הטיול המושלם-14

אם לא הייתה קורונה

והכל היה פתוח

לאן היית רוצה ללכת?

עצמי עיניים ותכתבי לנו

שורות שורות

של 5 מילים מקסימום לשורה

shani
וואי.. כל כך הרבה.. לא יודעת מאיפה להתחיל.. אממ..
הייתי הולכת לחברות (כי אני בבידוד עכשיו) לטיולים, לאחים הנשואים…

ברכושש
אם לא היתה קורונה,
לא היינו מפספסות שנה…
הייתי הולכת להיפגש עם חברות..
והולכת לבקר את אמא שלי..
נוסעת לכותל..

שולינקה
אוי
יש רק מקום אחד שהייתי רוצה ללכת
כל היום
וכל הלילה
24/7
ללכת ללכת
ולבכות
להתרפק
ולדעת שהוא שומע
הוא מבין אותך
ללכת
לגעת באבנים הקדושות
ולהרגיש את החמימות
ללכת
לכותל
אני קוראת לעצמי 'ילדת הכותל'
ואיכשהו כבר כולן קוראות לי כך.
כל שבת אני בכותל
קשה לי
לכותל
להודות
לכותל
לא אגזים אבל בשבוע אני יכולה להיות 9 פעמים בכותל.
המקום הזה
הקדוש הזה
שפעם עמד עליו בית המקדש
והשכינה לא זזה ממנו…
והיום?
הקדושה נשארה..
אבל טיפה..
ואבא לא מורשה
ואמא מבינה
אבל לא אומרת כלום
קורונה
קורונה בעולם
וזההו
אי אפשר
עד מתייייי???????
ה' עד מתיייי????
די
די
רוצה לכותל..

נכדה שמתגעגעת (בין ההרים)
רוצה לחבק אותך חיבוק ארוך שלא נגמר
מתגעגעת אלייך סבתא אהובה שלי
שעד לפני הקורונה היית בשבילי כאימא שניה
כשהייתי חוזרת מהבית הספר ישר אלייך
היית שומעת את התלונות את הדברים הכייפים
היית מכינה לי את התה הכי טעים בעולם!!
היית מכינה לי את האוכל שאני הכי אוהבת
היית לי אוזן קשבת לכל העצבים והכאב
ואז הגיע הקורונה וקצת הפרידה
מיד אחרי בית הספר (כשהיה) הולכים הביתה ישר
אין חיבוקים אין נשיקות אין כלום
מדברים בטלפון ומתחת לבניין במרחק 2 מטר או מהחלון
אני כל כך מתגעגעת סבתא
רוצה כל כך לבוא אליך, כן כן אליך!! הביתה!!
לשבת על הספה ופשוט לדבר איתך רגיל
בלי מרחק עם התה הכי מושלם בעולם
ועם כל הפינוקים שלך
אני פשוט רוצה לחבק אותך בלי מרחק ובלי כלום
לחזור להתנחל אצלכם בבית כמו בכל חופש
לאכול אצלכם סעודת שבת רגיל לגמרי
לשמוע שאלות על פרשת השבוע מסבא
אני מתגעגעת כבר
הלוואי והקורונה תגמר
לא איכפת לי קניונים לא אכפת לי בריכה
מה שאני רוצה זה פשוט להיות איתכם
לחבק לנשק לבוא אליכם כמו תמיד
למה אני לא יכולה יותר עם המרחק הזה
אני מתגעגעת!!!!!

לולי
רוצה לכתוב שהייתי רוצה להיות
בבית חיינו, להרגיש את הרבי,
את סעוונטי, החיות וגילויי אלוקות…
זה העניין, שאני רוצה ולא רוצה.
אוהבת את הרבי בכל נימיי נשמתי,
מנסה ומועדת, קמה נופלת… וממשיכה לנסות.
אבל מוחי הוגה בכך שאני רוצה
להיות בפריז אולי, להשקיף ממגדל אייפל,
לחוות את מנהטן הצבעונית והרועשת,
לראות עולם, לבקר במקומות ולבלות…
2 ארצות, 2 עולמות, 2 נפשות… מנוגדות.
הרצון האמיתי- של החלק אלוקה שבי,
אין לי ספק בכך. אבל עד
ששתי נפשותיי יתאחדו לדיעה אחת,
אמשיך להשתדל, להשתמש
בדברים הגשמיים, להעלות לקדושה.
בהצלחה לי ולכולן!!

פנקס עם נקודות
אמאלה עכשיו אני בטוחה שכשזה
יעלה אני כבר אוכל לספר
לכן למה אני כל כך
שמחה (זוכרות את הקצרצר שכתבתי
על שמחתי ולא פרטתי?..) וסורי
שאני לא מסגננת או משהו,
אבל אני פשוט ממש מרוגשת.
אני ממש מקווה שאני אוכל
לספר לכן בתגובות פה. יואו,
אני פשוט מרוגשת ולא מצליחה
להקליד נורמלי. אני רק אגיד,
שאם הייתי יכולה להיות איפה
שאני רוצה (בלי קשר לקורונה)
הייתי רוצה להיות עכשיו בירושלים
הבנויה בבית המקדש ולהקריב קרבן
תודה משובח וענק. הוי, פשוט
להצליח להביע את התודה שלי…
"ואילו פינו מלא שירה כים
ולשוננו רינה כהמון גליו אין
אנחנו מספיקין להודות לך…"
🙂 🙂 🙂 🙂

#משבצת
אני רוצה ללכת לים,
לשכב על החוף ולעצום עיניים
חזק.
—
אני רוצה לצאת החוצה,
להסתובב, להשתכר,
מהאוויר הצח והנקי.
—
אני רוצה ללכת ליער מבודד,
בלי אנשים,
להתפלל,
ולשמוע את ההד חוזר אחרי.
—
אני רוצה לפרוץ החוצה בדהרה,
לרוץ לרוץ לרוץ..
אל הלא נודע.
—
אני רוצה ללכת,
וגם קצת מנסה.
—
זו התוצאה של חודשים
בין 4 קירות (קצת יותר).
הקורונה מוציאה ממני רצונות חבויים:)

Mindy
לילה.
העיניים רוצות להיעצם,
אבל הלב רוצה אחרת!
משאלה רחוקה.
קסומה.
להגשים!
לילה.
מול הים,
שואפת אויר צח
אל תוך ריאותיי,
מנקה את הגוף
ורק אז
מתחילה את ניקוי הנשמה.
שואפת דבר אחר בשבילה
ויש חופש בחירה
רוחניות/
או להפך…
בוחרת ברוחניות!
עכשיו חופש…
אבל לא מנסיעה
בדרך החיים
הטובים!
האמתיים!!!
החלטתי!
ושום דבר לא עוצר אותי
ומה שבכל זאת…
אני מנוסה!
יכולה!
יש לי כח להכל!!!
ואין דבר העומד בפני הרצון!!!
הגלים מתקרבים,
הגאות כבר עולה,
יש לי החלטה,
אני נחושה!
צועדת על החול רך,
הנעים,
מבט אחרון לים
וחוזרת בצעדים בטוחים הביתה.
רוצה להיות שם,
איפה שהרבי יהיה גאה בי!
ברמה הגבוהה,
בשורה הראשונה!!!