישה.
יואו את כותבת פשוט מהמם… כמעט בכיתי..
את מהממת…אוהבת אותך…מקווה שתבחרי בדברים הנכונים
עכשיו אני יודעת שאת לא קרה ואדישה כמו שחשבתי.
תודה ששיתפת.
ופליז, תמצאי לעצמיך דרך להשתחרר. זה יכול להתפוצץ ואז יהיה מאוחר מדיי
אוייי. כואבב
אבל למה?!
תשחררי מתוקה.
מותר לך להביע מה שהולך בפנים.. ותרגישי טוב יותר אחכ.
כתיבה סוחפתת
אוצצצ למההה
אני כזאת גם האמת, אבל אני מנסה להוציא, למצוא למי לפרוק..
שאם לא יהיה צעקה ענקית, לפחות יהיה בכי קטן ליד מישהי שאני אוהבת…
אעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע.
בא לי לבכות.
אמא'לה.
אני מכירה
זה פחד מדחייה
שאין מה לפרוק ולדבר
כי ממילא אף אחד לא מתעניין
עד שלמדתי שזה רק בהרגשה
וכשתעזי תראי שאת אהובה( לפחות אצלי…)