היא בורחת מהחיבוק

מותר לי להגיד שאני מקנאה?
שאני רוצה להיות טובה אבל לא מספיק בונה
את עצמי בשביל להיות "הילדה הנשמה"
שלא הפסיקו להגיד כמה שאני צדיקה…
(כמה שאני לא).

אבא אני כבר לא כזאת יותר
נפלתי השבוע יותר מדיי מהר
העקבות שלי נעלמו
אני מפחדת להסתכל עליך

והרבנית שלי לא יודעת כלום
שהתלמידה שלה הלכה בקו עקום
בא לי לבכות לה, לחבק
שתחזיר אותי לאבא בלי שוב להתנתק

שאני אפסיק לשמוע ת'שירים
של כל הזמרות וכל הזמרים
נמאס לי עם הפתח הקטן שאני פותחת
תמיד מרסקת ת'כלים השברירים.

בום.
עופי כבר!
בהמה יפה,
את באמת קופה
תראי מה עושה
אותי את מעיפה
מאבא שבשמיים

בא לי לדבר איתך
בא לי שתקשיב
בא לי שתחבק אותי
בא לי שתגיב
בא לי שתאהב אותי
בא לי שתבכה תמיד איתי

כי הרבנית שלי לא יודעת כלום
שהתלמידה שלה הלכה בקו עקום
בא לי לבכות, להתחבק
שתחזיר אותי לאבא בלי שוב להתנתק

שאני אפסיק לשמוע ת'שירים
של כל החרדים והחילונים
נמאס לי עם הפתח הקטן שאני פותחת
תמיד מרסקת ת'כלים הכי שבירים.

יש לי בכלל סיכוי לקום?
יש לי בכלל יד שמקבלת?
הלב שלי צייר שלב עקום,
שבו הרוחניות שלי בסולם מוצבת.

הנשמה שלי צורחת את עצמה,
היא דופקת לי מכות של אימה.
היא בורחת מהחיבוק שבסוף אני מנסה לפייס אותה ויהי מה.

שמעי, הרבנית שלי לא יודעת כלום
ששוב אני הולכת בקו עקום
בא לי שתבכה איתי, תחבק
שתחזיר אותי לאבא ואותי לא תנתק

שאני אפסיק לשמוע ת'שירים
של כל אלה שמשחקים אותה חרדים
נמאס לי עם הפתח הקטן שאני סוגרת
ואחרי יומיים שוב נופלת…

היא מנדנדת לי שאני אזכור
שהימים שלי נוזלים בשעון חול
ואני מבזבזת אותם חופשי
אבל עובר עליי משהו נפשי,

מה את לא מבינה שאני לא מסוגלת?
שמהדמעות שלך אני הכי נופלת.
שקשה לי להיות רוחנית
כואב לי הלב, אבל רוצה ת'תכלית.