וגם לא לגור בחור
"אייי, אייאייי טיגינאייינאייאיי…" הצלצול החופר התנגן בעליזות, כאילו אין מחר.
הרמתי את הכיסא באיטיות.
"למה ככה אם אפשר אחרת?" קרצה לי דבורי והדגימה לי איך בדיוק היא שמה את הכיסא שלה.
"טוב לומשנה, ביי רבקה!" שלחה לי חיבוק אווירי ורצה מחוץ לכיתה, קלילה כתמיד.
ירדתי במדרגות, רואה את הצמה הארוכה של דבורי מתנפנפת לפניי. כשהגעתי לגרם האחרון, נזכרתי בספר מתמטיקה. אני צריכה לקחת אותו בשביל השיעורי בית..
~אוףףףף אין לי כח לעלות את כל המדרגות עוד פעם… וגם לא בא לי לסחוב את הספר בדרכים.. טוב לא נורא אני אעתיק מחר ממנוחי…~
*
שרכתי רגליים לתחנה. האוטובוס חולף על פניי בסערה, מלא בחולצות תלבושת כחולות.
~אויש למה התעכבתי?? מה לרוץ עכשיו? לא אין לי כח.. אני אחכה לזה שאחריו. טוב השגחה פרטית, לפחות בנסיעה אני לא אצטרך לשבת ליד כל הבנות מהבצפר.. רק זה מה שהיה חסר לי עכשיו!~
עליתי. תיקפתי והתרחקתי עד סוף האוטובוס, למושב האחד לפני האחרון. התיישבתי באנחה, מרימה רגליים על המושב. מתקפלת אל עצמי ותוקעת אוזניות באוזניים.
~מה זה השיר הזה? חופר.. אוף הכל משעמם… אין לי מאיפה להשיג שירים נורמליים!~
*
התעצבנתי וזרקתי את האוזניות לתיק. נברתי בו, מחפשת משהו לנשנש וכרגיל לא מוצאת כלום.
~לפחות הייתי עוברת בקיוסק..!~ צחקתי על עצמי.~בכלל אין לך שקל אחד בתיק, יא חיה בסרט~
התייאשתי מנסיונות החיפוש והתרווחתי על המושב, מרימה את המסיכה מהסנטר. מישו מגיע לשבת במושב משמאלי… ~יואו!! איזה אנשים מעצבנים למה הם לא יכולים לתת לי קצת פרטיות עכשיו??~
הודעה חדשה פניני. מה הבחורה רוצה עכשיו??
"רוצה להתקשר אליי ונלמד שיחה? משו ממש קצר ונחמד!" בטח קצר ונחמד, מלמלתי לעצמי בלחש. מתאפקת לא לצעוק. כותבת מהר הודעה. "גבירתי, אני עדיין בדרך הביתה. מה ללמוד עכשיו??"
~יואו, החסידית הזאת ממש קרציה לפעמים!!~ אחרי דקה מתעשתת ומוחקת את ה"גבירתי". שולחת לפניני.
*
המשך הנסיעה עבר לאיטו, כשאני בוהה בחלון וחושבת על החג הדפוק של הנוצרים ולמה הם מקשטים הכל בזהב ובצבעים יפים כאלה שגורמים לי להתעצבן על עצמי למה אני אוהבת קישוטים של גויים.
ירדתי במחלף הסואן. כמו תמיד, הלכתי הכי לאט שאני יכולה כדי שיהיה לי כמה שפחות זמן לחכות בתחנה הקרה, למה, האוטובוס לא בא לו להגיע מהר היום.
שוב חיכיתי, עליתי, שילמתי, ~אמאלה למה הנהג הערבי הזה מביא חברים לאוטובוס וצוחק איתם כל הנסיעה? בררר… הם מסתכלים עליי יותר מדי~ וירדתי בתחנה האחרונה… כפופה כמו זקנה, התיק מכביד עליי.
"אין לי כוח!!" צעקתי לאוויר הפתוח. הנהגת במכונית שעברה לידי הסתכלה עליי בעניין.
