כל כך חיכיתי ובסוף..
כל כך חיכיתי לרגע הזה שבו אהיה בחופש.
וזהו, הוא הגיע
ביום הראשון קמתי ב1, צריך לנצל, לא?
קמתי, אכלתי, ואז פתחתי תסידור ואז
ככ צפוי, בהיתי, לא באמת התפללתי רק הפכתי תדפים
ואז סדר יום כזה- אוכלת, במחשב ועולה למיטה
בלימודים, סדר יום כזה נשמע חלום, אבל בפועל זה סיוט בשבילי
אני מגיעה לערב עם הרגשה של מה עשיתי היום,
לא התקדמתי בכלום, הרגשתי פספוס, יום מבוזבז
מכיף נהפך לסיוט
נזכרתי בלימודים איך לפני התפילה הייתי אומרת יום יום ותניא ופרק מא ואחרי התפילה תהילים ובסוף היום מנחה,
נזכרתי איזה כיף זה היה להפגש עם החברות לדבר, לשוחח.
נכון, היה סיוט לגמור כמעט כל יום ב3, היה סיוט הלימודים
אבל, הרגשתי מלאה.
ככה התחיל להראות החופש שלי,
אבל אני החלטתי שהחופש לא באמת יהיה חופש, יהיה חופש מלימודים אבל לא ממעשים
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
12 תגובות
חני, את שיקפת בדיוק את החופש שלי?
מאחלת לך המון בהצלחה עם ההחלטה הלא פשוטה שלך!
אוהבת אותך❣
יפהה
המשפט האחרון ממש חזק
"חופש ללימודים, לא ממעשים"
אהבתי!
את אותו חני מהפוסט למעלה?
וכל הכבוד לך. מעריכה
ואייי!!! גמאני בדיוק ככה!!!
העתק הדבק!!!
אוהבתותך?
ואווו את מדהימה!!
גם אני הרגשתי ככה בתחילת החופש שהיום שלי פשוט מבוזבז ואני לא עושה כלום… זה היה מבאס…
עד שהחלטתי לקחת את עצמי בידיים 🙂
ממש אהבתי את השורה האחרונה שלך!!
וואוו בהצלחה!!
כל הכבודד
כתבת ממש חמוד!!!
מאחלת לך בהצלחה ענקית!!
וגם לי;)
חני כל הכבוד לך!!
לוקחת את הבונות שלך ופועלת… הלוואי עליי
למרות שאני בנאדם פעיל מאד
החופש שלי מרובה בדבריפ אחרת אני נכנסת לדיכאון עמוק:))
אבל אשרייך!! הבה
ווואוווו כל הכבוד!
יאוו מזהה לגמרי!!! אך לקחתי החלטה, שאם אני בחופש, אני לא גם בחופש מלהגיד תניא ויום יום כמו פעם…
וברגע שהייתי החלטית להשתנות, באמת הצלחתי והתחלתי לדקדק בפרטים הקטנים ?
ואו חני אני כ״כ מזדהה איתך שאת לא מבינה עד כמה!!!
קורה לי אותו דבר ומתארת לעצמי שלהרבה בנות אחרות גם?
משהו שמאוד עוזר לי זה לכתוב בדף את סדר היום שאת רוצה שיהיה לך או פשוט לכתוב את המטרות שאת רוצה להגיע אליהם ביום זה
מאחלת לך בהצלחה❤️
אצלי זה לא ככה…
בחופש כשאני ב"ה מתפללת – אני מתפללת מרצון! לא כי הבצפר מחייב עכשיו ולא נעים מהחברות ובכלל אני מעדיפה לקרוא ספר / לדבר עם חברה/ ללמוד למבחן…
חוץ מזה שגם כשאני על המחשב אני עושה דברים שמנצלים את הזמן – לומדת כל מיני דברים, משתתפת במבצעים, עושה עבודות (דברים שנותנים לי לעשות בתשלום), או נכנסת לשותפות בדרך ויוצאת עם כל מיני תובנות מחכימות 🙂
אז למה לא חופש?
טוב האמת שהקורונה קצת שינתה לי את האהבה לחופש, כי אני מעריכה את השעות האלה שבהם אני פוגשת חברות ולא סובלת בהם, אבל איפה שהשם שם אותי – במקרה הזה בחופש – אני מרוצה! לכל זמן יש את היתרונות שלו…
מבינה אותך ממש!!
ככה גם התחיל החופש שלי עד שתפסתי
את עצמי בידיים…
אבל שתדעי שאחרי שאת גומרת תפילה והכל ממלא אותך כזה סיפוק שזה באמת שווה!
בהצלחה יקירה!