ועל כמות ההתלבטויות אם להעלות את הפוסט תחת השם הזה – לא ארחיב.
הֲשׁוּקָהּ אֵצֵא לִי,
הֲשׁוּקָהּ
אֵלֵךְ אֲחַפֵּשׂ לִי חֲנוּת
וּבְנִגּוּד לְכֹל כְּלָל שֶׁתַּגִּידוּ
אֶקְנֶה לִי מְעַט סַבְלָנוּת.
הֲשׁוּקָהּ אֵצֵא לִי,
הֲשׁוּקָהּ
אֵלֵךְ אֲחַפֵּשׂ לִי דּוּכָן
אוּלַי מְעַט חָכְמָה לִמְכֹּר לִי
מִישֶׁהוּ יִהְיֶה מוּכָן.
הֲשׁוּקָהּ אֵצֵא לִי,
הֲשׁוּקָהּ
אֵלֵךְ אֲחַפֵּשׂ עֲגָלָה
אוּלַי קְצָת שִׂמְחָה אָז אֶקְנֶה לִי
לֹא יִהְיֶה מְרֻבֶּה מִשְׁקָלָהּ.
הֲשׁוּקָהּ אֵצֵא לִי,
הֲשׁוּקָהּ
אֵלֵךְ אֲחַפֵּשׂ לִי מַדָּף
אֶקְנֶה לִי מְעַט בִּטָּחוֹן
אֲמִתִּי, לֹא אֶחָד מְזֻיָּף.
הֲשׁוּקָהּ אֵצֵא לִי,
הֲשׁוּקָהּ
אֵלֵךְ אֲחַפֵּשׂ לִי תֵּבָה
אוּלַי יִתְמַזֵּל מַזָּלִי
וְאַצְלִיחַ לִקְנוֹת אַהֲבָה.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
33 תגובות
יפה!! מוכשרת
תודה..
כיף לשמוע.
וואי איזה שיר מהמם!
אהבתי!
❤
תודה, מישהי בכדור, איזה כיף שאהבת..
וואו.
אמאל'ה.
קלידוסקופ..
איזה שיר. אעעע
לאן נעלמו לי המילים?
זה.. זה… זה מטורף.
אהבתי את המבנה, את החריזה, את הקצב, את הכתיבה, הכל יפה יפה ומדויק.
והתוכן פשוט… משתק. (יעידו כל הנקודות שהקלידו הידיים הרועדות שלי)
נ.ב. מיותר להגיד שזיהיתי אותך מהכותרת?
המילים..
את זוכרת אולי מה הן לבשו? אולי אצליח למצוא אותן בכל זאת..
תודה, טוהר. החמאת ממש, והוסמקתי כמעט.
(תודה גם על ההתייחסות לכתיבה שלי. רגע, מותר לי לכתוב את זה בשם הזה? חה חה חה.)
ושוב תודה, על הנקודות. והשתיקה.
אני מבינה.
נ.ב: לא מיותר אף פעם. והי, את עוד חייבת לי הסבר לפי מה בדיוק!..
ווואיי, קלידוס, לא שכחתי את ההתחייבות שלי. קצת סבלנות, והתגובה בסוף תגיע אליך. ארוכה ארוכה, ושווה?
(איך זה להסיר את המסיכות?
את נשמעת טוב יותר, אם מותר לי לציין.)
נ.ב: זה מוזר לכתוב לילדה אנונימית שאני אוהבת אותה? אבל אי אפשר להתווכח עם הלב..
ישש. אני סומכת על טוהר. ואוהבת את התגובות הארוכות שלה.
שווה לחכות, אה?
(אני נשמעת טוב יותר? הממ, זה מעניין. אבל אולי יש בזה באמת משהו נחמד..
לשאלתך: זה קצת יותר נחמד ככה, כשאני לא צריכה כ-ל כ-ך להיזהר בתגובות ולשים לב שאבן דרך לא מגיבה כמעט על דברים עמוקים\עצובים\כואבים, ואם כן אז רק על הכתיבה[זה, אגב, סתם ג'וק שיש לאבן דרך במוח. ממש חשובה לי הכתיבה, וכשאני קוראת משהו אני מסתכלת בעיקר עליה, אבל זה שאני מגיבה הרבה פעמים רק על הכתיבה זה גם כי לא תמיד יש לי מילים להגיב על התוכן. לא רק כי אסור לאבן להגיב על דברים עמוקים\עצובים וכו'. לא חשוב], ושקלידוסקופ לא כותבת את הסמיילי הזה 😉 כמעט, ושקלידוסקופ לא עושה ככה ואבן לא עושה ככה..