~די לא אכפת לי! תעזבו אותי, אני רוצה הביתה!!~
כאילו זאת לא אני העייפה מאתמול, שוב עוברת את המסלול הקבוע כמו בכל יום…
~עוד קצת, עוד קצת, עוד קצת רבקה את מגיעה הביתה~
*
מודדת את הצעדים, מנסה לזקוף גב- לא להיראות חרדית מסכנה, סידרתי את החולצה והנעליים והמשכתי ללכת. נבהלת מכלב, בורחת לצד השני של המדרכה ומשתדלת לא להיראות מדי מפוחדת… רועדת מפחד וקור, רוצה כבר בית חם… בית…
הנה הבית החמוד שלי!! "היי רבקה מה קורה? תוכלי היום להגיע לבייביסיטר?"
~מי צריך את השכנה הזאת עכשיו?? למען ה'!~
ניסיתי לחייך בנחמדות. "נראה כבר, בעז"ה".
"סבבה, טוב נדבר עוד"
~יופי היא הלכה.~
עוד 5 מטר, עוד 3, עוד 2—
*
כבר רואה מהחלון שליד הדלת את כולם יושבים ואוכלים, צוחקים. בלעתי גוש של קנאה ואת הדמעות, ונכנסתי.
התיק נזרק אוטומטית. הסוודר עף ממני אל הספה. אמא מופיעה מהמטבח, עם חיוך על הפנים והאחות הכי מתוקה בעולם על הידיים.
"רבקה!!!" אני נבלעת בחיבוק של אמא. טומנת את הראש בתלתלים הפלומתיים של אחותי.
"מה שלומך, מתוקתי?"
הרמתי את הראש, הרבי מהקיר ממול מחייך אליי וכמו נותן לי כוח…
נשמתי עמוק, ומבעד לדמעות חייכתי ועניתי:
"ברוך ה', עכשיו בסדר".
אני יודעת שמחר יהיה אותו הדבר. ובכל זאת…
~רעבע, נכון שזה שווה את זה?~
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
30 תגובות
וואווו
כתבת מהמםם
והסוף ריגש אותי ממש!!!
כשליחה בעצמי…
ובטח שזה שווה את זה!!!
תשתדלי לזכור את זה גם בדרכים, לא רק כשאת מגיעה הביתה 😉
ואם עוד אין לך, תקחי איתך תמונה של הרבי לדרך. אם זה נותן לך כח בבית, זה יתן לך גם בדרך 😉
קיצר את אלופה! תהיי חזקה!
ותזכרי שזה שווה לגמרי!!!
תודה. אשתדל באמת לזכור את זה תמיד
אייזה יפה!
אייזה יפה!
אייזה יפה!
אני פשוט לא יכולה
אני לא יודעת עם להגיד, חזק, מרגש או מרשים
פשוט וואווווווווו
פשוט, וואו
לנמק? אני לא מוצאת תמילים אבל.. אנסה
בהצתחלה רציתי לבכות איתך
די, די זה כל כך קשה. מה קשה? החיים.
כל תהליך ומרוץ החיים
ומרגישים בפינה, כי החסידית שולחת לך הודעה מעצבנת
ואת רואה משהו שאת מתלהבת כגון מודעה בוטה ולא צנועה ואז את אומרת 'אוו יופי עכשיו גם חוטאת נהייתי' בצניות
כל המעצבן הזה
הכל
ויש את הרגע הזה
שאת מול הרבי
אפילו בלי תמונה
הוא איתך
ואת מרגישה אתזה
ותפאום הכל עובר
ואת הכי מאושרת בעולם
הנה, נתת לי להבין את עצמי ואת המחשבות שלי!
בדרך (רבקה?) אוהבת! אוהבת! אוהבת! אחד הפוסטים החזזקים.
