פורסם לראשונה: כ״ח בתמוז תשפ״ב
לחי לעולמים.
ו' תמוז ה'תשנ"ד
כמה זמן הוא יושב כך, ראשו טמון בין קיפול מרפקו לשולחן?
אין לו תשובה.
כמו שאין לו תשובה לשאלה שמתעוררת בכל פעם בה הוא מעביר את ידיו על עיניו בכדי למחות את הדמעות. אין סוף להן, לדמעות?
גם לסופות הגשמים הסוערות ביותר, ישנו קץ. וגם מי המבול, יבשו בתום 40 יום.
וכיצד לא יבש עדיין מקור דמעותיו? וכיצד ייבש?
'איך? איך ייתכן? הרעבע…הוא— לא!
אבאאא
איך????'
ושוב הן גולשות במורד לחיו מבלי הזמנה. הפעם הוא אפילו לא טורח לנגבן.
תש כוחו. הפיזי והנפשי.
מאז היה בכיתה ד' לא בכה. וליבו לא החסיר פעימה עוד קודם לכן.
ועתה. ליבו שוטט דם, והדמעות לא מרפאת את הכאב המצמית, המפלח שהוא חש.
הוא מרוקן.
'רבנו של עולם. בקשה אחת לי, אני מתחנן אלייך' הוא לוחש, מופתע מהקול הצרוד שהפיקו המיתרים שלו. 'אבא שבשמים' הוא עוצר לרגע, עוצם את עיניו. 'קח אותי, אין לי עוד מה לחפש כאן.'
"שניאור?" קול מוכר קורא לו.
אין תגובה.
"שניאור?" בעל הקול מתיישב לצידו, על גבי ספסל העץ של 770.
דממה.
"שני- אור!" הנימה הופכת נחרצת ושניאור מסיק שלא במהרה יתייאש הטרדן.
הוא מרים את הראש באיטיות, ממצמץ מול האור המסנוור של בית חיינו.
ראשו פרוע, עיניו אדומות ונפוחות ועקבות של דמעות על פניו, לא איכפת לו.
הוא איבד את הטעם בהכל.
חייו סבים סביב נקודה אחת ויחידה- הרעבע. עבורו הוא קם בבוקר ועבורו הוא עוצם בסופו של יום את עיניו. הרעבע.
ועכשיו, ועכשיו, מה עכשיו? ראשו הסתחרר.
"שניאור." שלום לא מרפה. תמיד היה עקשן.
"אה?" זה כל מה שהוא מצליח להוציא כרגע מגרונו. קצר וחיוור.
שלום מביט בו, גם עיניו רטובות. אך משהו בכל זאת שונה בהן. הניצוץ.
זה לא שלא היה צער, הכאב צף בהן, כעלה על מי נהר.
אך בין כל נהרות הכאב, בער ניצוץ של אש. נשיאת הפכים שכזו.. כדוגמת ברד מצרים, קרח ולהבה כאחד.
ודווקא משום העדרו של הניצוץ הזה, העדרה של התקווה בליבו של שניאור, הוא הבחין בנוכחותם כעת אצל שלום. הבחין והשתומם ואת כל תמיהתו ניקז למילה אחת ויחידה-
"איך?"
איך הרעבע…? ואיך הקב"ה…?? ואיך, איך קיים בך עוד הניצוץ הזה?
שלום עצם את עיניו והחל מתנענע כאלו מתוך לימוד. קולו רעד-
"רעבע. אתה כל חיי. אני אוהב אותך יותר מהכל. האמנתי לכל מה שאמרת תמיד, בטחתי בך והלכתי אחריך בכל מצב. עד ג' בתמוז."
פה הוא נעצר, בלע את רוקו ודפק ביד רוטטת על השולחן.
"מג' תמוז הבנתי שעד עתה לא הייתה זו אמונה. זה היה משחק, מכור מראש. הכל היה גלוי, פרוס מול העיניים. לא הייתי צריך אמונה חזקה כדי להאמין לנסים שלך- הם פשוט דיברו בעד עצמם. לא נזקקתי להקריב כדי ללכת בדרכך- כי היא הייתה סלולה. פשוט הלכתי אחריך כי ראיתי והבנתי והרגשתי וידעתי."
פה הוא נעמד ומדם ליבו הוא זעק-
"רעבע.
היום אני מתחיל להאמין בך. עכשיו.
כשיש קולות שאומרים אחרת. כשהעיניים לא ראות מאומה. כשהמוח מציב בפני אלף ואחד סימני שאלה. כשהלב מרגיש הפוך.
עכשיו, עכשיו אני מאמין בך באמת."
והשמש נדמה בגבעון והירח בעמק אילון והעולם עצר ממהלכו אל מול האמונה.
אל מול שני התמימים שבעיניים עצומות ובדמעות הם מנגנים את ניגון הנצח.
כתפיהם משתלבות בריקוד חסידי מסורתי ופיהם מכריז בקול עצום
"יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!"
והשמש נדמה בגבעון והירח בעמק אילון והעולם עצר ממהלכו אל מול הניגון.
אל מול שני התמימים שבעיניים עצומות ובדמעות הם הולכים אחרי אבא, בנים נאמנים.
ועדיין לא יבשו מקור דמעותיהם, אך טעם אחר להן, לדמעות.
טעמה של האמת. טעמה של אמונה.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
21 תגובות
מיוחדד
וואו! אוףף
רבי תתגלה!!
יחי..
