שפה
לפעמים הדברים נראים לנו כל כך ברורים מאליהם כמו המשפט הבא: "חני, זכרת להביא לי את מה שבקשתי?" ואני עונה בטבעיות "כן זכרתי להביא את מה שבקשת". או "יוסי תלך להביא לי כוס מים" והתגובה שלו "למה שלא תלכי את?".
ההמרה הזאת בין יחיד לרבים, זכר ונקבה לשון נוכח עבר הווה ועתיד כל כך לא ברורים מאליהם. אנחנו עושים אותם בלי לחשוב אפילו אבל אצל דובי המשפט הפשוט של "אוי קיבלת מכה" גורמת לו להגיד בפעם הבאה שיקבל מכה "קיבלת מכה" הוא מצליח להבין שהמילים האלה מתארות את מה שקורה אחרי שנופלים מהנדנדה אבל הוא לא מבין שהוא צריך לדבר על עצמו בגוף יחיד לשון נוכח (מישהי פה אוהבת לשון?) או למשל הצורה שבה הוא קורה לנו "חני בואאא" או "יוסי בואי"
אז איך אנחנו מדברים עם דובי? בצורה עילגת במקצת, מי שיצפה בנו מהצד יחשוד בשגעון גדלות או סתם גאווה כמו למשל "חני לא מרשה לטפס על הספה" במקום פשוט "אני לא מרשה" ואם אנחנו רוצים לדבר בציווי המשפט יכול ללכת ככה "עכשיו דובי לא מטפס, דובי צריך לרדת"
אז הפעם אין לי מסר מיוחד שאפשר לקחת מפה אלא סתם הצצה קטנה לחיים שלנו ועל כמה הדברים הכי קטנים מתערערים כשיש ילד עם צרכים מיוחדים בבית.
ועוד משהו קטן, עכשיו חופש, תנצלו את הזמן הזה, תקדישו שעה או שתיים לעזור לעוד משפחה שאתן מכירות להרגיש קצת חופש, שיוכלו לצאת לטיול שלא מתאים לילד המיוחד שלהם אבל כל השאר מחכים לו כבר כמעט שנה או סתם להיות שעה אחרי הצהריים בלי לדאוג בכל רגע נתון באיזה מכשיר חשמלי הוא מטפל הפעם. תנסו פעם אחת ותעדכנו איך היה, מקסימום תגלו שאתן ממש אוהבות את זה.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
15 תגובות
בלי מסר, הצלחת להעביר לנו בסוף מסר…?
וואו, תודה לך על ההצצה הזו!!
זה עוזר לי להבין כל מיני דברים.
וכמו תמיד, את פשוט אחות מהממת!!
אוהבת את הבלוג שלך ..
וואו אני כל כך אוהבת את הפוסטים שלך!!
אגב, תמיד יש בהם מסר גם אם הוא לא נאמר במפורש…
אז תודה לך על כל ההצצות החמודות האלה לחיים הפרטיים שלך עם דובי!
וואי.. כותבת מהמם. והוא באמת נשמע חמוד. תאמת שחיפשתי ילד מיוחד להתנדב איתו ולא מצאתי..
את יכולה לנסות לפנות לארגונים שמתעסקים עם ילדים עם צרכים מיוחדים, בדר"כ הם ישמחו אפילו לתקופה קצרה
יאווו יפההההה
אהבתייי!!!
חני תודה לך על זה!
יאווו איזה חמודהה אתת!!!
ואוו,
אהבתי ממש ממש את הדרך שבה אתם נוקטים כדי להתמודד עם זה..
וכרגיל, את כותבת פשוט מיוחד!!
תמשיכי להחכים אותנו:)
תמשיכי לתת לנו עוד הצצות קטנות?
*זה עובד בשניה
טעות
חנייי (באתי לכתוב תשם שלך ואז נזכרתי שאת כותבת בבדוי?) שתדעי שהפסקתי לקרא פוסטים אבל את שלך, אני קוראת!
ולא רק בגלל שאני מכירה אותך! (כאילו גם?)
לא חושבת שאת מכירה אותי
אין לי מושג מי את?
ואייי את מהממת, דבר ראשון רציתי להגיד לך שאני ממש לא חושבת שזה נשמע עילג כי גם סתם ככה עם ילדים קטנים במעון וכזה אני לפעמים מדברת ככה
ויודעת מה, אני אוהבת שבסוף הפוסט את מעודדת ללכת להתנדב, באמת אני רוצה, לחברה שלי יש אח מיוחד אבל אני לא יודעת איך לשאול בצורה שהם ירגישו בנח
כן זה יכול להיות קטע מביך, אבל אולי אם את שומעת על אירוע שיש להם או על יום כיף לילדים עם צרכים מיוחדים יהיה לך יותר קל לבוא עם יום ספציפי שאת יכולה
חוץ מזה יש המון ארגונים ועמותות שמארגנים נוםשים וקייטנות ואפשר לנסות לפנות אליהם
אני ממש אוהבת את הפוסטים שלך!
תעשי אותם יותר ארוכים.
כי זה נגמר ממש מהר…