אבודה
עיניים גדולות, מבט גלוי. קטנה כל כך, נאבדת. חיוורת, מאבדת את הדרך. הכל מתבלבל, הכל השתנה. והיא לא מבינה דבר. מנסה להאחז בידוע, במה שמוכר.
לכו תסבירו לה שלא תמיד זה טוב.
שלפעמים המוכר זה רק איזור הנוחות שאין לה כח לעזוב.
שפעמים, המוכר זה המקום הראשון אליו היא מסתובבת, כי הוא הכי מוכר, הכי ידוע.
ואפילו שהיא יודעת שהתוצאה תהייה כואבת, היא בוחרת בה, כי היא לפחות מוכרת.
לכו תסבירו לה שהבחירה שלה שגויה. שהיא תתחרט עליה, שלא תהיה עוד דרך חזרה.
שעכשיו היא עוד יכולה לחזור, לשוב אל עצמה.
אבל תיכף יגמר הזמן והכל יהפוך לבלתי הפיך. תיכף השמש תרדם ולהעיר אותה שוב תהיה משימה בלתי אפשרית.
לכו תסבירו לה שערפל של מילים זה כיסוי נפלא, אבל לא כדאי.
שלהתחבא מתחת לשמיכה, באיזשהו שלב, כבר לא תהיה אופציה.
שלהסתיר את הסוד, זה לא יעזור לה. כי הסוד אולי יהיה שלם, אבל היא תהיה שבורה. לרסיסים.
לכו תסבירו לה שאם היא תמשיך, הצלקות יישארו לתמיד. כי צלקות לא חולפות. לא אלו של הגוף, ולא אלה שבלב.
שצעקת הנשמה לא תגווע בקרוב, ואם היא תגווע, לא תהייה לה תקווה. כי חיים, אפילו של כאב, חיים הם. אבל המוות הוא אכזרי בגלל שהוא סופי.
לכו תלחשו לה את אלו המילים. לכו תכוונו אותה בביטחה, תסללו לה את הדרך.
כי אני כבר התייאשתי, ניסיתי לדבר אל המוח וגיליתי שמי שמקשיב הוא הלב.
והוא עקשן, הלב.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
41 תגובות
אמאלה בטיי
הזדהתי עם כל מילה
כאילו כתבת את זה עלי
וואו
מראה מול הפרצוף זה מפחיד, מאוד מפחיד
אותו דבר בדיוק ?
הגבתי לכן וזה ירד למטה?
בולעת את הרוק.
נושמת אוויר.
בטי אין מילים
את מהממת
שיא
פשוט—–
וואו.
וואו.
תודה אני זו אני בשם בדוי (די ארוך יש לציין?)
אוציייי בטי מזדהה כלכךךךך
למה נכנסת לי לרגשות וכתבת את זה????
את מוכשרתתתתת
תודה!
התגובה שכתבתי לtickal ולחיה מיועדת גם לך?
אמאלה בטיי. זה היה נדייר. אני אוהבת ממשש את הכתיבה שלך, אז רותקתי ממש. וזה כאוב ממש, אוף. ופשוט אין לי מילים מרוב שאהבתי. אוהבתת, ובהצלחה נשמה, במה שלא יהיה…
תודה גלים!!
וכן, זה ממש פוצע (כשאני קוראת את זה שוב.. ?)
אמן, בעז"ה?
נגעת בי!
בעיקר המשפט וחצי האחרון.
תודה..
ואי.. הכתיבה שלך…
"ניסיתי לדבר אל המוח וגיליתי שמי שמקשיב הוא הלב"
כל כך נכון…
שנצליח להקשיב אל המוח ולפעמים להרפות ולהרשות ללב לדבר??
אויש, הלוואי?
תודה נשמה שאת!
מותר לפעמים להרפות 😉
אבל לשמור על גבולות✋?
הצלחה לכולנו ?
וואו בטי.
ישר ישר למחברת. שישמר שם, מגיע לו.
ומגיע לך. את נשמה גבוהה, הישר מכיסא הכבוד, ורואים את זה. ממש.
אחת הראשונות שהערצתי באתר.
ויש לך כתיבה מדהימה, אגב. סליחה שאני מתייחסת רק לזה, כי גם התוכן מדהים, ובטח אליו יותר התכוונת שישימו לב, אבל רק שתדעי-
י-ש ל-ך כ-ת-י-ב-ה מ-ד-ה-י-מ-ה-! ואת יודעת לבטא תוכן בצורה של 'וואו'!
