מה שרואים מכאן… /5
"איזה מוזרה היא, ממש הזויה", שמעתי את המשפט בעודי אוספת את הספרים והדפים לתיק לאחר שהשיעור הסתיים.
"המורה חנהלה בננהלה" ענתה לה השניה במנגינה מותאמת מלווה בלעג. שתיהן גיחכו ובנות נוספות ציחקקו לידן.
"ואיך היא נראית, הבגדים בטח מיד שניה"
"תעזבי יד שניה, לפחות שיהיה לה מבחר, לובשת כל הזמן את אותם שלושה הבגדים", ענתה לה אחרת.
הנחתי את התיק חזרה על השולחן והבטתי בהן המומה.
"בנות, איך אתן מדברות? אני פשוט המומה", אמרתי להן נרעשת.
"לא, המורה, זה סתם…" אמרה אחת מהן, נבוכה.
"כן, זה סתם בצחוק, זה גם לא מעליב אותה" אמרה מישהי.
"מה זאת אומרת לא מעליב אותה?" שאלתי מבולבלת
"המממ… היא יודעת שככה קוראים לה… אהה.. הרבה פעמים גם אומרים משפטים כאלה בסביבתה ואף פעם היא לא הראתה שמפריע לה. באמת שלא אכפת לה, היא לא נפגעת מזה" סבירה מישהי בניסיון להראות לי שאין מה לקחת ללב ואולי הן אפילו עושות לה טובה. אולי גם יש מצב שהיא אפילו נהנית מזה….
"את האמת שזה לא משנה בכלל. אני ממש המומה ו…. וכואבת!! במשפט הראשון ששמעתי עוד חשבתי שזה מדובר על בת אחרת בכיתה וגם צרם לי. איך אפשר לדבר על בן אדם ולא משנה בן כמה הוא בצורה משפילה ומקטינה? ואחר כך שהבנתי שמדובר על מורה שנותנת את נשמתה עבורכן. לא מורה שמשפילה, צועקת, פוגעת.
מורה שיושבת שעות על גבי שעות וטורחת להכין שיעורים מרתקים לתלמידותיה.
אז נכון שהיא מורה מקצועית.
נכון שלא תמיד אתן אוהבות את שיטת הלימוד שלה.
נכון ש… אתן לא אוהבות אותה… אבל אין כזו מצווה בתורה שמחייבת אתכן לאהוב מורות.
אתן כן מחויבות בכבודה!
גם אם היא לא שומעת וק"ו אם זה בפנייה. אין צורך לחזור על כל פתגמי חז"ל בנושא כדוגמת המלבין פני חברו וכו', נכון??
יש כאן עניין של מידות! עניין של אנושיות!
ואתן פוגעות רק בעצמכן בהתנהגות כזו.
ולכן אני מאוכזבת, פגועה ו…." הפסקתי לדבר. לא יכלתי להמשיך. לקחתי את התיק.
והבנות הביטו בי המומות. ראיתי את הבלבול על פניהן. הן באמת לא הבינו למה לקחתי את זה קשה. עד שאחת מהן העזה לשאול "דוגרי" כמו שהן אוהבות לומר.
"המורה, באמת לא התכוונו! אבל… למה את פגועה? כאילו… " היא שתקה והבנתי שהמשך המשפט שלא נאמר הוא: כאילו מה הקשר אלייך.
"אני אגיד לכן למה" הסתובבתי אליהן חזרה.
"כי כשאני רואה את ההתנהגות הזו אני שואלת את עצמי מה אני עושה כאן. אני מבינה שאולי נכשלתי בדבר הבסיסי והחשוב ביותר- לחנך! כשהלכתי ללמוד הוראה, כשלקחתי על עצמי את חינוך הכיתה שלכן, אתן בטח מבינות שזה לא היה רק כדי ללמד את מקצועות הלימוד. זה. היה בראש ובראשונה לחנך לערכים, למצוות, למידות"
הן שתקו נבוכות, חלק גמגמו ואמרו מילות התנצלות למרות שהן ידעו שאני לא הכתובת.
ושאולי בכלל לא צריך לומר,
צריך לדעת מה לא לומר….
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
3 תגובות
זה באמת קטע הזוי שאני אישית (כן כן – מודה באשמה) גם צריכה לעבוד עליו. משום מה כשזה מגיע למורות, כל המילים היפות וההקפדות על לשון הרע פשוט עפות – פורחות להן…
אאוצ’. תודה על ההזכרה לקראת שנה הבאה:)
אימאלה
ואי סליחה המורה
לא התכוונת לפגועע
אני אשתדל לאא להתנהג כך יותרר
תודה על הפוסט
אני ממש שונאת שצוחקים על מורות.. בעיקר מסיבה של אנושיות בסיסיתת! תודה על הפוסט הזה