יום אחד את תביני

כן, ילד, יום אחד אתה תבין.
יום אחד נבין שנינו. ועד אז, עד אז,
כנראה שאנחנו צריכים לא להבין.
רק תישאר פה לידי, אני אלחץ לך חזק את היד.
אולי אתה אפילו תבכה, אולי. או רק תדמע.
אולי תתן בי אמון.
ילד.
ילד קטן, שכבר ראה הכל.
עיניים כחולות, כבר לא תמימות.
ילד-גבר, מחושל. זקן.
מותר לך, מותר להיות ילד.
רק תישאר פה לידי,
אני אוהבת אותך.

ילד, יש עוד טוב בעולם, נגלה את זה ביחד.
יום אחד אני אקנה לך משחק, אולי כדור או קורקינט, ואתה כבר לא תסתכל עליי כאילו הצעתי לך למצוץ מוצץ.
אולי אני אוכל שוב לשמוע את התמימות בקול שלך, קול צרוד של איש זקן.
יום אחד זה יקרה.