ואם היה אפשר להשים בלי סוך 'אהבתי' הייתי שמה לך עד שיסתיים הבטריה במחשב (וויש 100 %;)) חחח
אוהבתותךךךךךךךךךך
מאלפת אחתת!!!
רבקההה יקרה שלי!!!!
אני לא אומרת כלום.
רק משו אחד
א נ י א ו ה בת א ו תך!
באלי להכיר אותךךךךךךך
את ממהמת
את עם עוצמות
את מיוחדתתתת
תודה, במה זכיתי??
מהממת. בא לי גם להכירך!
יואוו, איזה יופי!!! כתוב ממש זורם, תיאורים חיים כמו שאני אוהבת!!
והתוכן- וואו, השארת אותי בלי מילים.
נ.ב. זה אמיתי, עלייך או שהמצאת מדמיונך?
תכתבי לנו עוד פליז!
תודה על המחמאות, אני מסמיקה ?
זה אמיתי.. (שיניתי כמה פרטים)
כתבתי פה.. פשוט בשמות אחרים
יאא. קראתי את זה בלי הפסקה לא יודעת מה משך אותי.
האמת לא ממש הבנתי את הסוף.. אבל זה היה יפהה בכל מקרה.
תודה. מי שכמוני תבין בטוח…
חח עכשיו קלטתי את הכותרת… מבינה אותך וואיווו. אבל ממש. דרך מבאסת…
כמה אמפתיה גרמת לי להרגיש!!!
לזה קוראים כתיבה מתוקה. (הגדרה שהמצאתי השניה בשבילך)
אוף. אני באמת חושבת שהכל שווה את הרגע הזה שאת מגיעה הביתה ויודעת שכן, וזה שווה.
כי אני, לא עוזר לי להגיע הביתה?
תודה. הנסיעות באמת הן חלק מהשליחות שלי במקום שאני גרה.. אבל שלא תטעו, גם אחרי שאני מגיעה אני זרוקה על הספה איזה שעה בלי לזוז… ורק ה' יודע איך למחרת אני מסוגלת לעשות את הדרך הזאת שוב.. (3 אוטובוסים וטרמפ ?)
יאווו
אני גרה 10 דק מהבצפר ומתלוננת כל היום?
אמאלאיזה קשה זההה
לפחות עכשיו את בלמידה מהבית, זה נןעד בדיוק לאנשים כמוך❤
וואי כתבתי את זה מזמןןןן. עכשיו אני באמת מרוצה מהלמידה מרחוק ?
איזה כתיבה! ואוו. יש לך את זה ברמות.
תמשיכי בבקשה. זה פשוט זורם בקריאה
אמאלהה
זה מהמםםםם
נגעת עמוקק כל כךךך
כל כך
כל כך
כל כךךך
את מטורפתת
הרגשתי פשוט את הקושיי והכאב שלךך
את הדמעות שבלעת לפנישנכנסתת
מעריכה אותך ברמותת
תמשיכי להצליחח
גם בשביליי??
אוהבתת❤❤❤❤
אויש וואו איזה כתיבה וזה-
אני יודעת שמחר יהיה אותו הדבר. ובכל זאת…
~רעבע, נכון שזה שווה את זה?~
שווה את הכל
יאעלההה.
איזה כתיבה! איזה מסר! איזה עוצמה! איזה רגש!
תקשיבי שאני פשוט אהבתי אתזה.
אינאין פשוט אהבתי אתזה!
ואותך:)
אני מעריצה אנשים כמוך.
תמשיכי להיות כזו!!??
ווואי אני מתהההההההה
הרגת אותי מצחוק??
כן אני יודעת שזה לא אמור להיות מצחיק אבל זה התאורים שלי אחד על אחד של הנסיעות שלי הביתה, כולל הישיבה בספסל אחד לפני האחרון בצד ימין? שוווונאת שמתיישבים לשמאלי כאילו מההה יש אוטובוס שלם לכו שבו שם!!
