דווקא ממה שנדפק

—-
גיליתי ת'עצמי מחייכת:)
היום בו נפלתי בפעם הראשונה,
זה היום בו התחלתי ללכת.
והיום בו הרגשתי ממש חזקה,
זה היום בו נשרה השלכת.

כשהיה לי קשה, מאתגר עד כאב,
כשהרגשתי שאני פשוט מתוסבכת.
כשסוג של חייתי בתוך הדחקה,
גיליתי ת'עצמי מחייכת.

והיום בו קבלתי את ה – מתנה,
זה היום בו לא הרגשתי שייכת.
כאילו הודבק עלי צו הרחקה,
ונידו ואמרו " מחורפנת".

כשבערתי מחום,
ונשמתי בקושי.
או כשהיה לי קפוא,
והרגשתי ת'קושי.
הרגשתי ת'עצמי מטורפת.

כי דווקא מהנפילה, ממה שנדפק,
גיליתי שיש בי כוחות.
ודווקא מכל מה, שהלך לא חלק,
ניצחתי את כל הרוחות.
??