—
ויגיע הרגע,
שבו השמיים יהפכו לצהוב,
מסערת המדברות.
והאדמה לאדום,
מדם הקרבות.
והמים
כמי המבול,
יעברו בשבילים
ינפצו חלונות.
ולאש המבעבעת ייעלם הצבע,
והאנשים, היצורים,
ייעלמו מן הטבע.
—-
ויגיע גם יום, שבו השמיים יהיו אפורים,
ויורידו גשמים של דמעות.
שהשמש תבכה,
במקום לחייך ולצחוק.
והחיות ייללו,
כקול בכי תינוק.
והים ידמם
אין גלים,
ואין סערה,
אין קצף של בועות.
מספר שנגמר לו הכוח,
להמשיך להיאבק ברוחות.
והאש תדעך,
תרפה, תרים ידיים.
והיקום – ישקוט
כי נגמר כבר הכוח לבכות…
—-
אך יגיע גם יום שבו השמיים יהיו נוצצים,
ויורידו גשמים, שישטפו רחובות.
השמש תציץ מבין עננים,
תשלח בחיוך קרניים חמות.
והאש
תצא בריקוד
במחול,
סערת המדבר תשכח,
יירגע גם החול.
ויאיר אור זורח,
אור גאולה.
כן!
עוד יגיע הרגע…
יום של בשורה.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
8 תגובות
וואו!!!!
דבר ראשון- יש לך כתיבה סוחפת במיוחד!
מצאתי את עצמי קוראת ומסתקרנת מה תטמון בחובה השורה הבאה…
ותוכן השיר…
הו, שרק יבוא אותו היום, שרק יבוא,
וכל הרחובות ילבשו חג…
מדהים!
הוא יגיע?
כן, הוא יגיע.
תודה על זה, אייס מוקה.
הייתי כל כך צריכה את זה עכשיו, באמת.
הכתיבה שלך קסומה כזו, רגועה ומתוקה.
אהבתי מאוד-מאוד?
אעע!
אייס מוקה, הכתיבה שלך מהממתתת!!!
???
אייס מוקה
האמת
שממש התגעגעתי אלייך
כבר כמה זמן לא היה פוסטים שלך
אין על הכתיבה שלך
אני תמיד יתחבר/יזדהה/יאהב
את מרגשת אותי כל פעם מחדש
אוהבת אותך המון
❤
תודה שין?
חמודה שאת!!
וואו, איזה שיר!
כתיבה מרתקת ויפה, אני אוהבת מאוד את הביטויים והדימויים העשירים והצבעוניים האלה.
מהמם מהמם, ממש. התחברתי.
אני זו אני בשם בדוי (חח זה ארוך…?
חרמש וחישוק..
אתן כלכך מתוקות!
אוהבת?
וואוא אייס מוקה איזו כתיבה!!
יפיפיה סוחפת כזו..
לא יכולתי להפסיק לקרוא לרגע.
שיר מהמם, ריגשת.