לברוח…
זה הדרך הכי קלה מהכל
פשוט לקחת את הרגלים
זה הכל
להעלם לתוך הכוך
של עצמי
לא לחשוב
לא לראות
שום צד
שני
להירדם "בלי כוונה"
ואם בכלל
לפוצץ ת'יום
לסחוט אותי
עכשיו
לשבת על מחשב
שעות
ולשוטט
והעיקר
לא לחשוב
על מה שיש
להיתקל בזה
חזיתי-זה כואבב
ולטפל בזה
פי כמה זה שורף
ואין בי כח כבר לראות
את הנכון
והרצוי
ואין בי כח כבר לחשוב
על מה ואיך
הכל בנוי
איכן נובע?
מה קרה?
ולמה שוב אני שבורה
ואיך יוצאים
ומה עושים
ואין בי כח כבר בפנים
נשאר לי רק דרך אחת
לראות את מה שלא בונים
וזה בנוי מאמונה
שמשתרשת על שנים
של ניסיון
בניה עצמית
ואמונה כמעט עיורת
וקשה כ"כ להחליט
מה יכוון
אותי בדרך
בתקופות קשות קשה
פי מליון להאמין
ולכן הכל בוער
וצועק לי מבפנים
אנא! שלח לי בהירות
מה נכון
ומה יהיה
תן לי כח להחזיק
בחוט שמשתלשל
כבר עיפתי מלרוץ
רק נישאר להאמין
להאמין
ולהרגיש
שה'-
הוא האלוקים…
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
6 תגובות
לדבר עם העיניים.
גם כשאין לי יותר מה לומר.
אהבתי
בספר של ליבי קליין, "שמיים וארץ", לייבי אמר משפט מאוד יפה שהולך איתי הרבה.
הוא שאל את אסתי אם היא קוראת כל יום שלושה עשר עיקרי אמונה, וכשהיא ענתה שכן הוא אמר לה לשים לב שיש שם שלושה עשר "אני מאמין" ואפילו לא "אני מבין" אחד.
יואווווווווו שכחתי מזה…
הזכרת לי את זה ברגע מדויקק
תודה למקפיצת הפוסט ❤
ותודה גם לך
עכשיו קראתי בזכותך…..
אהבתי בטרוףףףףףף
את מלכה של העולםםםםםםםם
אין דברים כאלה
רואים את הרגישות שלך
שרופה עליך
מיכל