תהייה צורבת
לפרק הקודם
מי שיש לו 'למה' שלמענו יחיה, הוא יוכל לשאת כמעט כל 'איך'
"אדנאן", סרילה נועצת בבן אחותה עיניים נוגות, "אתה תלך אליהם?", בשאלה יש בקשה נרגשת, מעין היאחזות בקרש הצלה חמקמק.
"אבא של מיכאל יסכים?", הוא מתעניין כאילו בתמימות, יודע שלא. שיפתח לא סתם הזהיר את לבוש השחורים ההוא, שאין מי שישלם כופר עבור מיכאל.
המבט הנוגה מתכהה עוד יותר, ובחדר הגדול נשמע רק קול המטבעות המרעישות בתוך השקיק הקטן, "אתה תציל אותו?", סרילה שואלת שוב, מתחננת על נפש בנה.
ואדנאן יודע שהוא חייב, הוא היה צריך להזהיר את מיכאל, לספר מה שמע, ולדאוג שלא ילך דרך הרכס אלא דרך הכפרים.
אבל לא היה לך מתי, לא פגשת את מיכאל אחרי ששמעת את השיחה. הנפש שלו מנסה להתגונן, ללמד על עצמו זכות.
"כן, דודה. אני אלך", אלך, ואבקש ממיכאל סליחה שלא הזהרתי אותו, אלווה אותו לבירה.
ותישאר שם? קול מפתיע מתעורר בתוכו.
לא נענה.
הא לך אדנאן, ביקשת להתנער מהמחייב, והתחייבת בנפשו של האחר.
הוא נוטל בשתיקה את שקיק הכסף, ויוצא אל האורווה, מנסה לאזור את האומץ שמעולם לא היה לו.
נוסע ליער.
—-
"אביך מסרב לשלם עבורך", החוטף 'שלו' נכנס לאוהל, מביט בו מלמעלה למטה במבט שהרוע והאכזריות שולטים בו.
"אין לנו מה לעשות איתך כאן, ואנו לא נותני לחם חסד", אל כליף מדבר, לא בודק שהשבוי שלו עוקב אחר מילותיו, הוא יודע שהוא מאזין לו בהמתנה נחרדת לגר דינו.
"יש לך עד מחר בבוקר", הוא לא הסביר מה בדיוק י ק ר ה מחר בבוקר, ומיכאל לא נזקק לו, הוא ספג בשקט את הבעיטה שיכלה בקלות להפיל אותו ולשבור כמה מעצמותיו אילו עמד על רגליו, והמתין בכוח עם הדמעות, עד שהחבורה תעזוב את האוהל לטובת שמירה מצידו החיצוני.
וברגע הזה, שהסכר מתמוטט, והדמעות פורצות החוצה, מיכאל מבין שיש דברים שלעולם לא יוכל להתרגל לחסרונם.
אחד מהם, זה הידיעה שאבא תמיד יגן עליך, ויאהב אותך, רק כי אתה שלו, חלק ממנו.
לא משנה מה אמרת, רצית או האמנת בו.
ומתוך תחושת הבגידה הצורבת, והידיעה שאביו סירב להציל את חיי בנו רק בגלל מי שרצה להיות, הוא פונה למי שידע שהוא אבי יהודֵי העולם, אל בורא העולם.
טעיתי, אני יודע.
לא לשם כך בראת אותי בעולמך.
אבל, אם כך, מדוע נתת לי להכיר אותך?
השאלות מכות בו, מבלבלות אותו.
אם לכל דבר שבראת בעולמך נתת משמעות ותכלית, מהי הסיבה שגיליתי אותך אם אינך חפץ בי?
התמיהות סוערות בתוכו, ובתוך כל הבלגן שמהדהד במוח שלו, שאלה אחת מכה בו שוב ושוב,
אם כאן חיי נגמרים חיי, אולי כל המטרה בגילוי האמת שמאחורי הבריאה, הייתה שאמות מתוך הידיעה הזאת.
עם ההכרה בבורא העולם?
וכשמגיעים צמד השומרים שלו, ובידי האחד מהם שק שחור, והשני פותח ארגז עץ שעמד בצד ומוציא ממנו בקבוקון קטן,
מיכאל יודע שהשאלה הזאת תשאר בלי תשובה.
ואולי, אולי בעולם האמת ייענה עליה…
—–
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
14 תגובות
אוי. כואב בליבי הקטן.
מסכנצ'יק מיכאל. אבא לו כזה ריבוע
אבא שלו עבר קונפליקטים משלו שיצרו אותו כאלה [זה נושא לסיפור בפני עצמו]…
ומיכאל יגדל בסוף…
מהמם
חבל לי על על מיכאל, אוףף
גם לי חבל עליו…
זה הפרק שלקח לי הכי הרבה זמן לכתוב…
הכתיבה שלך כל כך אומנותית שזה מפעים.
תודהההה…
יאייי אפשר בבקשה תקציר של הפרקים הקודמים??
את יכולה לקרוא. זה לא פרקים ארוכים
אני יכולה לעשות לך תקציר, רק שלדעתי כדאי לך לקרוא את הפרקים הקודמים…
אם תוכלי אני אשמח?
תקציר:
מיכאל הוא בן לבעל אחוזה ששוכנת על גבול כוזר – רוסיה.
כאשר המלך מחליט להתגייר, הוא ובן דודו פוגשים את רבי יצחק, שהגיע על מנת לגייר את המלך, והוא מחליט להתגייר גם, אלא שאבא שלו לא מרוצה מרעיון ומודיע למיכאל שאם ילך להתגייר, הוא ייבטל את תכניתו להוריש לו את האחוזה.
בינתיים, אחיו הגדול של מיכאל [יפתח], יוצר קשר עם חבורת שודדים, ומבקש מהם שיהרגו את מיכאל בדרך לעיר הבירה, אלא שהשודדים משנים את התכנית, ולוקחים את מיכאל בשבי כדי לבקש עליו כופר, אלא שאבא של מיכאל לא מוכן לשלם עליו, [ממליצה לך לקרוא את הפרק הקודם].
בפרק הנוכחי, אמא שלו שולחת את בן דודו לפדות אותו…
זה הסיפור ממש בקצרה, רק עם הפרטים המרכזיים.
יאאא איזה יפהה
אני כל כך אוהבת את השאלות והתובנות של מיכאל
ואת אלופה, זה מהמםם
תודההה…