אוהבת!
תודה אביגיל?
אויש, אני מסמיקה☺️ זה הדדי, מעריצה אותך גם!
ממש שמחה לשמוע שעברתי טוב את מה שהרגשתי..
חיממת לי את הלב?
בטי אין לי את זה בלהסביר(אם את ממש רוצה אני יכולה ללחוש:))
זה היה מדהים! יש לך לב מרתק ורגיש.
הכתיבה שלך וואו,אהבתי
אויש, נכון..
תודה אניוואן!
אם כל המשתמע מכך??
אמהלה בטיי זה היה כואב מדי.
שווה לעבוד על עצמינו ולהגיע למצב שבו המוח שולט על הלב ולא לאכול את עצמינו חיים שלמים.
נכון, את ממש צודקת.
רק איך?
מי?
מי הסכים לך לכתוב את הרגשות שלי????בטי את מוכשרתת!!
אין אין אין זה פשוט יפה!!
לא בעצם יותר מזה
זה מדהים
קיצור, הבנת שאהבתי;)
חח תודה!
כן, הבנתי☺️?
עצוב לי שהזדהית..
גם את, ליה.
תאמינו שהכל יהיה טוב בסוף, ושתמצאו את האומץ שאתן צריכות.
שולחת לכן המון כוחות❤️
תאמינו שאתן מסוגלות!
בטי את פשוט..
נגמר לי המילים
כתבת את מה שקורה אצל כולנו
כן, כל אחת יכולה לזהות פה את עצמה הגם שהתכוונתי למשהו ספציפי.
תודה הגיגית!
את כתבת את המשבר של כל בן אדם.
וזה כאב, הכי עמוק שאפשר.
כואב לחזור לאותם ימים טרופים,
בו אין צדדים. צד אחד הוא לא אופציה,
וצד שני גם הוא, לא אופציה,
לאותם ימים בו אין ראש ורק לב,
אין הגיון, אין שכל. רק לב אחד קטן,
אבל שבור לרסיסים.
אוףף ! כל כך ׳אוף׳ לי מבפנים.
כותבת הפוסט, קבלי לייק על הכתיבה שלך ועל התוכן.
תודה לך!
הותרת אותי ללא מילים לכמה רגעים..!!
זה היה חזק, עוצמתי ומתואר כל כך מדויקק
אוי בטי כמה שאני אוהבת אותך.
והפוסט הזה גמר אותי. סופית.
נגעת נקודות נורא רגישות:(
אין לי מילים.
את פשוט מוכשרת!
תודה פרח פורח ובת מוזרה על המחמאות!
אתן מתוקות!
בטי,
אני בלי מילים פה וזה לא קורה הרבה.
שיהיה לי אני אחזור.
מבטיחה.
מחכה לך..
חזרתי..
את נגעת בי.
אני חושבת במקום הכי עמוק בלב שלי.
אני, אני באמת לא יודעת מה להגיד.
אולי תודה על הטלטול הזה ואולי אוף על זה שאני כזאת.
אני אבחר להגיד תודה.
אוף. בבקשה. (גם לי אין מה להגיד..)
מבינה אותך הכי בעולם! אולי כי הפוסט הזה היה מכוון אלי, רק כתבתי בגוף שלישי..
מקווה שהוא עשה לך טוב?
אבל אני לא אפסיק לדבר אל הלב עד שהוא יבין.
הלב שלי, ושל עוד כמה אנשות שאני אוהבת מאד.
Motek!! שמחה לראות אותך!
ואת צודקת. תמשיכי. יום אחד הוא יבין.
אבל עדיף שהיום הזה יבוא מהר, נגדיר את זה כך..
אהבתי את המילה "אנשות". סלנג חדש? ממש חמוד! שוקלת לאמץ?
ובהזדמנות הנדירה הזו אשאל: לאן נעלמת? או לכל הפחות, חזרת לצמיתות?
אינך חייבת לענות על שאלתי אך אשמח אם תועילי בטובך לעשות זאת.
בברכה,
בטי?
אמא. בטי.
צימררת אותי עכשיו.
הזדהיתי ברמות קשות.
מה זה הדבר הזה??
תודה על הפוסט המדהים והנוגע הזה. בטי.
תודה לך טושית?
??