פרק ג'
לפרק הקודם
"אין שכל, אין דאגות" נוהגים לומר הרבה פעמים.
כבדיחה, מייאוש, התכחשות ואפילו לתירוץ…
אבל המשפט הזה לפי דעתי. לא נכון!
כי דאגות יש לכולם.
אך לפי מידת השכל?
גם תינוק קטן. בן 5 חודשים. יש לו דאגות. הוא דואג. אמא תאכיל אותי? איפה אמא? לא תנטוש אותייי!
הוא דואג!
לפי הרמה שלנו אולי, זה לא הדאגות שלנו. אנחנו יכולים להגיד לו "תינוק מתוק, תראה את גיל ההתבגרות ותבין מה זה דאגות…"
אבל זוהי טעות.
———-
שני אחים, יונתן ושמעון.
יונתן בן 13, כיתה ח.
שמעון בן 6, כיתה א.
לשניהם היה מבחן גדול בתורה. שניהם קיבלו את אותו ציון 88.
למי בפועל המבחן היה יותר קשה?
יונתן? הרי כיתה ח'. רמה גבוהה..
טעות. לאף אחד.
יונתן אומנם גדול יותר משמעון, ולכן נראה שיותר חכם. אבל זה לא נכון.
כי כמו שאמרנו, לפי גודל הנסיונות כך גודל הכוחות!
שמעון, הוא קטן, כיתה א סך הכל. השכל שלו עוד לא בנוי לרמה של יונתן.
לכן זה קשה לו.
באותה מידה בדיוק, שקשה ליונתן!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
6 תגובות
מהמםם
איזה מסר חזק!
וואו
עלי והצליחי
מחזק מאוד!!!
רגע. זה בלוג?
כל כמה זמן הוא יהיה בעז"ה?
כל יום אחר צהריים. במשך 9 ימים:)
היום יום השלישי
אמן
יששש.
את צודקת צודקת צודקת נשמה.
וזה פרק כל כך יפה
אני יזכיר לך באגב שהכתיבה שלך ממש אלופית שנעים לי לקרוא כל מילה. ולחשוב על מה שכתבת בלי לעבור באותה קלילות לדקה הבאה של היום.
וואו תודה לך טל אני ממש שמחה!
עשית חשק להמשיך?