וואוו וואוו וואוו
יש לי צמרמורת
מדהים
אמהלה ילדה צמרמורות.
אגב אתם יכולות לעשות באינטרנט ג תמוז הרבי מליובאוויטש. יש שמה המון עדויות וכו….
מצמרר לשמוע, טוב לראות פעם אחת, זה מחזק את ההתקשרות מאוד!!!
וואו. מחזק ומפעים.
כל כך נכון!
תודה על הפוסט, פארבריינגען.
ואווו! צמרמורות ודמעות ביחד!
שנזכה להאמין תמיד!! רעבע תתגלההה?
הכתיבה שלך מהממת, זה דבר
ראשון.
דבר שני – למה כל המשפטים על האמונה והאמת ברעבע נשמעים לי מדי
מדי משפטים שאמורים להאמר על הקב"ה והוא בלבד?!
הרעבע היה ענק וגאון ועושה מופתים ומחובר להקב"ה בכל נימי
נשמתו ועוד אלף ואחת מעלות שאני מדי קטנה בשביל לדבר עלהים.
אבל הרעבע הוא לא אלוקים…
בשביל קשר עם ה’ אפשר לדבר איתו ישירות, וה’ הוא היחיד שהוא אבא
של כל עמ"י. אין לו תחליפים.
לדעתי, הרבנים הצדיקים ומורי ההוראה והדרך הם בשביל לעזור לנו להגיע
למקום הזה בו כל חיינו נסובים סביב ה’.
ואי את ממש מוציאה לי את המילים מהפה
לפעמים הופכים את הרבי לאלוקים וזה לא שאני מזלזלתת!
הרבי הוא ענק שבענקים ואני בכלל לא יכולה להתחיל לתאר ולנסות לתאר אותו
אבל הוא לא ה'..
אפילו על רבו סתם נפסק בשולחן ערוך יו"ד סימן רמ"ב ס"א שאדם חייב בכבוד רבו יותר מכבוד אביו, ובסעיף ב' שם משווים לענין ד' דברים את כבוד רבו ל*כבוד שכינה*.
וכמבואר בכמה מקומות במדרש (כגון ב"ר נו,ז. ושם עד,ג.) שאין דור שאין בו כאברהם כיעקב כמשה וכשמואל וצדיק ונשיא הדור *כולהו איתנה ביה*!
וכמו שכתוב על קורח ועדתו "בהצותם על ה'", והלא המחלוקת הייתה על משה? הם חלקו על משה?!
אלא אמרו חכמים "מורא רבך כמורה שמים" ומי שחולק על משה, על צדיקים, כחולק על השמים!
גם כאן השוו כבוד השכינה לכבודו של ה' יתברך.
כתוב "ויאמינו בה' ובמשה עבדו"
מה זה? הלא, לכאורה, זו כפירה! צריך להאמין רק בה'?!
למשה רבינו אין מציאות כלל מעצמו, הוא בטל כל כולו לקב"ה. כל המציאות שלו אינה אלא המציאות של ה', הוא לא מחזיק מעצמו מאומה. ועבד מלך- מלך. כי העבד כל כך בטל למלך, שכשעוזרים לעבד- עוזרים למלך.
בדיוקקק
הבאתי כאן רק חלק קטן מכל המכלול, יש עוד המוןןןןן,
אבל אין לי זמן לכתוב את הכל או אפילו את הרוב, עמכן הסליחה?
ממליצה בחום ללמוד על הנושא ולחקור, זה מאיר את התפיסה.
אבל יש לזה מקורות, זה לא שאנחנו אומרים ועושים סתם כך!!
את צודקת לגמרי. פשוט הענין הוא שהרבי הוא לא "רבנים צדיקים מורי הוראה" הוא פשוט רבי.
ובמילים של הרבי שליט"א בעצמו בשבעה על חותנו הרבי הריי"ץ. הרבי אמר שם "אנשים אומרים שהוא בעל מסירות נפש, חכם צדיק, אוהב ישראל וכו. אבל כל זה הוא לא האמת כי האמת היא שהוא פשוט רבי"!!!!!!
הרבי הוא ממוצע המחבר ולא ממוצע מהפריד חס ושלום
שלוחו של אדם כמותו.
הרבי הוא שליח של ה'!
הוא הממוצע המחבר בינינו לבין ה'
שאנחנו מתקשרים לרעבע אנחנו בעצם מתקשרים לה'!
הרעבע זה החיבור שלנו!
זה הצינור
האבא
ברור שנהיה מחוברים אליו!
ואווו את כותבת מטורףף
פשוט צמרמורת!!
וואווו??
מטורףףףףף ריגשת!!
מהיום אני מתחילה להאמין! כל יום מחדששש
וואו צמרמורת איזה אמיתי ונוגע
אני פשוטטט
לאא
כולי בוכה פה עכשיו
לא יכלת לעשות את התיאורים פחות חיים וכואבים??
האמונה. אמונה. אמונה.
נטו מה שמחזיק אותי. וכל מאמינים שהוא חי וקיים. כולם מאמינים…
תכתבי עוד פליז זה מחזק.
וואו
אין מילים..
פשוט צמרמורתתתת
כותבת הפוסט את נדירההה.
איזו איכות, איזו אש!! רואים שזה בוער בך
אמאלהההה.
1 בלילה ואני יושבת פה עם דמעותתתת!! פשוט דמעות שלא עוצרותת!
זה פוסט שהגיע לי ממש בזמן!
רעבעעע לא רוצים לחיות בהעלם כזה!! תתגלהההההה.