אבל בלאו הכי די הרבה אנשים כבר ידעו מזה, ככה שזה לא כמו שאגלה לכן פתאום שאני גם.. אורגניזם, למשל(סתם, סתם, אני לא).
בקיצור.. חביב. עוד לא החלטתי סופית אם אמשיך עם שתיהן ומה יהיה הסגנון של כל אחת. אולי אמשיך עם מה שהיה עד עכשיו, היה לי די נוח עם הפצלו"שים האלה)
נ.ב: לא מוזר בכלל. ואת אנשה מתוקה ביותר.
אבן, שובבה קטנה. חברות, לא לאכול תסביכים, אני עדיין לא אבן/קלידוסקופ, כלומר, שיהיה ברור: לא אצליח גם אם אתאמץ מאוד.
אבן, קלידוסקופ, וואטאבר, אוהבת אותך ואת כל הפצ"לשים שלך. והכתיבה שלך מהממת כמו תמיד.
שמרתי את התגלמות היופי ששלחת כאן, שיהיה ברור. פוסט מדהים עם תוכן מדהים וכתיבה מדהימה. יפה לך כשאת פורטת את הכאב לאגורות.
מקווה לחזור ולהגיב באריכות, רק אומרת שאני פשוט רוצה עוד.
כן, אורגניזם אני עדיין לא.
הי, ילדה, התבלבלת לגמרי! זאת אני שלא אצליח גם אם אתאמץ מאוד. איך אפשר בכלל לנסות אפילו להיות כמו אורגניזם?..
ותודה, אורגניזם. הוחמאתי.
(יפה לי? הממ, מעניין שאת טוענת ככה. יש יופי בכאב, מסכימה, אבל האם זה יפה לי?)
אויי, אבן, זה נכון שפורים עוד יומיים, אבל לעשות לי "נהפוך הוא" לפניי הזמן.., נעע.
אין על מה.
הכאב לא יפה בצורה המזוקקת שלו לאף אחד, אבל לפרוט אותו ולנתח אותו, לדעתי, זה יפה לכל אחד. זה לא לשקוע בו, זו התעסקות בתצורה היותר עניינית ובריאה שלה, זה להתקדם הלאה.
אוף, בתוך הקלחת המטורפת של ערב פורים- פסח (כן, אנחנו עמוק בניקיונות)- שבת- תקופת מבחנים- ועוד כמה אירועים שלא כאן המקום לפרטם (שמחות, ב"ה) אני לא מוצאת פנאי לכתוב לך את התגובה שכל כך רציתי.
רק קפצתי לפה לבקש שאל תתייאשי ממני. אלו דברים שחשוב לי לכתוב לך, ואני לגמרי מתכננת לעשות זאת בהקדם האפשרי, בעזרת השם.
תודה על הסבלנות!
חח אני אוהבת מאוד את הפצלו"שים האלה שלך, בפרט שכל אחד מאתינו סוחב אצלו כמה כאלה…
ואני לא רוצה להפרד מקלידוסקופ. וגם לא מאבן דרך. בבקשה, תמשיכי עם שתיהן.
חח, הלחצת אותי עם אורגניזם. כאילו, יש גבול! ?
נ.ב: כנ"ל את.
את חושבת כך, אורגניזם?
בעיני זו לגמרי התעסקות והתבוססות מיותרות בו. מילא השירים המעודדים והשמחים(והנדירים כל כך אצלי. אני יודעת), אבל שירי-כאב?..
נ.ב: תתמודדי, ילדונת, לא יעזור לך.
בשביל מה יש לנו 60 יום של שמחה אם לא בשביל ה'ונהפוכו'?
הי, טוהר, תרגישי הכי בנוח. את לא חייבת לי שום דבר, ונשמע שיש לו"ז צפוף ברמות. תכתבי כשתוכלי, אם תרצי, ואני אשמח לקרוא בכל מקרה.
אל תרגישי מחויבת..
יאוו אני מטורפת על הכתיבה שלך, קלידוסקופ.
