מאז שהכרתי אותה השתנו חיי, היא הייתה הכל בשבילי.
באותו תקופה עברתי ניסיון קשה והיא הייתה שם בשבילי.
כשכמעט נפלתי רוחנית בעקבות הקושי היא זאת שהצילה אותי.
כשהייתי צריכה עידוד או חיזוק היא נתנה.
בזכותה הגעתי למה שאני היום.
היא הכירה אותי כ"כ טוב שרק לפי מבט אחד היא הבינה מה עובר עלי.
גם כששידרתי שהכל כרגיל .
תמיד כשהיינו ביחד היה לנו כיף. נהננו מאוד אחת עם השניה.
צחקנו, השתוללנו, השתחררנו. ו… בקיצור-
כל אחת צריכה חברה כזו.
אבל לא שמנו לב שלאט לאט הקשר נהיה מידי תלותי ומידי קרוב…
עד שהיא בחוכמתה קלטה את זה ופתחה איתי את הנושא בעדינות.
בהתחלה היה לי קשה אבל הבנתי אותה. ידעתי בעצמי שזה לא טוב.
אז שיחררנו ואחר תקופה הקשר נהיה בריא לחלוטין של חברות אמיתיות.
לאחר תקופה היה בלאגן בחבורה שלנו (לא קשור אלינו)
ובעקבות כך היא עברה לחבורה אחרת שכל השנים היא שאפה להכנס לשם
האמת? קצת פחדתי אבל אני לא אחת שקושרת אלי בנות.
דיברנו על זה והגענו למסקנה שזה לא יעשה כלום כי זה לא חברות שאפשר להפריד.
לאט לאט פסקו היציאות המשותפות. אחר כך היא הפסיקה להתקשר וכו'
לא נלחצתי כי ידעתי שהיא עסוקה בליצור קשרים ולהתמקם.
מה גם שידעתי שהן חברות של צחוקים טיולים ואני החברה שתמיד אהיה שם בשבילה.
אבל… זה כבר התחיל להציק שהייתי מתקשרת אליה ובחיים היא לא חזרה ואם היא חזרה אז אחרי 3 ימים
(בסמינר כבר לא דיברנו בכלל למעט שלום או בוקר טוב)
אני ידעתי שהיא אוהבת אותי. היא בעצמה התנצלה שהיא קצת הזניחה אותי…
חלף הזמן…. 4 חודשים מאז ועדיין…. אני מתגעגעת.
החבורה שלי התפרקה ונשארתי בודדה כשמהצד אני רואה אותה נהנית של החיים ואני נואשת
באיזשהו שלב הפסקתי להתקשר או לכתוב אלא מידי פעם וכך גם היא.
ופתאום גיליתי ש…לא נעים אבל… אני מקנאה בחברות שלה…
שאני והיא בקושי מדברות והן כל החיים יוצאות איתה/מתכתבות/מדברות/טיולים וכו'…
(חשוב לי להדגיש שאין ביננו תיסבוך,
אבל בגלל שעכשיו אני בלי חברות זה יותר מפריע לי)
מה אני עושה? אני ממש מתגעגעת אליה! (אציין שלא חנקתי אותה או עשיתי לה רע. להפך, זרמתי עם המצב)
ופללייזזז אל תציעו לי לעזוב אותה ולחפש חברות אחרות כי זה חברה שאין לה תחליף
אני אוהבת אותה והיא חלק משמעותי בשבילי.
אולי אני פחות חשובה לה אבל היא חשובה לי מאוד
איך עוזבים נפשית חברה שאני מרגישה שאני פחות מעניינת אותה?
ואיך מוצאים חברות בכיתה שאת כבר הרבה זמן מכירה אותם והן לא הסגנון?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
3 תגובות
איזה חמודה איך שכיבדת את הרצון שלה להתרחק ונתת לה את המרחב שלה..
לוידת מה להגיד לך חוץ מזה אבל תדעי שזה לא מובן מאליו בכלל
וכל הכבוד לך
תודה חיים!
ולמה שאני לא אכבד? אני צריכה אותה בתור חברת אמת ולא בתור חברה בכפיה.
בכללי אני בקטעים האלה מאוד שיכלית . אוהבת שאוהבים אותי ורוצים בקרבתי באמת!
היי, איזה מהממת את:)
נכון שכתבת שלא נכתוב לך לעזוב אותה ולחפש חברות אחרות, אבל את ממש תכעסי עליי אם אני אגיד לך את זה?
תשמעי, לעזוב אותה זה לא חייב להיות שינוי קיצוני או משהו 'רשמי' כזה, אלא טבעי לגמרי. את יכולה עדיין לשמור איתה על קשר כמו שהיה עד עכשיו, אבל במקביל תצרי קשרים עם עוד בנות וככה יצא שמתי שהיא לא יכולה לדבר או שהיא עם החברות שלה, יהיה לך גם עם מי להיות ולא תרגישי לבד. מבינה? אני יודעת שזה קשה, גם אני הייתי במקום הזה.. ההרגשה הזאת שבחיים אני לא אמצא מישהי כמוה- מוכרת לי ממש. אבל, את לא צריכה למצוא מישהי כמוה, היא יכולה להיות גם ממש שונה ממנה- את רק צריכה להרגיש איתה בנוח, ושכיף לכן ביחד:)
בהצלחה אהובה, תעדכני בהתפתחויות🥰