הנהג הערבי הכלבים שלנו והתאור של השכנה? מרגיש כאילו אני כתבתי את זה
אבל האמת אחרי 3 שנים של נסיעות כאלה, שעה הלוך שעה חזור… התרגלתי ומצאתי את המעלות נהייתי כמו בייבי שנרדם יותר טוב אם מישהו מנדנד אותו… אני עולה לאוטובוס ויושנתתתתת את החיים… בבוקר אני מנצלת את זה להאזנה לשירים החדשים (זהו שדווקא בקטע הזה אני מסודרת תמיד יש לי למה להקשיב:) בצהריים לשינה שינון באנגלית דיבור בטלפון או סידור התיק?
קיצווור אמרתי לחברות שיש להם מה לקנא בי הם מגיעות לכיתה טרוטות עיינים עם פרצוף כרית ואני בשיא היום והערנות שלי…
סוווו ד"ש חברה שותפה איתך בצרה ובואי נהנה ושיקפצו כולם ?❤
זה כל כך יפה והכתיבה שלך פשוט מעניינת, שתדעי:)
למה לא העלו את התגובות שלי שהגבתי לבנות?
אה עכשיו אני רואה שכן העלו. תודה :))
וואו. מהמם
יש לך כתיבה מענינת פחד.
וואו. אותנטי אותנטי אותנטי. תמשיכי ככה.
וואי את מזכירה לי את עצמי..
אני מכיתה א' נוסעת לביס באוטובוסים רק שביסודי הביס היה קרוב לבית.. אבל מאז התיכון (שנה וחצי, שבינתיים כבר יותר מחצי שנה מהבית?) הנסיעות הם כאב ראש אחד גדולל!!
כאילו זה לקחת בד"כ 2 אוטובוסים(אם אני יוצאת ממש ממש מוקדם אז אוטובוס אחד) + טרמפ/2 טרמפים – תלוי כמה ה' אוהב אותי באותו רגע? ורציני שהטרמפים זה הכיי סיוטט זה לעמוד שעות ולחכות.. ובמיוחד כשמסיימים ב4 בחורף אני באה הביתה פשוט בערב וזה הרגשה סיוטית לחזור הביתה בחושך..(כי כבר ב5 מחשיך ואני באה ב5ורבע-וחצי כזה..) קיצר על כל הדרך שלי ומה אני עושה בדרך זה יכול לקחת בלוג שלם??
קיצר כתבת ממש יפה ואני מש מזדהה.
❤❤❤
דיי!
הייתי בטוחה שאני החב"דניקית היחידה שנאלצת לנסוע בטרמפים.
רוצה לפרט לי? איך את לוקחת טרמפים? עומדת בצומת ומושיטה יד? את עולה רק על רכבים של נשים או גם של גברים?
אני יותר מאשמח אם תעני לי, לדעת שאני לא היחידה.
???
לאן נעלמתן…
היי את ממש ממש לא היחידהה❤❤
אפשר אולי לפתוח קבוצת תמיכה לטרמפיסטיות;)
אני כבר כמעט 5 שנים בטרמפים חח מרגישה זקנה
לוקחת בדכ רק נשים או גברים חבדניקים (אל תשאלו אותי איך אני יודעת, אינטואציה.. הכי טוב לקחת רק נשים – וזה מה שבדכ אני עושה)
אני לא מצביעה כדי לעצור, ממש במצבי קיצון ואם אין מישהי אחרת שתעשה אתזה.. לא נעים לי, ובדכ אני עומדת במקום שיודעים שמחכים לטרמפים..
עוד שאלות? מוזמנת בכיף❤
אוקיי את לא הז'אנר שחיפשתי.
אני שליחה. אני עומדת בטרמפים במקום שלא נוסעים בו חב"דניקים. אני ג"כ משתדלת לעלות רק על נשים אבל לא כ"כ הולך לי… ואני חייבת להצביע אחרת לא יעצרו.
בקיצור: קשה לי עם זה נורא ומסובך. באסה
הלוואי שהייתי צריכה לעצור טרמפים ליד הכפר
מעריכה אותך בטרוף!!!!