עצוב קצת בלב…
לכל מי שאי פעם נפגעה מחברות הרסנית
את יודעת היה בך הכל
אבל עכשיו לא נשאר בי כלום
שיחקת בי בליבי
בנשמתי
כאילו הייתי עבורך ככלי ללא הופכין,
את מלטפת את שערי
ואומרת לי שאת מתגעגעת
ואז מאחורי הגב בי מתעתעת
שופכת עלי כלי של מי שופכין
מי חשב ומי ידע
שלאדם אחד יש שני פרצופים
כל כך דומים
כל כך שונים
אבל את יודעת משהו
את והחיים
לימדו אותי משהו חשוב
לא להיות מידי תמימים
הדברים הקשים הם אלו שמחשלים
שבונים אותי לחיים האמיתיים,
ובכל זאת,
לא אפחד לתת אמון כל פעם מחדש
על אף ולמרות שיש שחקנים בחיים,
ואף על פי שיכול להיות שאפגע שוב
אתן עוד הזדמנות ועוד אחת לאהבה
כי לפעמים זה שווה את הכאב של אחת ל…
אל תעשי את זה לעצמך שוב.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
10 תגובות
לא לא!!
אל תפלי לזה שוב.
מתחננת!
יואוווווווו
???
טלי.
איזה אלופה וחזקה את.
תזכרי את זה.
הוי.
הלב שלי
?
ואאוו טלי.
הצלחות.
❤❤❤
מעריכה אותך, שלמרות שנפגעת את מוכנה לפתוח את הלב.
רק, בבקשה בשבילך תזהרי, תשימי לב מי באמת אוהב…
(זה קשה, מי כמוני יודעת)
.
שולחת כוח❤️
חייבת להגיב. פשוט חייבת.
אז דבר ראשון, אני מצטערת בשבילך, זה באמת קשה ועצוב, אני גם חוויתי כזה מקרה.
אבל באתי להראות לכן את הצד השני, את הצד שלי. החברה שכביכול 'בגדה', ויוצאת רעה, ואכזרית, וחסרת לב, ועוד תיאורים כיד הדמיון הטובה עליכן..
הייתה לי חברה שבמשך שנה שלמה ניסיתי להתחבר אליה. לא הבנתי שהיא לא רוצה אותי, לא רציתי להבין. והיא פגעה בי אינסוף. עד שאחרי שנה וחצי החלטתי לשחרר. זהו, לעזוב. לחפש בנות אחרות יותר נחמדות ממנה (כאלו היו הרבה..)
ופתאום הגלגל התהפך- היא התחילה להתחבר אלי. יותר מדי. אבל אני? כבר לא רציתי. נמאס לי. אז הצגתי כאילו אני כן, אולי זו לא הייתה הדרך הטובה, אבל שחקתי אותה חברה שלה. חברה קרובה. אבל לא רציתי אותה, פשוט לא רציתי. היו לי כלמיני טאקרים איתה מתחילת י"א. ואז הכרתי כמה בנות חדשות שלוידת מה נזכרתי בהן פתאום, אבל התחברתי אליהן. אוהו התחברתי. סופסוף יכולתי להשתחרר, כי גם היא מצאה חברה טובה אחרת. מפה לשם עברו כמה חודשים, והחלטתי לעזוב אותה סופית. להתנהג איתה כמו עם כל ילדה אחרת בכיתה, כי היא פשוט לא מתאימה לי, ואני לא רוצה להתחבר אליה יותר מדי. לא צריכה אותה.
אז תמשיכו להוציא אותי ילדה רעה ואכזרית, בלי להבין בכלל את מה שעומד מאחורי. את השנתיים של הסבל שעברתי, עד שסופסוף יכלתי להשתחרר מזה. פשוט תמשיכו, ההפסד שלכן, אני הרי יודעת את האמת העצובה.
נ.ב
שלא תחשבו, אני ילדה חברותית מאד, כל הסיפור הקשה איתה היה בנוסף למלא חברויות אחרות, וזה עדיין תפס אצלי מקום כלכך גדול.
טלי.. את ענקית מהחיים.
הכתיבה שלך מהממת?
איי, זה היה כואב לי
וואי בנות אני קוראת את התגובות שלכן וזה מעודד וזה רק עושה לי חשק לכתוב לכן עוד..תודה!