שיר יפיפה וקצת כואב…
תודה, שרהל'ה..
ממ.. מסכימה לפרט איפה את מוצאת בו את הכאב?
(מה, סתם חשבתי שהצלחתי להסתיר אותו?..)
אם רוצה לצאת אל השוק.
ולקנות בו כמה מצרכים (בסיסיים גם לפי דעתי)
זה אומר שאת מרגישה חסר בהם.
וחסר זה דבר כואב.
ממ.
שרהל'ה ילדה חכמה.
אני לא יודעת אם בכלל יש לי זכות להביע קמצוץ של ביקורת על השיר היפיפה הזה, אבל בפסקה של הדוכן והחכמה, משהו בקצב הפריע לי.
וזה רק בגלל הקצב המדויק מדויק בשאר הבתים…
תמיד יש לך זכות כזו.
אבן דרך אוהבת ביקורת, ועכשיו גם לקלידוסקופ מותר לאהוב;)
יש בזה משהו, שרה'לה. אבל השורה הזו בשאר הבתים לא ממש אחידה מבחינת המשקל גם כן, וזה די היה מכוון. ניסיתי לכתוב מקצב קצת שונה, אני די כל הזמן עם אותו מבנה – ארבע שורות, משקל די מסוים, שורה ראשונה-שלישית מתחרזות, שורה שניה-רביעית כנ"ל. אז בשיר הזה, ב'אבסורד של ריקוד' וב'עטה נא חיוך' ניסיתי לגוון..
לכן כאן, בין השאר, המשקל של השורה הזו לא ממש היה אחיד ברוב הבתים.
תודה על ההערה!
מה מה מה אמא.
קלידוסקופ, את פשוט מוכשרת.
העומק, היצירתיות שלך משולבים עם כתיבה כזו טובהה, וואו. אהבתי נוראות.
וואו, בת מוזרה, הוחמאתי.
תודה..
איזה מבנה מיוחד יש לשיר הזה.
(שין, זה הדבר הראשון שיש לך לומר אחרי שקראת אותו שלוש פעמים, או שאת פשוט לא מעזה לכתוב עוד?)
עצוב לי לחשוב על ידיים ריקות.
אולי יתמזל מזלך.
(למה השיר המפחיד הזה היה כל כך יפה?)
תודה.
(מוכר, שין. תרגישי בנוח.)
ידיי.. מתמלאות ומתרוקנות לסירוגין. ארגז חול, מכירה?
זרזופים וכזה.
לא חשוב.
(למה השיר היפה הזה היה כל כך מפחיד?..)
מכירה.
חול זה דבר אכזרי.
תפסת, ולא תפסת כלום.
קצת הגריגרים שנשארו דבוקים ליד מצליחים רק לגרד, להציק.
(איה. רק שינית את הסדר בשאלה, אבל היא נהייתה נוראית כל כך.
למה, באמת?)
מרשה לי לא להגיב?
בכל זאת יש המון אנשים שיודעים מי אני וכו', ולאחרונה בכלל עברתי את הגבול..
(למה.. למה הוא הפחיד אותך, ילדונת?..)
וואו וואו וואו וואו וואו
אני הייתי מוכנה שתעלי את השיר הזה בשם שלי??
אבל הוא מיוחד מידי בשבילי..
שיר מקור להפליא. אין מה לומר, קנית אותי.(אני לא סבלנות או אהבה אבל אני גם משהו שקשה לקנות:))
האמת, אניוואן? הלוואי ובאמת הייתי יכולה להעלות שירים בשם של מישהי אחרת, קיימת, שלך למשל. מתסכל לפעמים כשאני רוצה להעלות שירים מסוימים אבל יודעת שמאה אחוז שלפחות כמה אנשות יעלו עלי. אז לא מעלה.
אולי אי אז, כשנכיר, מתישהו בפנסיה כזה, אני אסכם איתך שיהיה לי אישור להעלות בשמך שירים.
דיל?
וישש, קניתי לי אניוואן! זה גם מצרך חשוב. בהחלט קשה לקנות אותך, גברת.
תודה!
אהבתי ממש!!!!
איזה כיף לשמוע, תודה!
אהבתי כל כך!
המבנה, המקצב, התוכן…
וואו!
(כשתמצאי-תעדכני:)
תודה, קיוי..